MeToo# הגיע לספרות: פרס למותחנים ללא אלימות נגד נשים

ניקוי ספרים מאלימות יכול אולי להישמע כמו רעיון טוב אבל זה לא יגרום לאלימות שבמציאות להיעלם – ספרים צריכים לנער אותנו ממסך האדישות, לא לחזק אותו.

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה אחת. תהנו🙂

זה לא ספויילר לומר שכמעט בכל ספר מתח, מ"הנערה על הרכבת" ועד "בארבע ידיים" יגיע שלב שבו דמות נשית, ולעתים אף מספר דמויות, תסבול מהתאכזרות כלשהי מידיו של גבר. לאחרונה הוכרז על פרס "Staunch Book Prize" שנוסד כדי לתת כבוד והכרה לספרים שבהם "לא מכים אף דמות נשית, לא עוקבים, לא מנצלים מינית, לא אונסים ולא רוצחים".
לדברי מייסדת ומממנת הפרס, ברידג'ט רוולס, היא יזמה אותו על רקע שיא של כל הזמנים ברמת האלימות נגד נשים בספרות. 2,000 הליש"ט בהן יזכו הסופר או הסופרת שיגיעו למקום הראשון יוענקו ב -25 בנובמבר שהוא "היום הבינלאומי לחיסול האלימות נגד נשים" בטקס מיוחד שישודר ב-BBC.

אבל כתיבה על אלימות נגד נשים אינה באמת אלימות נגד נשים. כפי שכבר כתבתי בעבר הרבה נשים שסבלו מטראומה מוצאות את זה מנחם ומעצים לקרוא, או לכתוב, על דמויות בדיוניות ששרדו חוויות דומות. לסופרים אין דרך למנוע מעשי אלימות נגד נשים, אבל הם יכולים לכתוב סיפורים שבהם האלימות הזאת מנותחת מבחינה פסיכולוגית ומוסרית, ונענשת. במקרים מסוימים, העבריין הבדיוני יצא ללא עונש, וזו יכולה להיות ביקורת על הכישלון של המערכת המשפטית בטיפול בתלונותיהן של נשים. ספרות טובה צריכה לשקף ולבקר את המציאות ולא לצנזר שום חוויה אנושית.

לדעתי ראוי יותר שיהיה פרס לספרים נועזים שמתמודדים בצורה רגישה ומעצימה עם בעיית האלימות נגד נשים ונערות. לאורך ההיסטוריה הספרים שהכי עוררו השראה לפעולה נגד גזענות היא בדיוק אלה שעסקו בגזענות, לדוגמא: "אל תיגע בזמיר" ו"אוהל הדוד תום". אני מקווה שיבוא הספר שיעסוק באלימות נגד נשים בצורה כה מטלטלת ואמיתית שעוצמתו תשפיע על הציבור ונציגיו להיות יותר רגישים כלפי נשים שנפגעו, ויותר ביקורתיים כלפי גברים פוגעניים.

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

מאת: יעל כהן

בת 34, בעלת נטייה חשודה להיעלם בתוך ספרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *