שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק / גייל פארנט

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 5 דקות. תהנו🙂

תכירו, קוראים לה שילה לוין.
אבל תעשו את זה מהר, היא בדיוק החליטה להתאבד.

כמי שנעה בין מרמור להתנשאות וחיה (ואולי כבר לא), במרוץ אל הבעל הנכסף, בין אלפי נשים בעלות פוטנציאל זהה או כזה העולה על שלה (והיא יודעת את זה), שילה מחליטה לשים לזה סוף! ומתיישבת לכתוב מכתב פרידה.

זה הזמן להעלות את רגעי השיא (המעטים) ואת ההשפלות/הנפילות/ התקריות העלובות (הרבות) בחייה של יהודייה, רווקה ניו יורקית (או ניו יורקרית).
בדרך היא גם חובטת רעיונית בכל מי שנקרה בדרכה, צוחקת על עצמה ועל הסביבה ובוחנת מחדש את אמונותיה (ואת שלנו תוך כדי), תפלות או לא.

להמשיך לקרוא שילה לוין מתה והיא חיה בניו יורק / גייל פארנט

רק עוד יום אחד / קריסטין הרמל

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 4 דקות. תהנו🙂

לפני הכל, למה 'רק עוד יום אחד'?
אם במקור, קריסטין הרמל, מצאה לנכון לקרוא לנובלה הזו 'HOW TO SAVE A LIFE' ?
כי באותה מידה יכולנו לקרוא לה 'היו שלום', 'היה נעים ודי', או כל משפט סמי דטרמיניסטי אחר, רחמנא ליצלן.

וגם הבהרה קטנה.
בין הספרים שלי שוכב אחד שלא פתחתי.
הוא עוסק באוטיזם ובעשר השנים האחרונות, מאז שאני אמא, לא הצלחתי להביא את עצמי לפתוח אותו. בכל רגע נתון האמנתי שכשהאיום הפוטנציאלי של אוטיזם, יעבור אותנו (מתוקף גילן של הבנות), אשב ואקרא אותו. זה עדיין לא קרה.
הספר שלשמו התכנסנו לא עוסק באוטיזם. אבל אם הייתי יודעת במה הוא עוסק, לא הייתי פותחת גם אותו, בדיוק כמו את ההוא שמעלה אבק על המדף.
אבל קרה והתחלתי.
עכשיו בואו נתקדם.

להמשיך לקרוא רק עוד יום אחד / קריסטין הרמל

מאחורי עיניה / שרה פינבורו

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 2 דקות. תהנו🙂

מתברר שבנג'מין פרנקלין אמר "שלושה יכולים לשמור סוד בתנאי ששניים מהם מתים" ואני רק רציתי שתדעו, בלי לחץ.

מתברר עוד שהמשפט הידוע על זבל של אחד ואוצר של אחר, מתאים גם להתייחסות לגברים.

ואולי לא?

"מי בכלל יודע מה באמת מתרחש מאחורי דלתות סגורות?

להמשיך לקרוא מאחורי עיניה / שרה פינבורו

המאהב / מרגריט דיראס

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 3 דקות. תהנו🙂

"מוקדם מדי בחיי כבר היה מאוחר מדי".

אני בטוחה כי אין מי שקרא את 'המאהב' של דיראס, ולא נתפס במשפט האלמותי הזה, פשוט כי אי אפשר אחרת.

ערוב תרבותי בתקופה בה צרפת לקחה חלק בשליטה בהודו – סין, מייצר כאן עניין וריח של נוף זר.

כולם זרים כאן, לעצמם ולסביבתם ואפילו היחסים בין הדמויות מפליאים בזרותם.

אם הייתי חייבת לתמצת את הסיפור (ואני לא), הייתי כותבת שיש בו עצב, כעס וגעגוע, מיניות צעירה מדי (על גבול הזנות), אימהות קשה, אהבה במימוש חסר, חמלה וזיכרונות, אובדן, סיפור חיים ופספוס, השלמה והחיים ששורטים אותך בדרך.

להמשיך לקרוא המאהב / מרגריט דיראס

סיפורה של שפחה / מרגרט אטווד

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 6 דקות. תהנו🙂

אם אתם קוראים סקירות עכשיו, זו טעות, במקום זה קראו את הספר הזה.

טוב, היא שפחה, אבל אין פחות שפחה ממנה בנשמתה.

היא נועזת בדרכה, בעלת ראייה עדינה ומדויקת לפרטי פרטים.

את שמה לא תדעו, הוא לא חשוב, חסר משמעות, זמני וניתן להחלפה בדיוק כמוה.

להמשיך לקרוא סיפורה של שפחה / מרגרט אטווד

אני עדיין כאן / קללי אביט

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 3 דקות. תהנו🙂

״גולם שמתגורר בשכירות, בתוך קליפה, ככה זה נשמע יותר יפה.

