מחבר: רן בן-נון

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה אחת. תהנו🙂

השבוע קראתי את "דיאטלנד" של סארי ווקר. זה אולי לא הספר הכי מעודן ומתוחכם שיצא השנה,  אבל הוא אוחז בתכונה עלומה ומסתורית שכל כותב משתוקק אליה  – "דיאטלנד" מצליח ללכוד את רוח הזמן.

למה הכוונה במונח החמקמק הזה, רוח הזמן? קודם כל, בגרמנית, שבה הומצא הביטוי, הוא מצלצל הרבה יותר מגניב – "צייטגייסט", כמו איזו רוח רפאים היסטורית. אבל יותר ברצינות, לפעמים יש ספרים שמצליחים לבטא מחשבות ורגשות של תקופה מסוימת באופן מופלא ומרהיב באמת – תחשבו "דור הפרוזאק" של אליזבת וורצל או "בדרכים" של ג'ק קרואק.

להמשיך לקרוא דיאטלנד / סארי ווקר

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה אחת. תהנו🙂

השבוע קראתי את "חיבוק-גדול" של רומן גארי, ספר מצחיק-עצוב על איש אחד מפאריז, כל כך בודד, שהוא מתנחם בחיבוק של נחש פיתון אפריקאי ענקי שהוא מגדל בביתו כחיית מחמד.

הסופר הצרפתי האגדי בחר לקחת עד לאבסורד את הצורך הנואש שלנו באהבה ובמגע, ובאמת, מה לא נעשה רק בשביל לקבל חיבוק. במקרה של "חיבוק-גדול", התשובה היא שנהיה מוכנים אפילו לסכן את חיינו. או במילים אחרות, שהבדידות גרועה יותר מהמוות.

להמשיך לקרוא הכי רומנטי זה לבקש חיבוק / רן בן-נון

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה אחת. תהנו🙂

עונת חופשות החורף הביאה אותי לחשוב על החופשה שאני הכי אוהב: בים המלח. בכל שנה אנחנו נוסעים לשם, ל-12 יום, לא פחות.

איך אפשר לבלות 12 ימים תמימים ורצופים בים המלח? כבר מזמן הפסקתי לספור כמה פעמים שאלו אותי את השאלה הזאת, והתשובה שלי מאוד פשוטה: איך אפשר לא? ועוד שאלה נשאלת: מה לעזאזל אתם עושים שם 12 יום רצוף? ולשאלה הדרמטית הזאת יש תשובה אחת בלבד, חדה ומהדהדת:

כלום.

להמשיך לקרוא פילוסופיה זה הכי רומנטי / רן בן-נון

סליחה שאני קצת מכביד עליכם, אבל השבוע קראתי את "במזל סרטן – מסע לבלי שוב" של אילנה המרמן ויורגן ניראד, שחוזר בהוצאה מחודשת. ספר קשה, כואב, בלי הנחות, שיצא לראשונה ב-2001 ותיעד את תהליך הגסיסה של ניראד המנוח ממחלה ממארת – מהרגע שבו בישר שנותרו לו רק חודשיים-שלושה לחיות ועד שהלך לעולמו.

ניראד רצה להתאבד לאחר קבלת הבשורה המרה, פשוט לפרוש להרי האלפים ולא לחזור, אבל המרמן לא הייתה מוכנה לוותר כל כך בקלות. היא גררה את בן זוגה לשנה איומה של סבל במסדרונות המערכת הרפואית האטומה. במקום למות בשקט ובכבוד, הוא הלך לעולמו בייסורים קשים. ונשאלת השאלה: באיזו זכות?

להמשיך לקרוא נפרדות – זוהי הדרך היחידה

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה. תהנו🙂

ג'נטלמניות היא חלק בלתי נפרד מעולם הרומנטיקה. שהרי לא היינו יכולים לקיים חיי אהבה סבירים, או אפילו מהנים ומספקים, אם היו מתנהגים זה לזו באופן יומיומי, כלומר, כמו בהמות, בגסות ובחוסר דרך ארץ.

ג'נטלמניות בעיניי היא עניין בסיסי, עניין של גישה, משהו שבא טבעי ולא חושבים עליו בכלל, בלי שום קשר למנהגי המקום, לחוקי פוליטיקלי קורקט, לרוח הזמן. העניין הוא שאני כבר בן 52 ויכול להיות שזמני עבר, שכשאני מתנהג בג'נטלמניות אני מדבר בשפה שאיש כבר אינו שולט בה, או מעוניין להקשיב לה.

