רבקה / דפנה די מורייה

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 3 דקות. תהנו🙂

"אני שמחה שאין היא יכולה לקרות פעמיים, קדחת האהבה הראשונה, כי קדחת היא, וגם נטל, ויאמרו המשוררים מה שיאמרו. הימים של היותנו בני עשרים ואחת אינם נוסכי אומץ. הם מלאי פחדנויות קטנות, חששות קטנים ללא בסיס, ואנחנו נשרטים בקלות כזאת, נפצעים במהירות כזאת, מתמוטטים לשמע המילה העוקצנית הראשונה. היום, כשאנו עטופים בשריון השאנן של התקרבות אל גיל העמידה, נוגעות בנו הדקירות הזעירות של היום־יום בקלילות ונשכחות במהרה מלב, אבל אז — איך יכלה מילה פזיזה להתמשך ולהתמשך, להפוך למִכווה יוקדת, איך מבט, הצצה חטופה מעבר לכתף, נצרבו כדברים נצחיים. דחייה בישרה התכחשות מוחלטת, וחוסר כנות היה כבגידה נוראה. נפשו של המבוגר יכולה לשקר במצפון שקט ובשלווה עולצת, אך בימים ההם אפילו רמייה."

על פי ספרה של דפני דה מורייה משנת 1938, אלפרד היצ'קוק ביים שנתיים אחר-כך את הסרט "רבקה" ואף זכה עליו בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר ובפרס האוסקר לצילום הטוב ביותר בשחור-לבן.

להמשיך לקרוא רבקה / דפנה די מורייה

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

שילה לוין בבקשה אל תמותי!

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 2 דקות. תהנו🙂

ספר חובה לכל בחורה רווקה.

סתם.

ספר חובה לכל בן אדם באשר הוא על מנת להבין שהחיים ממשיכים בזכות שני דברים מאוד פשוטים:

  1. חוש הומור.
  2. והמשפט "לכו לעזאזל", שעוזר להשתיק אנשים ואת הדעות הקדומות שלהם ( או לפחות להבהיר להם שהם מוזמנים להשאיר אותם לעצמם ).

אז מה יש לנו?

בחורה יהודייה – אמריקאית, ששני ההורים אוהבים אותה כמו שרק שני הורים יהודים – אמריקאים יכולים לאהוב את הילדה שלהם, ומפצירים בה למצוא חתן כמו שרק שני הורים יהודים – אמריקאיים ( או אמא פולנייה בגרסה הישראלית ) יכולים להפציר בילדה שלהם למצוא זיווג הולם.

מקווה שהבנתן את הרמז.

להמשיך לקרוא שילה לוין בבקשה אל תמותי!

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

הו מכשפה אדמונית! / פרנסיס סקוט פיצג'רלד

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 2 דקות. תהנו🙂

שנתחיל בשם?
מישהו אמר 'מכשפה', שילב במשפט את התואר 'אדמונית' ולא ציפה למצוא אותי בסביבה?
זו לא אשמתי, האמנתי שקוראים לי.

זה מתחיל מוזר, ומה זה בעצם 'מתחיל' בנובלה בת 38 עמודים?
כי מתחיל, זה ממשיך וכבר כמעט נגמר, ובואו נודה שכמו שזה מתחיל, זה גם נשאר (מוזר).
ואין לי דבר נגד מוזרות, גם לא נגד הזיה, חוסר שפיות מכוון (או לא) וההתנדנדות הנעימה בין כאן לאשפוז.
הכול מקובל, שריר וקיים.

להמשיך לקרוא הו מכשפה אדמונית! / פרנסיס סקוט פיצג'רלד

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

המאהב / מרגריט דיראס

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 3 דקות. תהנו🙂

"מוקדם מדי בחיי כבר היה מאוחר מדי".

אני בטוחה כי אין מי שקרא את 'המאהב' של דיראס, ולא נתפס במשפט האלמותי הזה, פשוט כי אי אפשר אחרת.

ערוב תרבותי בתקופה בה צרפת לקחה חלק בשליטה בהודו – סין, מייצר כאן עניין וריח של נוף זר.

כולם זרים כאן, לעצמם ולסביבתם ואפילו היחסים בין הדמויות מפליאים בזרותם.

אם הייתי חייבת לתמצת את הסיפור (ואני לא), הייתי כותבת שיש בו עצב, כעס וגעגוע, מיניות צעירה מדי (על גבול הזנות), אימהות קשה, אהבה במימוש חסר, חמלה וזיכרונות, אובדן, סיפור חיים ופספוס, השלמה והחיים ששורטים אותך בדרך.

להמשיך לקרוא המאהב / מרגריט דיראס

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

יומנה של משרתת / אוקטב מירבו

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה אחת. תהנו🙂

הפעם בפינתנו ספר מול סרט : ספר מול 3 סרטים! לא פחות משלושה עיבודים צולמו לרומן הדקדנס הצרפתי "יומנה של משרתת" מאת אוקטב מירבו. הספר נכתב בשנת 1900 פחות או יותר באותה תקופה של משפט דרייפוס, שנגדו מירבו מחה בפומביות, בין השאר באמצעות אחד מקווי העלילה של הספר בו הוא לועג לאנטישמים הפרימיטיביים.

להמשיך לקרוא יומנה של משרתת / אוקטב מירבו

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

סיפורה של שפחה / מרגרט אטווד

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 6 דקות. תהנו🙂

אם אתם קוראים סקירות עכשיו, זו טעות, במקום זה קראו את הספר הזה.

טוב, היא שפחה, אבל אין פחות שפחה ממנה בנשמתה.

היא נועזת בדרכה, בעלת ראייה עדינה ומדויקת לפרטי פרטים.

את שמה לא תדעו, הוא לא חשוב, חסר משמעות, זמני וניתן להחלפה בדיוק כמוה.

להמשיך לקרוא סיפורה של שפחה / מרגרט אטווד

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

סיפורה של שפחה / מרגרט אטווד

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 6 דקות. תהנו🙂

סיימתי את הספר לפני כמעט שלושה שבועות, אהבתי אותו ונהנתי ממנו. אבל המכה הגיעה שבועיים אחרי שסיימתי, מילה קטנה שנאמרה בשיחה עם חברה גרמה לספר להכות בי בכל עצמתו. מאותו הרגע, אני לא מצליחה להוציא אותו מהראש.

"שוב נכשלתי, לא עמדתי בציפיותיהם של אחרים, שנהיו הציפיות שלי עצמי." 

"כמה קל להמציא אנושיוּת, לכל אחד. איזה פיתוי זמין."

להמשיך לקרוא סיפורה של שפחה / מרגרט אטווד

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

המאהב / מרגריט דיראס

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה. תהנו🙂

"המאהב" פורסם בשנת 1984 בצרפת על ידי מרגריט דונאדיו הידועה בשם העט מרגרט דיראס והקנה לה את פרס גונקור באותה השנה. מרגריט דיראס נולדה בגיה דהן, בהודו-סין הצרפתית (כיום וייטנאם), לאחר שהוריה עברו להתגורר בקולוניה הצרפתית בעידודה של ממשלת צרפת אשר שלטה באיזור מ-1858 עד 1945. אביה של דיראס נפטר זמן קצר לאחר שחזר לצרפת בעקבות מחלתו ודיראס ושני אחיה נשארו עם אמה בקמבודיה. אמה הייתה מורה בבית הספר ומשפחתם חיה בעוני, דבר שככל הנראה גרם לחוסר תקשורת בינאישית ולהתעללות פיזית ונפשית מצד אחיה הבכור ואמה.

זה הוא רומן חניכה אוטוביוגרפי בעל מוטיב מרכזי של אהבה בלתי אפשרית א-לה "רומיאו ויוליה" בניחוח אסייתי. נערה מתבגרת שגרה עם אמה ושני אחיה בקולוניה הצרפתית פוגשת גבר מקומי המבוגר ממנה ב-12 שנה, בנו של בעל עסקים עשיר ששולט בכל האיזור. סיפור אהבתם נרקם במהרה, אך שניהם מודעים לכך שאין להם עתיד משותף ביחד והתשוקה המטורפת שיש ביניהם עתידה להיגמר ביום שבו היא תצטרך לחזור עם משפחתה לצרפת, והוא יצטרך להתחתן עם בחורה מקומית שמשפחתו בחרה עבורו על מנת להמשיך את השושלת.

להמשיך לקרוא המאהב / מרגריט דיראס

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

ג'יין אייר / שרלוט ברונטה – מתכון מחמם לב לערב חורפי

המרכיבים:

    1. ילדות קשה
    2. דודה אכזרית
    3. אחוזת ת'ורנפילד הול
    4. רוחות רפאים
    5. שריפה
    6. אהבה להמשיך לקרוא ג'יין אייר / שרלוט ברונטה – מתכון מחמם לב לערב חורפי
תנו בלייק ושתפו בכיף:)