בואו לראות מה חשבה אבישג על הספר – נשבעת בדם מאת ליליאן סלמה נחום

ספר ראשון בסדרת "המאפיה האיטלקית – לה פאמיליה".
סדר הסדרה: "נשבעת בדם", "רדופה", "השפעה רעה" – נובלה, "ללא פחד", "אבודה".

את הספר הזה, קראתי בפעם הראשונה לפני שנתיים וחצי בערך, כשהוא רק יצא.
אני מודה ומתוודה, לא אהבתי את הספר. יותר מזה, אפילו לא רציתי להמשיך את הסדרה ורק בגלל פוסט של העורכת של "רדופה", המשכתי ומשם הכל היסטוריה.

ליליאן יודעת שלא אהבתי את לורנזו טורנטיני ושלא התחברתי ל"נשבעת בדם".
כן, אמרתי לה את זה לא פעם והיא קיבלה את זה באהבה רבה.
ואז הגיע "רדופה", שם הכרתי את אהובי הנצחי, רומאו הצייד בצ'יאני.
ואחר כך, הגיעו "השפעה רעה" ו "ללא פחד" ומשהו ב"ללא פחד", גרם לי לאהוב את לורנזו טורנטיני.

להמשיך לקרוא בואו לראות מה חשבה אבישג על הספר – נשבעת בדם מאת ליליאן סלמה נחום

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

והפרס מוענק ל…

מכיוון שהשנה לא העניקו פרס נובל לספרות, ביקשנו מהאמזונות שלנו לבחור מי לדעתן צריכה לזכות בפרס על תרומתה הספרותית לז'אנר הרומנטי שאנחנו כה אוהבות. והזוכות הן…

 בואו לגלות!!!

להמשיך לקרוא והפרס מוענק ל…

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

שנה של אהבה מתוקה, דבש ורימונים

כשאני חושבת על הסיבה שאני כל כך אוהבת את הז'אנר הרומנטי , הסיבה תהיה כנראה הרגע הזה של המפגש בין שני זרים שנמשכים אחד לשני באופן לא מוסבר.
אין משהו שמרחיב לי את הלב יותר מהרגעים האלו .
ג'סיקה וקופר מ"הדבר היחיד האמיתי" של סמנתה יאנג, ברי וארצ'ר מ"קולו של ארצ'ר" של מיה שרידן, וכמובן אנה וכריסטיאן מ"חמישים גוונים של אפור" של א.ל ג'יימס
הם הזוגות שנפגשו בצורה היפה ביותר והם האהובים עליי במיוחד. בכל פעם שאני מוצאת את עצמי ללא ספר חדש אני חוזרת אליהם.

להמשיך לקרוא שנה של אהבה מתוקה, דבש ורימונים

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

בואו לקרוא למה אבישג לא רצתה להגיע לסוף הספר!

החוב הרביעי – פפר וינטרס (ספר חמישי בסדרה)
שימו לב! *הסקירה עלולה להכיל ספויילרים על הספרים הקודמים בסדרה*
וואו!
זה מה שיש לי להגיד על הספר הזה.
בכל פעם שאני מגיע לספר חדש בסדרה, אני חושבת ששפר שברה את השיא שלה.
אבל אז, פפר, כמו שרק פפר יודעת, מכניסה לי נוקאאוט מושלם ומפתיעה אותי יותר ויותר!

בירושת החוב, חשבתי שהסדרה לא בשבילי.
בחוב הראשון, צרחתי עליו לתת לה פאקינג נשיקה כבר!
בחוב השני, התחננתי לשמוע ממנו "אני אוהב אותך".
בחוב השלישי, חיכיתי שהוא יחזור אליה ויאהב אותה.
ובחוב הרביעי... חיכיתי ל… תקראו לבד!

להמשיך לקרוא בואו לקרוא למה אבישג לא רצתה להגיע לסוף הספר!

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

אל תפספסו את הסקירה המחשמלת של אבישג על הספר – טעות יפהפייה

אמא'לה איך שאני עפתי על הספר הזה!


למיטב הבנתי, הסופרת, היא חלק מהצמד שכתב את "ממזר שחצן" ו"יהיר בחליפה", שמאוד אהבתי.
היו קטעים שצחקתי בקול רם, אבל מצד שני, היו קטעים שריגשו אותי לרמה של דמעות.

אני חייבת להגיד מראש, כשהספר התחיל, חשבתי שאני יודעת מה אני הולכת לקרוא.
חשבתי, שזה הולך להיות הסיפור הקבוע של הבוס והעובדת, או במקרה הזה, הפרופסור ועוזרת ההוראה שלו.
האמת, אם היו מציעים לי משרה של עוזרת הוראה, למרצה כל כך מושלם כמו קיין ווסט, הייתי קופצת על ההצעה ולא מוותרת עלייה.

כל הספר, התרחש בתקופת זמן מאוד קצרה, אבל זה לא פגם בו ולא גרם לו להרגיש "רץ" מדי.
אני חושבת שהסופרת עשתה את זה בדיוק כמו שזה צריך להיות.
גם כשהגיעו הקטעים הארוטים יותר בספר, לא היה פירוט מיותר ומשיכת עמודים.
הספר רץ מבחינת קריאה ולא הרגשתי אפילו לשנייה אחת שחופרים לי.

להמשיך לקרוא אל תפספסו את הסקירה המחשמלת של אבישג על הספר – טעות יפהפייה

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

בואו לקרוא למה חנה כל כך נהנתה מהספר "הורנס"

אוקיי. וואו. מאיפה להתחיל?
בערב שבו סיימתי את הספר חוויתי משבר פרידה מהדמויות ולא התחשק לי להתחיל ספר אחר עדיין. זה הרגע הזה, שבו את רוצה להתענג על הספר שקראת עד סוף היום, ולחכות עם הספר הבא. מחר יום חדש.

זה לא קורה לי הרבה, אבל "הורנס" הוא בפירוש אחד הספרים שהכי נהניתי לקרוא בזמן האחרון.

אז מה היה לנו בעצם? האקר והאקרית שכל אחד מהם רב אמן בתחומו – נפגשים. הוא עבריין רשת וסוג של רובין הוד מודרני, היא נציגת החוק בדמותה של סוכנת בולשת. ברור לכם לאן זה הולך, נכון? ברור גם, שקל זה לא הולך להיות.

"כשזרועותיו עטפו את גופי, מצאתי את עצמי תוהה למה נתתי לעצמי להיכנס למקומות שהיציאה מהם תהיה קשה. אולי אפילו קטלנית."

להמשיך לקרוא בואו לקרוא למה חנה כל כך נהנתה מהספר "הורנס"

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

קווים אדומים / יהודית צפורי

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 2 דקות. תהנו🙂

גורל – "מהלך אירועים שנקבע מראש מבלי יכולת לשנותו".
כשחושבים על זה, האם יש לנו את היכולת לשנות את הגורל שלנו? או פשוט לקבל אותו?
כנראה שאת הגורל הזה, אפילו כל אלי המיתולוגיה היוונית, לא היו יכולים לשנות.

קרה לכם פעם שרציתם לברוח, להתנתק, לשכוח מהצדקנות, מהמסירות ומהשפיות ל-24 שעות?
לזרום לתוך הרפתקה זמנית, ללא מחוייבות, הצהרות או מחשבות?
זה מה שקרה למלאני – שוטרת מסורה, נאמנה לחוק ולצדק. אך היא לא יודעת את מי היא גוררת יחד איתה להרפתקה הזו.

מסיבה. מלון מפואר. אי יווני. שם הכל מתחיל.
""נעים מאוד אני טוני", הוא מושיט את ידו ואני אוחזת בה, דגדוג מרפרף בבטני.
"רק טוני?" הוא מעביר את ידו על ראשו, מחזיר את הקצוות הסוררות למקומן ועונה "כרגע"
הוא נראה כאילו הרגע יצא מהמיטה, סקסי בצורה מסוכנת".

להמשיך לקרוא קווים אדומים / יהודית צפורי

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

עוד סיכוי לאהבה / רוני לורן

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 2 דקות. תהנו🙂

וואו.
וואו.
ואוו.
בא לי לצרוח ולהגיד לכם שאת הספר הזה אתם חייבים לקרוא!

ליב 
היא אחת הדמויות המקסימות, המדהימות, הלוחמניות והאוהבות שקראתי עליהם.
אוי, אם רק יכולתי לתאר לכם לפרטי פרטים מה עבר לי בלב כשקראתי עליה.
היא השאירה הכול מאחור וברחה. היא שינתה הכול: את שמה ושם משפחתה, את עיר מגוריה, את חבריה, את ליבה ואת רצונותיה.
היא השאירה הכול מאוחר והתמקדה בעתיד.
היא התמקדה בלשרוד יום אחרי יום.

"הן היו צעירות, רק בנות שלושים, וכבר הספיקו להתפשר. ניתנה להן הזדמנות שנייה שאחרים לא זכו לה, והן התפשרו על מספיק טוב, על לשרוד, על לא להתבלט ולא לעורר מהומות."
(ציטוט מתוך הספר)

להמשיך לקרוא עוד סיכוי לאהבה / רוני לורן

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

שקרים ותקוות / אילת סווטיצקי

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 2 דקות. תהנו🙂

בואו נתחיל מההתחלה – אילת סווטיצקי היא סופרת בחסד עליון.
ואפילו אם לא הייתה כותבת את סיפור חייה של טליה בלום וגורמת לכולנו להתאהב בה, היא עדיין הייתה בין הסופרות האהובות עליי. איך שלא נסתכל על זה – היא יודעת לכתוב. גם אם אני לא מצליחה להתחבר לדמויות וגם אם לא ממש אהבתי את הסוף – האישה יודעת לספר סיפור.

עכשיו, נתחיל מההתחלה ונשאיר מאחורינו את רבי המכר והציפייה למשהו סוחף, עוצמתי וחסר מעצורים כמו תחרה וצבע.

להמשיך לקרוא שקרים ותקוות / אילת סווטיצקי

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

קווים אדומים / יהודית צפורי

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 2 דקות. תהנו🙂

"העולם מחוץ לחדר הזה חדל מלהתקיים. אין לי יכולת להסביר איך קרה החיבור בינינו ומה הבסיס האמיתי שלו, אבל הוא כל כך עוצמתי, האנרגיה שמקיפה אותנו טעונה בחשמל בכל נגיעה. כשהמבט של מלאני פוגש את שלי, הזמן קורס לתוך עצמו. שנינו לא מתחשבים במה נכון ומה לא."

את הספר הזה קראתי בגלל התערבות. חברה טובה טענה שאין מצב שאני לא אתחבר לדמויות ולכתיבה ואני טענתי שהיא כנראה קיבלה מכה ממש חזקה בראש. ספר על מאפיה יוונית וישראלית, של סופרת שלספריה הקודמים לא התחברתי? ההתערבות הכי קלה שלי. איפה אני חותמת?
בהתערבות הזו הפסדתי.

להמשיך לקרוא קווים אדומים / יהודית צפורי

תנו בלייק ושתפו בכיף:)