Ruckus היה וואו בעיניי. מבין כל שלושת הספרים בסדרה שקראתי עד כה, הוא בהחלט המועדף עליי.
היה בספר הזה הכל ובמינון הנכון, מערכת יחסים שנראית בלתי אפשרית, אהבה בלי תנאים, סיכון, הקרבה, שינוי, התפכחות, מתח, עצב והרבה הרבה קטעים מצחיקים ומרגשים.
אפשר להגיד שזהו אחד הספרים שהכי נהניתי לקרוא.

להמשיך לקרוא רגע לפני עליית הספר בעברית, בואו לראות מה דפי חשבה על כאוס מאת ליהי שן

"כל חיי לא אהבתי אף אחד כמו שאהבתי את זאק. אהבה ראשונה היא תמימה. הייתי פתוחה ובוטחת. לא עצרתי את עצמי ולא פחדתי להעניק כמה שיותר אהבה. הוא קיבל כל מה שהיה בי. הוא השתלט על כל פינה וסדק. יש בתוכי חללים שטוד אף פעם לא יכול היה לגעת בהם כי הם היו של זאק.

אני מתעבת אותו בגלל זה".

להמשיך לקרוא תגידי שתישארי / קורין מייקלס

ניסיתי לחשוב כל כך הרבה מאיפה להתחיל את הסקירה שלי. את הספר הזה סיימתי תוך פחות מכמה שעות ואז חזרתי אליו לקריאה נוספת.
והיו כמה סיבות לכך…
הגעתי לתרחישים ברצף העלילה שלכאורה הייתי בטוחה שקראתי בעבר. אחזור לנקודה הזו בסוף   הסקירה, אבל קודם אתן את הכבוד המגיע ל״ברית של כבוד.״

להמשיך לקרוא ברית של כבוד / קורה ריילי

את הספר סיימתי בשלוש וחצי לפנות בוקר, ויום למחרת נשארתי בשלבי התאוששות…
מה לכל הרוחות קראתי עכשיו?!
איך יכול ספר למחוץ לי את הלב, ואז להעביר אותי באוטוסטרדת רגשות, ואז לאחות לי את הלב ביסודיות, רק כדי לרסק אותו מחדש?
אני לא מאמינה שאני מוציאה תחת ידיי את המשפט הבא, אבל אין לי ברירה: פפר וינטרס, מה עשית לי??

להמשיך לקרוא כשחנה קפויה ממליצה על סדרת החובות אתן חייבות לרוץ ולקרוא!

ואו. ניסיתי לחשוב מאיפה להתחיל את הסקירה שלי לספר הזה.
אהיה כנה ואומר שזה לא היה קל. בכלל לא.
הספר הזה העביר אותי דרך ארוכה שלצערי הרב בסופה פרשתי.

להמשיך לקרוא ארמונות בחול / אוריה מימון-כהן

ספר ראשון בסדרת "המאפיה האיטלקית – לה פאמיליה".
סדר הסדרה: "נשבעת בדם", "רדופה", "השפעה רעה" – נובלה, "ללא פחד", "אבודה".

את הספר הזה, קראתי בפעם הראשונה לפני שנתיים וחצי בערך, כשהוא רק יצא.
אני מודה ומתוודה, לא אהבתי את הספר. יותר מזה, אפילו לא רציתי להמשיך את הסדרה ורק בגלל פוסט של העורכת של "רדופה", המשכתי ומשם הכל היסטוריה.

ליליאן יודעת שלא אהבתי את לורנזו טורנטיני ושלא התחברתי ל"נשבעת בדם".
כן, אמרתי לה את זה לא פעם והיא קיבלה את זה באהבה רבה.
ואז הגיע "רדופה", שם הכרתי את אהובי הנצחי, רומאו הצייד בצ'יאני.
ואחר כך, הגיעו "השפעה רעה" ו "ללא פחד" ומשהו ב"ללא פחד", גרם לי לאהוב את לורנזו טורנטיני.

להמשיך לקרוא בואו לראות מה חשבה אבישג על הספר – נשבעת בדם מאת ליליאן סלמה נחום

מכיוון שהשנה לא העניקו פרס נובל לספרות, ביקשנו מהאמזונות שלנו לבחור מי לדעתן צריכה לזכות בפרס על תרומתה הספרותית לז'אנר הרומנטי שאנחנו כה אוהבות. והזוכות הן…

 בואו לגלות!!!

להמשיך לקרוא והפרס מוענק ל…

כשאני חושבת על הסיבה שאני כל כך אוהבת את הז'אנר הרומנטי , הסיבה תהיה כנראה הרגע הזה של המפגש בין שני זרים שנמשכים אחד לשני באופן לא מוסבר.
אין משהו שמרחיב לי את הלב יותר מהרגעים האלו .
ג'סיקה וקופר מ"הדבר היחיד האמיתי" של סמנתה יאנג, ברי וארצ'ר מ"קולו של ארצ'ר" של מיה שרידן, וכמובן אנה וכריסטיאן מ"חמישים גוונים של אפור" של א.ל ג'יימס
הם הזוגות שנפגשו בצורה היפה ביותר והם האהובים עליי במיוחד. בכל פעם שאני מוצאת את עצמי ללא ספר חדש אני חוזרת אליהם.

להמשיך לקרוא שנה של אהבה מתוקה, דבש ורימונים

החוב הרביעי – פפר וינטרס (ספר חמישי בסדרה)
שימו לב! *הסקירה עלולה להכיל ספויילרים על הספרים הקודמים בסדרה*
וואו!
זה מה שיש לי להגיד על הספר הזה.
בכל פעם שאני מגיע לספר חדש בסדרה, אני חושבת ששפר שברה את השיא שלה.
אבל אז, פפר, כמו שרק פפר יודעת, מכניסה לי נוקאאוט מושלם ומפתיעה אותי יותר ויותר!

בירושת החוב, חשבתי שהסדרה לא בשבילי.
בחוב הראשון, צרחתי עליו לתת לה פאקינג נשיקה כבר!
בחוב השני, התחננתי לשמוע ממנו "אני אוהב אותך".
בחוב השלישי, חיכיתי שהוא יחזור אליה ויאהב אותה.
ובחוב הרביעי... חיכיתי ל… תקראו לבד!

להמשיך לקרוא בואו לקרוא למה אבישג לא רצתה להגיע לסוף הספר!