ככה זה באהבה

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 3 דקות. תהנו🙂

והימים, ימים כבדים היו. גם רעבים מאוד. חודש שמיני הוא חודש כבד ורעב. והיה חורף. שזה יופי, כי אני מאוד אוהבת חורף, אז יצא טוב שהייתי בדיוק בשמיני (אין שום סיכוי שאזכור שבועות. מאשימה את ה adhd  בחוסר יכולת לזכור איך הופכים מספר שבועות לחודשים ולהפך. גם לא יודעת עד עכשיו מה זה אומר 100 מ׳). אז זהו. שכבתי במיטה עם הבטן למעלה וחיפשתי מה לקרא שיעביר את הצרבת. הקדמה קצרה (באמצע, אז מה) – אני קוראת הכל. הכל זה אומר הכל. מהיום שלמדתי לקרא, אני לא מפסיקה. לא עובר לידי שֶלֶט מבלי שאקרא אותו, בדרך כלל בקול. גם תגיות של הכל אני קוראת בצוק העיתים. יודעת יופי ממה בדיוק מורכבת התמיסה של מרכך הכביסה לדוגמא. כי אני קוראת הכל. חוץ מביוגרפיות של גנרלים וגם ספרות רוסית קלאסית (למה? ככה). והכי אני אוהבת לקרא סיפורים על אהבה, בכל תצורותיה. תמיד אהבתי. ספרות היסטורית? רצוי עם אהבה. מדע בדיוני? עם אהבה טוב יותר. סיפורת? אז טוב נו, אהבה. חושבת שהבהרתי את הנקודה, לא?

להמשיך לקרוא ככה זה באהבה

תנו בלייק ושתפו בכיף:)