שלוש חברות קוראות יחד ספרים שמפחיד לקרוא לבד (וגם אחרים). הן מדברות, מנסות להבין ובעיקר חולקות. אנחנו ניתן לכם להציץ להן למחשבות…
הן:
שני ויסלברג
בת 24, בוגרת תואר במדעי המחשב ומתכנתת בתחילת דרכה, מנהלת קבוצת הפייסבוק
"כל הרומנטיקה הזאת" כותבת הבלוג 'ספרים וקצת מעבר'
http://booksandmore-shani.blogspot.com/
אודליה סעדון-קזז
סופרת, אמא לשלושה ואשת הייטק (כשנשאר לה זמן).
בעלת
רקורד ספרותי עשיר בתחומי הפנטזיה, המתח והרומנטיקה גם.
ו – עינת להט-יפה
הלו היא misskipod העוקצנית.
אמא לשלוש בנות, שבשעות הפנאי (המעטות) קוראת ספרים בקצב וכותבת את הבלוג 'אלגנטיות של קיפודה' https://misskipod.blogspot.com/
והן קוראות לעצמן
ℑ השילוש הקדוש ℑ
זאת שהייתה כאן קודם / ג'יי פי דילייני
סיפור מתח פסיכולוגי על בית אחד מיוחד ודיירים מיוחדים לא פחות. דמויות דומות/שונות ומתחלפות כאן, אבל הבית יוצא הדופן הזה, תמיד נשאר בסביבה (ראו הוזהרתם).
עינת להט-יפה, misskipod
אהבתי את הדמויות הלא נכונות ושנאתי אחרות.
במדד המניקור מדובר בספר שהוא סכנה לכל מערך ציפורניים שמכבד את עצמו, פשוט כי הוא בונה מתח טוב, איכותי ויציב ואז זורק אותך, פשוטו כמשמעו, מכל המדרגות.
אם אתם מחפשים ספר שיחדיר בכם אמון במין האנושי, ראו הוזהרתם, זה לא זה.
הסוף הפתיע אותי ומודה שגם אכזב. זו לא סיבה לא לקרוא, אבל בהחלט סיבה להתכונן נפשית (ככל האפשר).
משפט שנשאר – "אי אפשר לספר את אותו סיפורפעמיים ולצפות לסוף שונה."
אודליה סעדון קזז
קשה להפתיע אותי בספרים, אני מזהה את האקדח המעשן וטופחת לעצמי על השכם.
בספר הזה המציאות טפחה על פניי, לא נעים להודות, אבל הסופרת משכה אותי באף.
הייתי בטוחה שוב ושוב שהגעתי להשערה הנכונה, רק כדי שהיא תשמוט את השטיח מתחת לרגליי.
המתח מייצר כאבי בטן, קריפי בצורה מצמררת וחכם בצורה נהדרת
אז מה אם אני לפני מעבר דירה ועכשיו אני פוחדת להיכנס לבית החדש או להישאר לבד בחושך.
מי צריך כבוד עצמי, זה מוערך יתר על המידה!
משפט שנשאר – "אנשים אוהבים לדבר על לוח חלק.אבל הלוח החלק האמתי היחיד הוא לוח חדש. שאר הלוחות הם אפורים מכל מה שנכתב עליהם קודם".
שני ויסלברג
חוסר יכולת לעזוב את הספר וללכת לישון, סיפור המסופר משתי נקודות מבט, אחת מהעבר, אחת מהווה.הן אמנם דומות (נקודות המבט והמספרות) אבל האם אנו מצפים לתוצאה שונה? כתיבה אינטליגנטית שחושפת בכל פרק בדיוק את המעט שצריך כדי להבין שכל מה שהנחתי שנכון, כבר לא נכון יותר. את הפרקים מפרידות דילמות מוסריות בסגנון "מה אתם הייתם עושים" ואז מוצגת סיטואציה אבסורדית ולא מוסרית. לאורך הספר גם הפרספקטיבה של הקורא משנה, ופתאום השאלות לא נראות כל כך מוזרות… ספר שחודר עמוק לתוך הראש. החסרון היחיד, היה הסוף. אבל אל תתנו לזה להפריע לכם – לכו לקרוא.
משפט שנשאר – "מה קורה כששתלטן נתקל במישהו שאיבד שליטה? השילוב עלול להיות נפיץ."
קבלו סיכום
הסתקרנן? אתן מוזמנות לקרוא את הפרק הראשון!