טעות יפהפייה / וי קילנד

"במשך הרבה זמן הרגשתי שאני לא ראויה לאהבה, התביישתי בדברים שקרו בחיים שלי, התחרטתי על הבחירות שלי. רק בשבועות האחרונים התחלתי להבין שאני זה לא העבר שלי. את בחיים לא רוצה להיות החרטה של מישהו".

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 3 דקות. תהנו🙂

את הספר הזה שתיתי בלגימות גדולות. לא פשוט לפנות זמן תוך כדי משרה מלאה ושלושה ילדים, לספר שחיכית לו, אבל למען שפיותי המעורערת גם כך באוגוסט, גנבתי רגעים, בין לבין, גם על חשבון שינה.

משב רוח קריר באוגוסט

במשפט אחד: נהנתי מכל רגע.
הספר לא חף מבעיות אבל כבר הרבה מאוד זמן לא צחקתי והתענגתי כך על המילה הכתובה. הספר הזה הוא כמו משב רוח קריר באוגוסט.

"קיין חייך ונכנס פנימה. כמובן שהוא גם תמיד הריח מדהים. לא הייתי בטוחה אם זה אפטר שייב או בושם, אבל היה לו ריח גברי שהיה ייחודי ועצי. זה הצית בי תשוקה שלא הרגשתי הרבה זמן ולרגע שקלתי לתקוע את האף בתוך קופסת פולי קפה כדי לעצור את התחושות שבגופי. יהיה מעניין לנסות לתרץ את הפעולות הזאת".

לרייצ'ל מרטין יש פיוז קצר. כשהיא פוגשת את החבר הבוגדני של חברה שלה אווה בפאב או'ליריס, היא משתלחת בו. בכל הכוח. הוא מצידו ממש לא מבין מה היא רוצה. יותר מאוחר מסתבר שהיא טעתה בזיהוי. יום למחרת היא מבינה כמה גדולה הטעות שלה. אותו בחור שקיבל על הראש ממנה הוא לא אחר מאשר פרופסור ווסט, ורייצ'ל היא עוזרת ההוראה החדשה שלו.
הפתיח של הספר הוא אחר היפים והמצחיקים שקראתי, המתח בין השניים, ההיכרות הלא שגרתית שלהם, תענוג צרוף.
רייצ'ל וקיין, הלוא הוא פרופסור ווסט הלוהט, מסתובבים אחד סביב השנייה במשך כמה שבועות, הוא מנסה לשמור על הגבולות, היא מנסה בכל הכוח לשגע אותו. עד לחציו של הספר הפרקים מחולקים לפי נקודת מבט ראשונה של רייצ'ל ופרקים מעברו של קיין לפני 15 שנים.
לקיין יש עבר כואב מאחוריו. גם לרייצ'ל היתה ילדות לא פשוטה. שניהם מחזיקים הרבה שלדים בארון. קיין לא מעוניין להתחיל מערכת יחסים מחשש לפגוע ברייצ'ל אך כשהוא מבין שלא יצליח להוציא אותה מליבו הוא מתמסר לה בגופו ונפשו.

מה קורה כשהעבר לא מניח לשניהם?

רייצ'ל בעיניי דמות מקסימה. אהבתי אותה מתחילת הספר עד סופו, היא מתוקה , חכמה, והצחיקה אותי בלי סוף. הבעיה היא דמותו של קיין. כל עוד דמותו של קיין מסופרת דרך עינייה של רייצ'ל, דמותו לוהטת, מדובר בגבר מדהים, גברי בכל רמ"ח אבריו. מחציו של הספר הפרקים משתנים ודמותו של קיין בהווה מסופרת מנקודת מבט ראשונה. מאותו רגע הסופרת לדעתי פיספסה. דמותו הופכת לרכיכה אחת גדולה ולא אמינה בכלל. את אותה בעיה היתה לי גם ב"ממזר שחצן". עוד ספר מצוין של וי קילנד שסבל מאותה בעיה בדיוק. דמותו של הגבר הופכת ללא אמינה ככל שהעלילה מתקדמת.
אך עם כל הבעיות, עדיין מדובר בספר מקסים, קליל ומצחיק, ולא ניתן להניח לו לרגע עד סופו.

"במשך הרבה זמן הרגשתי שאני לא ראויה לאהבה, התביישתי בדברים שקרו בחיים שלי, התחרטתי על הבחירות שלי. רק בשבועות האחרונים התחלתי להבין שאני זה לא העבר שלי. את בחיים לא רוצה להיות החרטה של מישהו".

מומלץ בחום!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *