Tears of Tess \ Pepper Winters

"החיים שלי היו מושלמים. שמחה ומאושרת, הכול מסודר ומושלם. ואז הכול השתנה. מכרו אותי."

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 2 דקות. תהנו🙂

 

לטס סנואו יש כל מה שהיא אי-פעם רצתה. עוד סמסטר אחד לפני שתפצח בקריירה בפיתוח נכסים, חבר אוהב, וסיכויים טובים לעתיד מזהיר.
לרגל יום השנה השני שלהם, בראקס מפתיע את טס בטיול רומנטי למקסיקו. חופים, קוקטיילים טעימים וסקס מאחד-נפשות מהווים הבטחה לחופשה נהדרת. בלב שלם ובציפייה לשבוע מלא תשוקה, טס נמצאת על גג העולם.

אך גן-העדן התאוותני מתנפץ לרסיסים.
נחטפת. מסוממת. נגזלת. טס נלקחת לעולם שכולו אפלה ואימה.
שבויה ובודדה, ללא מושיע, ללא אהוב ואוהב, ללא בטחון, ללא עתיד, טס הופכת מנערה מבועתת ללוחמת פראית. אך כוחה ועוצמתה לא מספיקים כדי להצילה מזוועות הסחר.
האם בראקס יוכל למצוא אותה לפני שתיהרס ורוחה תישבר, או שמא בעליה החדש של טס ישנה את חייה לנצח?

זהו סיפור אפל שלא מתאים לכל קורא, סיפור על מציאת אהבה במקומות הכי בלתי-אפשריים, על רצון ברזל שנובע מכורח, ועל מחילה שאולי לא יהיה בה די.

"הדמעות של טס" הוא ספר האופל הראשון שקראתי (את "שבויה באפלה" שכבר סקרתי כאן בבלוג קראתי הרבה אחריו). סירבתי לקרוא ספרים מהז'אנר הזה במשך שנים, ולא מהסיבות שאולי נדמה. אני לא חוששת מתיאורים קשים – אני קוראת ספרים של הרלן קובן, וסדרות פנטזיה כמו "הרואים למרחק" המצויינת, שרחוקה מלהיות חפה מתיאורים כאלה. סירבתי לקרוא מתוך חשש שזה ז'אנר שעושה רומנטיזציה לנושאים מחרידים כמו אונס, חטיפה וסחר בנשים. סירבתי כי התנגדתי באופן מצפוני ועקרוני לשעטנז בין ארוטיקה לבין הנושאים הללו.

אבל אז נתקלתי בתקציר הזה, והוא סיקרן אותי. טיול זוגי, חטיפה פתאומית, תקווה להצלה…הספר נשמע לי מרתק ומותח, ללא כל קשר להגדרתו כספר אפל. זה נשמע לי בעיקר כמו ספר מתח, וככזה גם ניגשתי אליו. קיוויתי שבכל הנוגע ל… "ענייני האופל" – יימצא בספר הסבר הגיוני למניעיהן של הדמויות לנהוג כפי שהן נוהגות. קיוויתי להיות מופתעת.
והספר ענה על כל הציפיות שלי ויותר.

הכתיבה
הכתיבה מדהימה, מהודקת, קולחת וסוחפת.
הסיפור כתוב בגוף ראשון בזמן עבר, מנקודת מבטה של טס. למרות פירוט מעמיק של התרחשויות, תחושות ומחשבות – הכתיבה קולחת ואין רגע משעמם, אין מילה מיותרת. פפר ווינטרס ככותבת תיכנס לכם למחשבות, לדם ולנשמה, ותישאר שם. אותי היא לקחה למסע רגשי מטלטל ומבלבל, ועברתי את כל התהפוכות הרגשיות יחד עם טס. היו רגעים בהם, בדיוק כמוה, לא הבנתי מה אני מרגישה – כלפי הגיבור, כלפי הסיטואציה, כלפי עצמי. כמוה, לא הצלחתי להבין את הגיבור ומה מניע אותו. הוא מסתורי ולא מובן ואי אפשר לא להיות מושפעים מהקסם שלו ולתהות מה עובר בראשו.
בלתי אפשרי לשנוא אותו.
כל הדמויות, הן הראשיות והן המשניות – מרגישות אמיתיות. הן חיות ובועטות לנגד עיני הקורא, וחלקן מעוררות סקרנות בפני עצמן (בעיקר סוזט).

שפע של ז'אנרים
"הדמעות של טס" מוגדר כרומן אופל, אך ז'אנרים נוספים מקופלים בתוך סיפור העלילה. פפר ווינטרס מצליחה ליצור ספר שמשלב בין רומן אופל לרומן BDSM, פלוס מותחן עוצר נשימה – ולבסוף גם מותחן פסיכולוגי. תענוג. בימים אלו סיימתי את ספר ההמשך בסדרה, ואני יכולה רק לומר מראש שכל הדברים הללו תקפים אף יותר בספר ההמשך.

העלילה
הספר נפתח עם זוג שנראה מאוהב ונורמטיבי, אך מהר מאוד מגלים שגיבורת הספר מתוסכלת מאוד בכל הנוגע לאינטימיות ביניהם, ומקווה שהחופשה הרומנטית תשנה דברים. גם את התחושה הזו חוויתי יחד איתה.
החופשה בהחלט מביאה איתה שינוי – אך לא באופן שטס חלמה עליו.
בשלב זה הספר הפך בעיניי לספר מתח לכל דבר – ואמנע מלהיכנס לפרטים נוספים שיספיילרו את הספר.
אז אם יש לכם לב חזק ואתם רוצים ספר שיטלטל אתכם ויפתיע אתכם – רוצו לקרוא. ואחר כך, קחו את הנייד שלכם, או סתם פתק, ותכתבו למישהו שאתם אוהבים: Je suis a toi. זה מה שאני עשיתי. למה? כשתקראו – תבינו.

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

מאת: חנה קפויה

ספרניות הן לא מה שחשבתם. חנה היא ספרנית שקטה שחודרת עמוק ברשת הספריות העירוניות של חיפה, ובלוגרית רומנטיקנית חסרת תקנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *