שנת השועל / רות עפרוני

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה אחת. תהנו🙂

השבוע קראתי את "שנת השועל" של רות עפרוני, סופרת שמצליחה לשמר סוג של סקס אפיל מאוד מיוחד, שכולו רוח נעורים, בתוך האפור הגדול של אמצע החיים.

"לפעמים צריך לנסוע לצד השני של העולם כדי למצוא משהו שבעצם היה שלך כל הזמן", היא כותבת.  מה שהיא מוצאת בצד השני של העולם, כלומר בוסטון, הוא פשוט את עצמה.

הגיבורה, בת דמותה של עפרוני, עם בעל וילדים, מפיקת טלוויזיה משכונת שינה בפאתי רחובות. אבל מבפנים היא עדיין ילדה ופה נמצא הקסם שלה ושל הספר הזה – בסקרנות הילדותית שאינה יודעת גבולות, בעיניים הפעורות אל העולם שאינן יודעות שובע, תמיד צופות ומחפשות: אם זה שועל במנוסה בפרדס שליד הבית, אם זה מבט מתגרה של אבא חתיך בגן של הילד. משהו לראות, להרגיש, להספיק, לפני שמגיעים לחלק הבא, העצוב, של החיים.

להמשיך לקרוא שנת השועל / רות עפרוני

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

אף מילה על אהבה / חנה גולדברג

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 2 דקות. תהנו🙂

ככל הנראה מדובר ב'אי שפיות על רקע מונוגמי', כשזוגיות ארוכת שנים , מהסוג הטוב, היציב, חם, מוכר ותומך עד שעמום, מביאה אותך אל גבולותיה וגבולותיך.
כשבמהלך נסיעה לחו"ל, את מגלה שכל דמוי גברבר באשר הוא, (כולל ברמן תאילנדי ודימוי של מטוס ממריא) מעוררים בך את יצריך.

תכניסו לאותה רשימה גם רוח ערב בנגקוקית לוהטת, ונסכים שלא רק גברברים פועלים כאן כאפרודיזיאק.

כי הרי גם אם חנה גולדברג לא הייתה מתארת מצב שכזה, ברור לכולנו שיש סיכוי טוב שהוא קיים. אבל היא מצליחה לתאר כל כך טוב, שראוי שנקשיב לה לרגע?

להמשיך לקרוא אף מילה על אהבה / חנה גולדברג

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

דמעות של אהבה / אליסון ריצ'מן

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה אחת. תהנו🙂

אליסון ריצ'מן, שחובבי הספרות הרומנטית מעריצים עוד מ"אהבה אבודה" ו"גן המכתבים", חוזרת אלינו עם "דמעות של אהבה" וזה יהיה דביק ומפרך מתמיד.

אוקטביו הוא מתנגד משטר אידיאליסטי בצ'ילה הנתונה לשלטון האימים של הגנרל פינושה ב-1974. אחרי שאשתו סלומה נחטפת ומעונה בפעם השנייה בגלל פעילותו, הוא מקבל מקלט מדיני בשוודיה, אבל הנישואים לא עומדים בטראומת ההגירה ומסתיימים בפרידה כואבת. "דמעות של אהבה" הוא סיפור מורכב ועל זמני שמתנהל בין היכרותם של אוקטביו וסלומה באמצע שנות ה-60, שלטון הגנרלים באמצע שנות ה-70, זמן ההווה בשוודיה של סוף שנות ה-90 ועוד כמה תקופות ומקומות. ריצ'מן היא מספרת רבת יכולת ותנופה, שמתמודדת באופן מרשים עם עלילה מורכבת ומסועפת, המתחברת לבסוף לסאגה אחת גדולה.

להמשיך לקרוא דמעות של אהבה / אליסון ריצ'מן

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

עוד ביקשה נפשי / ליאת נוקד-וינדר

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה אחת. תהנו🙂

ארבעה מורי תיכון נפגשים כל הפסקה לעשן בפינה שלהם והעלילה נחלקת ביניהם תוך תשומת לב שווה לכל דמות וסיפורה:

איריס – מורה שמנה ומתוסכלת לתנ"ך. יש לה 3 ילדים שלא שמים עליה ובעל אדיש ש-"נשרך אחריה כמו ריח רע, מזכיר החלטות ישנות שאבד עליהן כלח"

צליל – לשעבר צילה, מורה ותיקה למתמטיקה שבעלה הכניס את המאהבת להריון ועזב אותה. היא נולדה ברוסיה וירשה מהוריה קיפאון רגשי ואובססיית ניקיון. בן אחד שלה לא מדבר איתה ובתה העו"ס מטפלת בה ויזמה את שינוי השם.

להמשיך לקרוא עוד ביקשה נפשי / ליאת נוקד-וינדר

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

אהבה, בגידה ומה שביניהן

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה אחת. תהנו🙂

מהי בעצם בגידה וכיצד אנחנו חווים אותה? שאלות כאלה ואחרות מעסיקות רבים ורבות מאיתנו במהלך חיינו. האם היינו יכולים לסלוח לבוגד/ת? האם היינו יכולים לבגוד בעצמנו?

בספרו של ארקולה ליסרדי "שעה חופשית", אירינה מורה לספרות ואנדרס מורה להיסטוריה, הופכים למאהבים. כל אחד מסיבה שונה. אירינה לא זוכה ליחס מצד בעלה ואנדרס אוהב את אשתו חולייטה, אך חש צורך עז להיפגש עם אירינה. אהבתו לחולייטה מצטיירת כטהורה ותמימה לעומת רגשותיו כלפי אירינה שמתבטאים בחדרי חדרים, ומסחררים את שניהם במערבולת התשוקה. בלי דיבורים. רק שפת גוף. שעה אחת בשבוע. ולאחר מכן כל אחד ממשיך בחייו.

להמשיך לקרוא אהבה, בגידה ומה שביניהן

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים / מרי אן שייפר ואנני בארוז

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה אחת. תהנו🙂

זה מתחיל במכתבים, כשסופרת הנמצאת בעיצומו של מסע חתימות לרגל צאת סיפרה החדש, משתפת בקורותיה את חברה המוציא לאור.

מדובר במן רומן טרום תקופת המיילים של ימינו, המעביר באמצעות מכתבים קרעים, קרעים של סיפור.
הכל נבנה ומתבהר לאט וזה יפה, איכותי ומיוחד מאוד.

"הכל שבור כל כך…: הכבישים, הבניינים, האנשים. בעיקר האנשים."

יש משהו ייחודי בתיאור תקופת 'אחרי מלחמת העולם השנייה', באנגליה, כשהומור שחור ומתנשא בסגנון אנגלי ממלא את הדפים (וכמה שזה נעים…).

הסיפור איטי, אבל מדויק. והדמויות נבנות באופן מעניין עד מרגש.

מדובר בריבוי דמויות, אבל מעניינות, מלאות ומובהקות שיחד בונות תמונה של כפר קטן (בעצם אי) ששרד את תקופת המלחמה, בקושי שמהול בהרבה חוכמה.

להמשיך לקרוא מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים / מרי אן שייפר ואנני בארוז

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

לחיות פתוח / מאשה הלוי

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה אחת. תהנו🙂

"לחיות פתוח" הוא ספר מרתק, קצת מיסיונרי, אבל בהחלט מפוקח שטוען שלכל סיר יכול להיות יותר ממכסה אחד ושלפעמים צריך לעשות קצת מיקס אנד מאצ'. גם אם לא תשתכנעו שמונוגמיה אחת לכל החיים לא מתאימה לרוב בני האדם, או שיחסים פתוחים מכאיבים פחות מבגידה ועדיפים על גירושין, או שתחושת הניצוץ שבמערכת יחסים נוספת חשובה יותר משגרת וביטחון המשפחה – עדיין שווה לכם לקרוא את הספר כי הוא מאיר עיניים בכל הנוגע למין, זוגיות והטבע האנושי.

כל המידע שמועבר בספר מנומק מאוד ומגובה במחקרים רבים, אבל יש בו גם פן אישי שהופך את המחברת לסוג של חברה שמספרת לך את סודותיה. מאשה מדברת בכנות רבה על עצמה, כאחת שפתחה את הנישואים, ועל זוגות שמתייעצים איתה וזה כייפי כמו ריכול בשיחת בית קפה. נוסף על כך יש איזכורים מהנים של שירים, סרטים, ודוגמאות מהתרבות הפופולארית וכל זה ביחד יוצר ספר עשיר מאוד שהוא עמוק אבל לא כבד.

להמשיך לקרוא לחיות פתוח / מאשה הלוי

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

זה שאהבתי / מרסל מוסרי

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 2 דקות. תהנו🙂

התאהבתי בספר הזה מהמשפט הראשון.

אני עוקבת אחרי מרסל מוסרי באדיקות דרך הפייסבוק, מכורה לסיפורים הקצרים שלה, קוראת בשקיקה כל מילה. כשהתיישבתי לקרוא את "זה שאהבתי" חששתי . חששתי שאהבה הגדולה שלי לסיפורים הקצרים של מרסל לא תעבוד בספר שלם. כמה טוב שהחשש הזה היה לשווא.

"זה שאהבתי" הוא סיפור סינדרלה, אבל בטעם חמוץ-מתוק. נעמי חסון היא בחורה יפה באמצע שנות העשרים שלה, היא עובדת בקצבייה , גרה בדירה מתקלפת, שותה המון ושונאת כשאומרים לה כמה שהיא יפה אבל שמנה.

להמשיך לקרוא זה שאהבתי / מרסל מוסרי

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

גנבת הבורבון / טיפאני רייס

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 5 דקות. תהנו🙂

זה לא סוד, שיש לי קטע עם כריכות.
אצלי, ספרים מקבלים נקודות זכות נוספות בגלל הכריכות.
זו הייתה אהבה ממבט ראשון.
הסתכלתי עליה, והרגשתי כישוף.
נמשכתי אליה כמו דבורה לדבש.
משהו אפלולי, אולי אפילו גותי.

כשפתחתי את הספר, לא ידעתי לאיפה אני באה.
שמעתי על הספר לא מעט, השם שלו הולך לפניו.
נשאבתי מעמוד הראשון לעולם אחר, זמן אחר, תקופה אחרת.

להמשיך לקרוא גנבת הבורבון / טיפאני רייס

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

שילה לוין בבקשה אל תמותי!

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 2 דקות. תהנו🙂

ספר חובה לכל בחורה רווקה.

סתם.

ספר חובה לכל בן אדם באשר הוא על מנת להבין שהחיים ממשיכים בזכות שני דברים מאוד פשוטים:

  1. חוש הומור.
  2. והמשפט "לכו לעזאזל", שעוזר להשתיק אנשים ואת הדעות הקדומות שלהם ( או לפחות להבהיר להם שהם מוזמנים להשאיר אותם לעצמם ).

אז מה יש לנו?

בחורה יהודייה – אמריקאית, ששני ההורים אוהבים אותה כמו שרק שני הורים יהודים – אמריקאים יכולים לאהוב את הילדה שלהם, ומפצירים בה למצוא חתן כמו שרק שני הורים יהודים – אמריקאיים ( או אמא פולנייה בגרסה הישראלית ) יכולים להפציר בילדה שלהם למצוא זיווג הולם.

מקווה שהבנתן את הרמז.

להמשיך לקרוא שילה לוין בבקשה אל תמותי!

תנו בלייק ושתפו בכיף:)