רחש הגלים

השבוע קראתי את "מרינה של הים" של סנטה מונטיפיורי, שנפתח בטוסקנה ב- 1966, כשפלוריאנה הענייה בת העשר ניצבת בשערי וילה קלאסית שהייתה שייכת לבני משפחת מדיצ'י האדירה בתקופת הרנסאנס ועוצבה על ידי אדריכל הבית שלה. פלוריאנה מחכה שיגרשו אותה משם, אבל דנטה, בן העשירים שגר בווילה, מזמין אותה להיכנס ולחזות בקסמיה מקרוב. זו תחילתה של ידידות מופלאה, אם לא הרבה יותר מכך.

.

להמשיך לקרוא רחש הגלים

אמצע החיים החדש

השבוע קראתי את "מגע של חסד", ספרה החדש של המלכה האם דניאל סטיל, שמספר על סידני, אישה שבגיל 49 נשארת בלי כלום, כמעט. בעלה האהוב נהרג לפתע בתאונת אופנוע וכיוון שלא טרח לעדכן את צוואתו מאז נישואיהם, לפני 16 שנים, כל רכושו העצום, כולל הבית המפואר בקונטיקט שבו סידני מתגוררת – הכל הולך לשתי בנותיו המרושעות מנישואיו הראשונים, שפשוט לא סובלות אותה.

.

להמשיך לקרוא אמצע החיים החדש

שבילים מתפצלים

השבוע קראתי את "איך ללטף קיפוד", הרומן הראשון של מור אסאל, שמספר על נוגה, אישה באמצע החיים, בורגנית מסודרת מהשרון ומורה לקרמיקה, עם בעל מוצלח ושני ילדים נהדרים – ומשהו שתמיד חסר.

.

להמשיך לקרוא שבילים מתפצלים

לבי במזרח

השבוע קראתי את ה"האחות האבודה" של דיינה ג'פריס, שמספר על בל, יפהפייה אדמונית חלומית ממחוז צ'לטנהאם האנין באנגליה, שמפליגה ב-1936 לראנגון, בורמה, כדי להיות זמרת בבית מלון יוקרתי, המשרת את התיירים ואנשי העסקים הבריטים הגודשים את העיר.

.

להמשיך לקרוא לבי במזרח

לה דולצ'ה ויטה

השבוע קראתי את "איטלקית למתחילים" של קריסטין הרמל, המספר על קט קונלי, בת למשפחה אירית מניו יורק, שרגע לפני יום הולדתה ה-35  עוזבת את האיש שאיתו היתה אמורה לבלות את שארית חייה, הגבר האידיאלי, כי היא פשוט לא מאוהבת בו – איזו סיבה מוזרה.

.

להמשיך לקרוא לה דולצ'ה ויטה

גוד טיים

השבוע קראתי את "שלוש משאלות", ספרה החביב של ליאן מוריארטי האוסטרלית.

כמה חביב? ככה – הן שלישיית אחיות, הן בנות 33 והן כוכבות הספר "שלוש משאלות" – זה הגימיק ששלפה מוריארטי האוסטרלית ביצירת הביכורים שלה, 100 אחוז צ'יק ליט טהור ללא תוספי טעם וריח – רחוק מאוד מיצירותיה המאוחרות והמוערכות..

.

להמשיך לקרוא גוד טיים

אפוקליפסה עכשיו

השבוע קראתי את "העדויות", ספר ההמשך ל"סיפורה של שפחה" מאת מרגרט אטווד.

גלעד של אטווד הוא אחד המקומות המפורסמים והחשובים בספרות השנים האחרונות – בית האפוקליפסה, המקום שבו טירוף הימין הקיצוני, הפונדמנטליזם הקנאי, השמרנות והדיכוי הגיעו לכדי מיצוי אפל במשטר אימים שהפך את האישה לעבד של העולם במובן המילולי ביותר.

להמשיך לקרוא אפוקליפסה עכשיו

מול המצלמה

השבוע קראתי את "תתפשטי" של דנה גולד לוין, מסוג הספרים שהדבר הכי נכון שאפשר לומר עליו הוא "בכלל לא מה שחשבתם". דנה (שם בדוי, מן הסתם) היא אישה בת 40 ומשהו, גרושה ואמא לשניים,  שמתפרנסת מווידאו צ'אט ארוטי, כלומר מתפשטת מול מצלמת רשת ומתקשרת עם הגברים שעולים מולה בצ'אט.

להמשיך לקרוא מול המצלמה

רק על עצמי

השבוע קראתי את "הצילו!" של מריאן פאואר, מספרי הצ'יק ליט היותר משעשעים ונעימים של התקופה. פאואר היא כתבת מגזינים בריטית מצליחה למדי, שלמרות שחייה המקצועיים הסתדרו לא רע בכלל, משהו שם היה חסר, וזה לא רק עניין הזוגיות הנצחי שמציק לכל גיבורת ספרי בנות באשר היא. בגדול, אפשר לומר שפאואר סבלה מחוסר נוחות קיומית, היא פשוט לא מצאה את המקום שלה בעולם.

להמשיך לקרוא רק על עצמי