זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 4 דקות. תהנו🙂
זה הספר הראשון של הסופרת הזאת שקראתי.
אני מאוד מקווה שההוצאה תתרגם עוד ספרים שלה, כי היא מדהימה.
הספר הזה, הזכיר לי קצת את הכתיבה של מיה שרידן, שהיא סופרת אגדית מבחינתי.
מיה שרדין, הסופרת של "קולו של ארצ'ר" ושל "בעיקר אותך", היא בין האהובות עליי בז'אנר בכללי, אז אם השוואתי בין איימי הרמון למיה שרידן, תבינו כמה הספר הזה טוב.
לא תמצאו בספר הזה מלחמות, פשע, אקדחים, מעצרים, כנופיות וכו'.
מוזס, אולי מואשם כל שני וחמישי בפשע אחר, אבל זה לא כי הוא רע או פושע, זה כי האנשים מחליטים לפסול אותו ולהאשים אותו, אחרי הכל "תמיד מאשימים את השחורים".
וכמו שהמשפט הזה מזעזע, ככה גם האשמות שמטיחים במוזס לאורך כל הספר.
להמשיך לקרוא החוקים של מוזס / איימי הרמון
"כל כך נמאס לי, כל כך עייפתי מאנשים שמשתמשים בי ומנצלים אותי. הוא יכול לנסות לחתוך אותי, הוא יכול לגרום לי לדמם עד שלא יוותר בי דבר אבל זה לא יגרום לי לשתף פעולה ולא ייתן לו את התשובות שאותן הוא מחפש"
