מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים / מרי אן שייפר ואנני בארוז

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה אחת. תהנו🙂

זה מתחיל במכתבים, כשסופרת הנמצאת בעיצומו של מסע חתימות לרגל צאת סיפרה החדש, משתפת בקורותיה את חברה המוציא לאור.

מדובר במן רומן טרום תקופת המיילים של ימינו, המעביר באמצעות מכתבים קרעים, קרעים של סיפור.
הכל נבנה ומתבהר לאט וזה יפה, איכותי ומיוחד מאוד.

"הכל שבור כל כך…: הכבישים, הבניינים, האנשים. בעיקר האנשים."

יש משהו ייחודי בתיאור תקופת 'אחרי מלחמת העולם השנייה', באנגליה, כשהומור שחור ומתנשא בסגנון אנגלי ממלא את הדפים (וכמה שזה נעים…).

הסיפור איטי, אבל מדויק. והדמויות נבנות באופן מעניין עד מרגש.

מדובר בריבוי דמויות, אבל מעניינות, מלאות ומובהקות שיחד בונות תמונה של כפר קטן (בעצם אי) ששרד את תקופת המלחמה, בקושי שמהול בהרבה חוכמה.

להמשיך לקרוא מועדון גרנזי לספרות ולפאי קליפות תפודים / מרי אן שייפר ואנני בארוז

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

לחיות פתוח / מאשה הלוי

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה אחת. תהנו🙂

"לחיות פתוח" הוא ספר מרתק, קצת מיסיונרי, אבל בהחלט מפוקח שטוען שלכל סיר יכול להיות יותר ממכסה אחד ושלפעמים צריך לעשות קצת מיקס אנד מאצ'. גם אם לא תשתכנעו שמונוגמיה אחת לכל החיים לא מתאימה לרוב בני האדם, או שיחסים פתוחים מכאיבים פחות מבגידה ועדיפים על גירושין, או שתחושת הניצוץ שבמערכת יחסים נוספת חשובה יותר משגרת וביטחון המשפחה – עדיין שווה לכם לקרוא את הספר כי הוא מאיר עיניים בכל הנוגע למין, זוגיות והטבע האנושי.

כל המידע שמועבר בספר מנומק מאוד ומגובה במחקרים רבים, אבל יש בו גם פן אישי שהופך את המחברת לסוג של חברה שמספרת לך את סודותיה. מאשה מדברת בכנות רבה על עצמה, כאחת שפתחה את הנישואים, ועל זוגות שמתייעצים איתה וזה כייפי כמו ריכול בשיחת בית קפה. נוסף על כך יש איזכורים מהנים של שירים, סרטים, ודוגמאות מהתרבות הפופולארית וכל זה ביחד יוצר ספר עשיר מאוד שהוא עמוק אבל לא כבד.

להמשיך לקרוא לחיות פתוח / מאשה הלוי

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

זה שאהבתי / מרסל מוסרי

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 2 דקות. תהנו🙂

התאהבתי בספר הזה מהמשפט הראשון.

אני עוקבת אחרי מרסל מוסרי באדיקות דרך הפייסבוק, מכורה לסיפורים הקצרים שלה, קוראת בשקיקה כל מילה. כשהתיישבתי לקרוא את "זה שאהבתי" חששתי . חששתי שאהבה הגדולה שלי לסיפורים הקצרים של מרסל לא תעבוד בספר שלם. כמה טוב שהחשש הזה היה לשווא.

"זה שאהבתי" הוא סיפור סינדרלה, אבל בטעם חמוץ-מתוק. נעמי חסון היא בחורה יפה באמצע שנות העשרים שלה, היא עובדת בקצבייה , גרה בדירה מתקלפת, שותה המון ושונאת כשאומרים לה כמה שהיא יפה אבל שמנה.

להמשיך לקרוא זה שאהבתי / מרסל מוסרי

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

גנבת הבורבון / טיפאני רייס

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 5 דקות. תהנו🙂

זה לא סוד, שיש לי קטע עם כריכות.
אצלי, ספרים מקבלים נקודות זכות נוספות בגלל הכריכות.
זו הייתה אהבה ממבט ראשון.
הסתכלתי עליה, והרגשתי כישוף.
נמשכתי אליה כמו דבורה לדבש.
משהו אפלולי, אולי אפילו גותי.

כשפתחתי את הספר, לא ידעתי לאיפה אני באה.
שמעתי על הספר לא מעט, השם שלו הולך לפניו.
נשאבתי מעמוד הראשון לעולם אחר, זמן אחר, תקופה אחרת.

להמשיך לקרוא גנבת הבורבון / טיפאני רייס

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

שילה לוין בבקשה אל תמותי!

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 2 דקות. תהנו🙂

ספר חובה לכל בחורה רווקה.

סתם.

ספר חובה לכל בן אדם באשר הוא על מנת להבין שהחיים ממשיכים בזכות שני דברים מאוד פשוטים:

  1. חוש הומור.
  2. והמשפט "לכו לעזאזל", שעוזר להשתיק אנשים ואת הדעות הקדומות שלהם ( או לפחות להבהיר להם שהם מוזמנים להשאיר אותם לעצמם ).

אז מה יש לנו?

בחורה יהודייה – אמריקאית, ששני ההורים אוהבים אותה כמו שרק שני הורים יהודים – אמריקאים יכולים לאהוב את הילדה שלהם, ומפצירים בה למצוא חתן כמו שרק שני הורים יהודים – אמריקאיים ( או אמא פולנייה בגרסה הישראלית ) יכולים להפציר בילדה שלהם למצוא זיווג הולם.

מקווה שהבנתן את הרמז.

להמשיך לקרוא שילה לוין בבקשה אל תמותי!

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

אף מילה על אהבה / חנה גולדברג

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה אחת. תהנו🙂

השבוע קראתי את "אף מילה על אהבה", רב המכר האדיר של חנה גולדברג מ-2000, שזכה לעריכה חדשה וכעת הוא כובש מאי פעם – קלאסיקה של ארוטיקה עברית אמיתית, שמרגישה הכי רכה וטבעית וזורמת בידיה המיומנות של אחת הכותבות המוכשרות שיש כאן.

איה, הגיבורה, היא תסריטאית במחסום כתיבה משתק, שיוצאת להשתחרר בתאילנד ומשאירה אחריה בעל אוהב, ילדה מתוקה וחיים רגילים ושוממים. כבר במטוס משהו בה נולד מחדש ומתנחשל ממנה בפרץ תשוקה אדיר, שניכר כי יהיה קצת קשה להשתלט עליו, מה גם שאין לה שום סיבה מיוחדת לנסות אפילו. היי, זו תאילנד, אחותי, פה הכל מותר. לכי עם היצרים הכי אפלים שלך, תיהני – ותיזהרי שם בחוץ. תענוג אמיתי, בכל המובנים.

להמשיך לקרוא אף מילה על אהבה / חנה גולדברג

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

סיימון מוצא את דרכו / בקי אלברטלי

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה אחת. תהנו🙂

סיימון ספיר, בן שש-עשרה והומו-די-בארון, מעדיף להשאיר את הדרמה למחזמר של חוג התיאטרון בבית הספר. אבל כאשר מייל מפליל נופל לידיים הלא-נכונות, מתעוררת סכנה שהסוד שלו ייחשף לעיני כול.

סיימון שונא השינויים צריך למצוא דרך לצאת אל העולם האמיתי בכוחות עצמו לפני שמישהו יוציא אותו לשם בכוח – והוא צריך לעשות זאת בלי להרחיק מעצמו את חבריו, בלי לסכן את עצמו ובלי לפספס את ההזדמנות לאושר עם הבחור הכי מתעתע והכי מקסים שהוא לא פגש מימיו. מדובר קצת ברומיאו ויוליה, הגרסה הגאה.

להמשיך לקרוא סיימון מוצא את דרכו / בקי אלברטלי

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

נוכרייה / דיאנה גבלדון

לפעמים סדרות מצליחות לדייק את האווירה של ספר באמצעות מוזיקה. העיבוד של ספרייה של דיאנה גבלדון מצליח לתת לרוח הסקוטית הגאה להסתחרר ולרגש באמצעות מוזיקה מסורתית שלפעמים שקטה ומסתורית ולפעמים עזה וקצבית. הרבה נבל וחמת חלילים, הרבה קולות מקהלה הרמוניים. תענוג. אידיאלי לקריאה בליל חורף סוער או לפחות תחת מזגן בכוח שיא.

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

אבני הדרך / יהודית ציפורי

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 5 דקות. תהנו🙂

אני חייבת להתחיל ברגע ענק של כנות.
הספר הזה שכב אצלי בענן הדיגיטלי מהימים הראשונים שהוא יצא.
לא קראתי אותו כי פחדתי, פחדתי להתאכזב.
הספר היחיד של יהודית שקראתי עד היום, היה "מיתרי ליבי", שאותו לא כל כך אהבתי.
נוצר לי סוג של "מחסום" לקריאה של יהודית, משהו שלא נתן לי אומץ לקרוא את "אבני הדרך".
במבט לאחור, בא לי לתת לעצמי סטירה מצלצלת ולהעמיד את עצמי בעונש בפינה, כן, כמו הילדים בגן.

להמשיך לקרוא אבני הדרך / יהודית ציפורי

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

עוצרת נשימה + מחסיר פעימה / שרית חיים

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 5 דקות. תהנו🙂

לא קראתי את "עוצרת נשימה" עד שיצא ספר ההמשך "מחסיר פעימה".
היה כל כך הרבה רעש סביב הספר הזה, שהייתי חייבת לקרוא אותו ולהבין על מה מדובר.

אם להיות כנה, אני שמחה שלא קראתי את "עוצרת נשימה", עד שהיה לי את "מחסיר פעימה", לקריאה רצופה.
אם היה לי רק את "עוצרת נשימה", רוב הסיכויים הם, שלא הייתי ממשיכה הלאה.

מעטים הם הספרים, שאני יכולה להגיד "אני שונאת את הגבר בספר".
הספר הזה, הוא אחד מהם.
אם המשכתי לקרוא, זה רק בגלל הכתיבה המדהימה של שרית, כתיבה שמושכת אותך לקרוא עוד ועוד, גם אם את מקללת את הגבר כמה דורות אחורה.

להמשיך לקרוא עוצרת נשימה + מחסיר פעימה / שרית חיים

תנו בלייק ושתפו בכיף:)