Lion's Bride | Iris Johansen

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 3 דקות. תהנו🙂

את הרומן הארוטי הראשון שלי פגשתי במקרה בזמן חופשה ביוון. עוד לא היו ילדים, חופשות הורכבו מימים ארוכים וזהובים שנמתחו בעצלתיים, ואחרי חמישה ימים כאלה סיימתי את כל הספרים שהבאתי אתי מהארץ. יוון. חור ביוון. חול בשפע, ספרים מעט, ספרים באנגלית – אפילו פחות. באיזה קיוסק עיתונים מצאתי מתקן עם כמה ספרים. מתח, מתח, מתח, מתח, אימה, מתח ואייריס ג'והנסון אחד. Lion’s Bride. המאה ה-12. טיה, שפחה נמלטת, ניצלת מאונס כאשר השיירה בה היא נוסעת מותקפת. המושיע, לורד וייד, אביר טמפלרי לשעבר, לוקח אותה אל דנרגון, המבצר המדברי שלו שם מתפתח ביניהם סיפור אהבה על פי כל כללי הז'אנר – רבים, מתאהבים, נמצאים בסכנת מוות, שורדים, חיים באושר ועושר לעד. שום דבר מזה כמובן לא היה כתוב על כריכת הספר עצמו. על הכריכה נכתב – "ארוג בחושניות צורבת מוגש לכם סיפור בלתי נשכח על אישה שמובאת על ידי לורד רב עוצמה למבצרו הסודי, שם היא הופכת לאסירה, למענה ולאהובה" (באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב). יאללה. לקחתי.

עד אז ההיסטוריה הספרותית הרומנטית שלי הסתכמה בהמוני מיילס אנד בון שאמא שלי היתה מחביאה מתחת למיטה, קצת נורה רוברטס וג'ודית מייקל. לאמור – מתח מיני, נשיקות, וגג התגפפויות קלות עם בגדים. תמיד עם בגדים. אצל ג'והנסון היתה סצינה באמבטיה (גם אתם שמתן לב שלאמבטיה בספרים ארוטיים, כמו לשירותי מטוס בסרטים, יש ממדים מיתיים נעדרי אחיזה במציאות?) וסקס. בלי שום בגד. זו היתה חוויה מכוננת ומיד כשחזרתי מיוון לקחתי על עצמי לשחזר אותה שוב ושוב.

למרבה המזל הבנזוג אז נסע לא מעט לארה"ב ולכל נסיעה נשלח עם רשימת ספרים לרכישה. קראתי כל מה שהג'והנסון הוציאה וחיפשתי ספרים דומים – עלילות שנטועות בימי הביניים, תקופות היסטוריות שממרחק השנים, בדומה לאמבטיות ולשירותי מטוס, נדמו אקזוטיות יותר מכפי שהיו כנראה באמת. אלא שאחרי כמה וכמה ספרים תקופתיים כאלה, חלקם כתובים היטב, רובם פחות, משהו התחיל להפריע לי. בחלק מהספרים היו סצנות שבמושגים עכשווים היו נחשבים אונס לכל דבר ועניין והעובדה שא. בתקופות ההן אפשר שזה היה מקובל וב. בסופו של דבר התפתחו בין הצדדים יחסי אהבה ו"האנס" היה מבין שחייו לא חיים בלי האישה הנהדרת שלצדו ממש לא גרמה לי להרגיש טוב יותר. ושלא תבינו לא נכון. דובר בסצנות ארוטיות להפליא בהן מי שנכפה עליה המין היתה מגיעה לשלל אורגזמות מרגשות. ועדיין. אני חושבת שאז נקבע קו הגבול שלי בספרות ארוטית. אני מוכנה לקרוא רק מה שאני מוכנה לקבל במציאות שלי כמוסרי. אין שום דבר רע בפנטזיות, כל מה שקורה בתוך הראש שלי הוא לגיטימי, אבל ברגע שאותן פנטזיות עולות על כתב ועלולות ליצור ולו אצל אדם אחד את הרושם שזה מה שנשים באמת רוצות – לא תודה. מעדיפה לוותר על העונג הזה וכמוהו לא תמצאו כאן בין הספרים שעליהם אדבר.

נחזור ל-Lion’s Bride. את הספר מסרתי לפני שנים במסגרת אחד מסידורי הספריה. כשקראתי אותו עכשיו שוב בעותק קינדלי שנרכש מטעמי נוסטלגיה גיליתי כמה דברים: יחסית לספרים שקראתי מאז הסקס אצל ג'והנסון כמעט פוריטני. הם לא עושים סקס, בטח לא מזדיינים. הם coupling  שזו המקבילה האנגלית להזדווגות. על אזכור אברי מין בשמותיהם אין בכלל מה לדבר, וה"הזדווגיות" שלהם הן ממש לא משהו. אפילו לא בסצינת האמבטיה שנארגה בחושניות צורבת בזיכרוני. אבל הדבר הכי מעניין הוא הדימיון שגיליתי בין הדמויות בספר ובין היפה והחיה גרסת דיסני. תיה היא לגמרי בל, וויד מבחינת הגינונים שלו הוא וריאציה יותר נאה ופחות שעירה של החיה ומערכת היחסים ביניהם חסרה רק את השיר שמלווה את סיפור ההתאהבות של בל והחיה. עכשיו הבנתי למה אהבתי את הספר הזה כל כך בזמנו. בסך הכל ספר חמוד להתחיל איתו את המסע.

אז הנה. מתחילים.

סולם עלמא: נוסטלגי.

לינק לביקורת: http://almabooks.co.il/lions-bride-iris-johansen/

 

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

מאת: דורית תמיר

מוציאה לאור, מוציאה ילדים לבתי ספר, מוציאה בנזוג מדעתו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *