כל שאני / ג'ודי אלן מלפס

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 2 דקות. תהנו🙂

נתחיל בגילוי נאות (קצת שונה הפעם): אני לא מחובבי ג'סי וורד. קראתי את טרילוגיית הגבר הזה במלואה (כל שלושת הספרים) לפני כשנה, כשהתחלתי לקרוא את הז'אנר הרומנטי ורציתי לנסות סגנונות שונים ולכוונן את הטעם שלי. למרות שמיציתי כבר בספר השני, לא נטשתי את הסדרה.

היום כבר לא אעשה את אותה טעות.

טיפ ממני אליכן: אם אתן לא מתחברות לספר, אתן בהחלט יכולות לוותר עליו. גם אם הביקורות מהללות וגם אם שמעתן שהספר הזה הוא הדבר הכי טוב שקרה לאנושות, אם למדתי משהו מהניסיון שלי בקריאה הוא שלכל אחת מאיתנו יש טעם אינדיווידואלי. זה לגמרי בסדר לא להתחבר ולנטוש. יש כל כך הרבה ספרים וכל כך מעט זמן, תעשו את הבחירות הנכונות בשבילכן.

להמשיך לקרוא כל שאני / ג'ודי אלן מלפס

חיים שלמים לחיות / איילת סווטיצקי

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 4 דקות. תהנו🙂
הצעה אחת.
שישה ימים.
חיים שלמים לחיות.
 
שבע המילים האלה שנכתבו על הכריכה גרמו לי להסתקרן, ולתת לאיילת סווטיצקי הזדמנות נוספת.
למה נוספת? כי כשרוב חובבות הרומנטיקה המקומיות התעלפו בהתרגשות רבת דמעות מסדרת "תחרה וצבע" – אני הייתי במיעוט. שיעמם לי, לא סבלתי את טליה ואת האגואיזם הטרחני שלה, חשבתי שהיא צריכה לטפל בעצמה בצורה מקצועית רצינית, ובאופן כללי קיוויתי שבן יזרוק אותה וישמור ממנה מרחק לנצח למען טובתו האישית. בשליש הספר השני בסדרה נשבר לי מהחפירות המעייפות, מהזוג הזה, ובעצם מהסדרה כולה, ונטשתי אותה לאנחות (ולהנחות).
ולכן, חיים שלמים לחיות היה הפתעה נעימה ומרעננת בשבילי.

להמשיך לקרוא חיים שלמים לחיות / איילת סווטיצקי

סיפורה של שפחה / מרגרט אטווד

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 6 דקות. תהנו🙂

סיימתי את הספר לפני כמעט שלושה שבועות, אהבתי אותו ונהנתי ממנו. אבל המכה הגיעה שבועיים אחרי שסיימתי, מילה קטנה שנאמרה בשיחה עם חברה גרמה לספר להכות בי בכל עצמתו. מאותו הרגע, אני לא מצליחה להוציא אותו מהראש.

"שוב נכשלתי, לא עמדתי בציפיותיהם של אחרים, שנהיו הציפיות שלי עצמי." 

"כמה קל להמציא אנושיוּת, לכל אחד. איזה פיתוי זמין."

להמשיך לקרוא סיפורה של שפחה / מרגרט אטווד

המצעד של רבי המכר כבר כאן!

  1. הנערה בקרח / רוברט ברינדזה
  2. חטופה / צ'רלי דונלי
  3. מחול ואפר / היימי הרמון
  4. נשיקות של חושך / דנה לוי אלגרוד
  5. קינג / ט.מ. פרייזר
  6. אלף נשיקות / טילי קול
  7. ספינת הכלות / ג'וג'ו מויס
  8. הצל של אמי / ניקולה סקוט
  9. סוף סוף בטוחה / מאיה בנקס
  10. נקודה רגישה / רוני לורן

פיספסתן איזה ספר?

בואו להתרשם מהפרקים הראשונים כאן https://goo.gl/G7LJw9

 

כל שאני / ג'ודי אלן מלפס

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 3 דקות. תהנו🙂

אני לא אוהבת נובלות.

למה?

הן כמו אפצ'י, את מרגישה את הדגדוג הזה באף, לאט לאט, זה שוקע, את לוקחת נשימה ומוציאה אותו בכל הכוח.

פאף!

היה ונגמר.

אז למה בכל זאת בחרתי לקרוא את הנובלה הזו?

להמשיך לקרוא כל שאני / ג'ודי אלן מלפס

הנשף / אנה הופ

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 6 דקות. תהנו🙂

מי משוגע ומי לא?
איך הוא יוכיח שהוא לא משוגע? הוא מוקף משוגעים, האם זה הופך אותו למשוגע?
איך מטפלים במשוגעים? האם ניתן לתקן אותם?
ומי בכלל קובע שמי שמחליט, אינו משוגע בעצמו?

״גן האנושות רווי עשבים שוטים… טיפוח לעולם לא יהפוך אותם לפרחים״.

להמשיך לקרוא הנשף / אנה הופ

נקודה רגישה / רוני לורן

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 3 דקות. תהנו🙂

הנה לפניכם ספר סקסי, שדווקא לא מרגיש כמו ׳המדריך לסוטה המתחיל׳.

ארוטי כמובן, לא אני אמרתי, זה כתוב על הכריכה ואני כאן כדי לאשר לכם שהוא ארוטי עד מאד.

זה לא עושה אותו רע, והעיקר שנדע למה לצפות.

בואו נדבר סקס

כשמדובר בשני חוקרי מיניות, אפשר מראש להתפשט מהמבוכה שלרוב מלווה את הדמויות ואולי גם את הקוראות (כי אין ספק שמדובר בספר נטול קוראים גבריים). מכאן שהעניינים קצת יותר מהירים, או לפחות יותר מדוברים מבספרים אחרים בז׳אנר.

תיאורים יש, חלקם צבעוניים, אבל לא כאלה שהוציאו אותי מדעתי או הרדימו לחלופין.  קצת סטיות (ומי אני שאגדיר סטיות), דיאלוגים טובים, כתיבה בגוף שלישי (המועדפת עלי) ואפילו סיפור מרכזי, הגיוני, אמין ונעים.

להמשיך לקרוא נקודה רגישה / רוני לורן

אני עדיין כאן / קללי אביט

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 5 דקות. תהנו🙂

פחות מ-200 עמודים, כמה עלילה אפשר להכניס בפחות מ200 עמודים? התשובה מפתיעה מאד, מפתיעה כמו הספר עצמו.

מסוג הספרים שכשפותחים אותם, לא יודעים למה לצפות. הכריכה לא מסגירה דבר, שם הספר נהדר, אבל מבינים את המשמעות שלו רק כאשר גולשים אל תוך העלילה.
איזו הפתעה נעימה!

"אני שואלת את עצמי עד מתי אוכל רק לשמוע. אני שואלת את עצמי אם יום אחד אתעורר סוף־סוף. " 

להמשיך לקרוא אני עדיין כאן / קללי אביט

נפרדות – זוהי הדרך היחידה

סליחה שאני קצת מכביד עליכם, אבל השבוע קראתי את "במזל סרטן – מסע לבלי שוב" של אילנה המרמן ויורגן ניראד, שחוזר בהוצאה מחודשת. ספר קשה, כואב, בלי הנחות, שיצא לראשונה ב-2001 ותיעד את תהליך הגסיסה של ניראד המנוח ממחלה ממארת – מהרגע שבו בישר שנותרו לו רק חודשיים-שלושה לחיות ועד שהלך לעולמו.

ניראד רצה להתאבד לאחר קבלת הבשורה המרה, פשוט לפרוש להרי האלפים ולא לחזור, אבל המרמן לא הייתה מוכנה לוותר כל כך בקלות. היא גררה את בן זוגה לשנה איומה של סבל במסדרונות המערכת הרפואית האטומה. במקום למות בשקט ובכבוד, הוא הלך לעולמו בייסורים קשים. ונשאלת השאלה: באיזו זכות?

להמשיך לקרוא נפרדות – זוהי הדרך היחידה

אשתו של מגדל התה / דיינה ג'פריס

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 3 דקות. תהנו🙂

רומן היסטורי שמתחיל ב״ציילון״ של 1913, הלו היא סרי לנקה של ימינו.
לבנים, שחורים ומציאות שמלאה בגוונים של אפור. כי החיים בניגוד לצבע עורן של הדמויות, מלאים בצבעים לא מוחלטים.
"המשמעות האמיתית של הצבע היא שגרמה ללבה לעצור מלכת. היא הרגישה אבודה. זנוחה."

הינדים, מוסלמים, בודהיסטים, נוצרים, סינהלים וטמאלים. אוכלוסיה מקומית ואליטה בריטית בהתנגשות קולוניאלית, תרבותית בלתי נמנעת. בין לבין הם גם מגדלים תה.
סיפור החיים עצמו, גדול מהחיים. מהסוג שרק מעבר לתסריט יכול לעשות אתו חסד.

להמשיך לקרוא אשתו של מגדל התה / דיינה ג'פריס