אני רוצה מאוד לצאת, רק כדי לספר שאני גם הבעלים״.

היא לא מרגישה את גופה. לא רואה, לא זזה, אבל מבינה הכל ובלי הפסקה.

אה והיא גם שומעת, כמעט כל דבר שקורה מסביבה.

אלזה בת עשרים ותשע, בעצם, היום כבר בת שלושים.

משיכתה לטיפוס על הרים מושלגים גררה אותה אל תוך תרדמת, עפ״י הגדרת הרופאים.

בפועל, מספר שבועות לאחר התאונה היא התעוררה.

להמשיך לקרוא אני עדיין כאן / קללי אביט

די כבר עם השקרים שלך / פיליפ בסון

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 3 דקות. תהנו🙂

לפי הכל, זה הרגע לקרוא לכל אותם קוראים שנמנעים מלקרוא ספרות גאה, 'חכו ותפסיקו לרוץ לכיוון השני, זה לא כמו שזה נראה לכם (חוץ מזה, אני רואה אתכם רצים, ואין בזה שום דבר מחמיא)'.

חכו, בעיקר כי מדובר בספר חובה לכל מי שמסתובב בימינו על הכדור הזה.

התיאורים המיניים כאן עדינים עד נסתרים ובהתאם רכי הבטן והעין לא יתקשו לבלוע אותם.

הסיפור לעומת זאת, ינער את כולנו (מנוערת היטב וממשיכה).

להמשיך לקרוא די כבר עם השקרים שלך / פיליפ בסון

מחול ואפר / איימי הרמון

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 6 דקות. תהנו🙂

"אני רואה אותך רועד שם. איזה מחיר אתה משלם תמורת אהבתך אותי ?".

רומן תקופתי, סיפור אהבה בלתי אפשרי והתנגשות בין אוכלוסייה יהודית ונוצרית קתולית.

הזמן, תקופת מלחמת העולם השנייה.

המקום, איטליה שחלק ניכר מהתקופה, נמצאת מחוץ לשליטה הישירה של הנאצים (וזליגה רעיונית זה בהחלט מספיק).

הספר כולל ריבוי תיאורים ציוריים של אזורים גאוגרפיים שהתרבות שלנו למדה לזהות כבטוחים יחסית ממפלצת המלחמה ההרסנית. אבל יחסית זה כנראה לא מספיק.

להמשיך לקרוא מחול ואפר / איימי הרמון

נקודה רגישה / רוני לורן

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 3 דקות. תהנו🙂

הנה לפניכם ספר סקסי, שדווקא לא מרגיש כמו ׳המדריך לסוטה המתחיל׳.

ארוטי כמובן, לא אני אמרתי, זה כתוב על הכריכה ואני כאן כדי לאשר לכם שהוא ארוטי עד מאד.

זה לא עושה אותו רע, והעיקר שנדע למה לצפות.

בואו נדבר סקס

כשמדובר בשני חוקרי מיניות, אפשר מראש להתפשט מהמבוכה שלרוב מלווה את הדמויות ואולי גם את הקוראות (כי אין ספק שמדובר בספר נטול קוראים גבריים). מכאן שהעניינים קצת יותר מהירים, או לפחות יותר מדוברים מבספרים אחרים בז׳אנר.

תיאורים יש, חלקם צבעוניים, אבל לא כאלה שהוציאו אותי מדעתי או הרדימו לחלופין.  קצת סטיות (ומי אני שאגדיר סטיות), דיאלוגים טובים, כתיבה בגוף שלישי (המועדפת עלי) ואפילו סיפור מרכזי, הגיוני, אמין ונעים.

להמשיך לקרוא נקודה רגישה / רוני לורן

אשתו של מגדל התה / דיינה ג'פריס

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 3 דקות. תהנו🙂

רומן היסטורי שמתחיל ב״ציילון״ של 1913, הלו היא סרי לנקה של ימינו.
לבנים, שחורים ומציאות שמלאה בגוונים של אפור. כי החיים בניגוד לצבע עורן של הדמויות, מלאים בצבעים לא מוחלטים.
"המשמעות האמיתית של הצבע היא שגרמה ללבה לעצור מלכת. היא הרגישה אבודה. זנוחה."

הינדים, מוסלמים, בודהיסטים, נוצרים, סינהלים וטמאלים. אוכלוסיה מקומית ואליטה בריטית בהתנגשות קולוניאלית, תרבותית בלתי נמנעת. בין לבין הם גם מגדלים תה.
סיפור החיים עצמו, גדול מהחיים. מהסוג שרק מעבר לתסריט יכול לעשות אתו חסד.

להמשיך לקרוא אשתו של מגדל התה / דיינה ג'פריס