להמשיך לקרוא מה יהיה עם הרומנטיקה? / רן בן-נון

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה. תהנו🙂

השבוע קראתי את "הנערה מברוקלין", רב המכר החדש של גאון המתח והרומנטיקה הצרפתי גיום מוסו, עוד ממתק אסור משגע שלא ניתן להתנגד לו, ממש כמו ספריו הקודמים. יש כאן זוג אוהבים, אנה ורפאל, רגע לפני החתונה על חוף אקזוטי מושלם בדרום צרפת. אבל הוא, בטיפשותו כי רבה, מתעקש שלכבוד הנישואין לא יכולים עוד להיות סודות ביניהם, ובכך פותח תיבת פנדורה איומה שמתוכה יוצאים שלל שדים ומפלצות, המאיימים להרוס את חייהם. כי יש דברים שעדיף לא לדעת ומה שאנה מספרת לרפאל, או יותר נכון מראה לו בתמונות, מוטב אם היה נשאר חבוי במחשכים לעולמי עולמים.

להמשיך לקרוא חלומות למגירה / רן בן-נון

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה. תהנו🙂

הגל המבהיל של פרסומים על הטרדות מיניות והעיסוק המוגבר בנושא שם את הספרות הרומנטית במקום קצת מורכב. כי עכשיו, יותר מתמיד, נשאלת השאלה: מתי זאת התחלה לגיטימית ומתי זאת הטרדה לשמה, ואיך צריכה להתמודד עם הסוגיה הסבוכה הזאת ספרות שכולה התחלות והמשכים מסוגים שונים ומשונים.

חברת פייסבוק טובה ומצחיקה שלי העלתה לפני כמה ימים קטע מ"חמישים גוונים של אפור", שנראה על פניו ממש כמו הטרדה במאה אחוז, אבל כמובן שבספר זה היה הכי מגניב וכיפי וזורם ומה שלא תרצו. אז מה המסקנה? שהטרדה היא רק עניין של קונטקסט? של מי אמר למי ומתי?

להמשיך לקרוא סטאטוס יחסים: זה מסובך / רן בן-נון

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה. תהנו🙂

השבוע קראתי את "אביב באיליריה" של אן ברידג' (בהוצאת ערבי נחל וידיעות ספרים), ספר משנת 1935 על אשת חברה גבוהה אנגלייה, ליידי גרייס קילמייקל, שמחליטה לעזוב הכל ולצאת למסע רוחני אמנותי באזור החוף של קרואטיה. גרייס היא ציירת מוכשרת, אבל בעלה הכלכלן נוטה לזלזל בה ובאמנותה, בניה הגדולים לומדים בקולג' ומתנכרים אליה, ואילו בתה המתבגרת מתחילה לגלות כלפיה סימנים צפויים של חוסר סבלנות – כך שהמסע שלה הוא אקט פמיניסטי מרשים, מהלך של שחרור וגילוי עצמי, תהייה אמיתית על הדברים החשובים בחיים. להמשיך לקרוא אביב באיליריה / אן ברידג'

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה. תהנו🙂

בספר הביכורים שלי, "עכשיו יותר ברגש", ניסיתי לעקוב אחרי הדבר החמקמק הזה שנקרא "להתחבר לצד הנשי". מה זה בכלל אומר? האם זה באמת "יותר ברגש"? אחרי חמש שנות כתיבה, המון תגובות של קוראים ודיונים סוערים מקיר לקיר, אני חייב להודות שאין לי ממש תשובה ברורה לשאלה הדרמטית הזאת. אבל אולי נוכל לחשוב עליה ולדון בה ביחד? זה מה שאנסה לעשות בבלוג הזה. מקווה שייצא מעניין.

רובי, הגיבור שלי, הוא עורך במגזין נשים (קצת כמוני, אני עובד ב"זמנים מודרניים" של ידיעות אחרונות), שמתחיל לכתוב בדמות אישה. הוא קורא לעצמו "גאיה פאנק" והדמות הזאת שהמציא מצליחה מעבר למשוער והופכת לפובליציסטית לוהטת, תוך שהיא משתלטת על חייו ולוקחת אותו למקומות לא צפויים.

להמשיך לקרוא עכשיו יותר ברגש / רן בן-נון