מה יהיה עם הרומנטיקה? / רן בן-נון

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה. תהנו🙂

ג'נטלמניות היא חלק בלתי נפרד מעולם הרומנטיקה. שהרי לא היינו יכולים לקיים חיי אהבה סבירים, או אפילו מהנים ומספקים, אם היו מתנהגים זה לזו באופן יומיומי, כלומר, כמו בהמות, בגסות ובחוסר דרך ארץ.

ג'נטלמניות בעיניי היא עניין בסיסי, עניין של גישה, משהו שבא טבעי ולא חושבים עליו בכלל, בלי שום קשר למנהגי המקום, לחוקי פוליטיקלי קורקט, לרוח הזמן. העניין הוא שאני כבר בן 52 ויכול להיות שזמני עבר, שכשאני מתנהג בג'נטלמניות אני מדבר בשפה שאיש כבר אינו שולט בה, או מעוניין להקשיב לה.

להמשיך לקרוא מה יהיה עם הרומנטיקה? / רן בן-נון

חלומות למגירה / רן בן-נון

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה. תהנו🙂

השבוע קראתי את "הנערה מברוקלין", רב המכר החדש של גאון המתח והרומנטיקה הצרפתי גיום מוסו, עוד ממתק אסור משגע שלא ניתן להתנגד לו, ממש כמו ספריו הקודמים. יש כאן זוג אוהבים, אנה ורפאל, רגע לפני החתונה על חוף אקזוטי מושלם בדרום צרפת. אבל הוא, בטיפשותו כי רבה, מתעקש שלכבוד הנישואין לא יכולים עוד להיות סודות ביניהם, ובכך פותח תיבת פנדורה איומה שמתוכה יוצאים שלל שדים ומפלצות, המאיימים להרוס את חייהם. כי יש דברים שעדיף לא לדעת ומה שאנה מספרת לרפאל, או יותר נכון מראה לו בתמונות, מוטב אם היה נשאר חבוי במחשכים לעולמי עולמים.

להמשיך לקרוא חלומות למגירה / רן בן-נון

סטאטוס יחסים: זה מסובך / רן בן-נון

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה. תהנו🙂

הגל המבהיל של פרסומים על הטרדות מיניות והעיסוק המוגבר בנושא שם את הספרות הרומנטית במקום קצת מורכב. כי עכשיו, יותר מתמיד, נשאלת השאלה: מתי זאת התחלה לגיטימית ומתי זאת הטרדה לשמה, ואיך צריכה להתמודד עם הסוגיה הסבוכה הזאת ספרות שכולה התחלות והמשכים מסוגים שונים ומשונים.

חברת פייסבוק טובה ומצחיקה שלי העלתה לפני כמה ימים קטע מ"חמישים גוונים של אפור", שנראה על פניו ממש כמו הטרדה במאה אחוז, אבל כמובן שבספר זה היה הכי מגניב וכיפי וזורם ומה שלא תרצו. אז מה המסקנה? שהטרדה היא רק עניין של קונטקסט? של מי אמר למי ומתי?

להמשיך לקרוא סטאטוס יחסים: זה מסובך / רן בן-נון

אביב באיליריה / אן ברידג'

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה. תהנו🙂

השבוע קראתי את "אביב באיליריה" של אן ברידג' (בהוצאת ערבי נחל וידיעות ספרים), ספר משנת 1935 על אשת חברה גבוהה אנגלייה, ליידי גרייס קילמייקל, שמחליטה לעזוב הכל ולצאת למסע רוחני אמנותי באזור החוף של קרואטיה. גרייס היא ציירת מוכשרת, אבל בעלה הכלכלן נוטה לזלזל בה ובאמנותה, בניה הגדולים לומדים בקולג' ומתנכרים אליה, ואילו בתה המתבגרת מתחילה לגלות כלפיה סימנים צפויים של חוסר סבלנות – כך שהמסע שלה הוא אקט פמיניסטי מרשים, מהלך של שחרור וגילוי עצמי, תהייה אמיתית על הדברים החשובים בחיים. להמשיך לקרוא אביב באיליריה / אן ברידג'

עכשיו יותר ברגש / רן בן-נון

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה. תהנו🙂

צילום: אביגיל עוזי

בספר הביכורים שלי, "עכשיו יותר ברגש", ניסיתי לעקוב אחרי הדבר החמקמק הזה שנקרא "להתחבר לצד הנשי". מה זה בכלל אומר? האם זה באמת "יותר ברגש"? אחרי חמש שנות כתיבה, המון תגובות של קוראים ודיונים סוערים מקיר לקיר, אני חייב להודות שאין לי ממש תשובה ברורה לשאלה הדרמטית הזאת. אבל אולי נוכל לחשוב עליה ולדון בה ביחד? זה מה שאנסה לעשות בבלוג הזה. מקווה שייצא מעניין.

רובי, הגיבור שלי, הוא עורך במגזין נשים (קצת כמוני, אני עובד ב"זמנים מודרניים" של ידיעות אחרונות), שמתחיל לכתוב בדמות אישה. הוא קורא לעצמו "גאיה פאנק" והדמות הזאת שהמציא מצליחה מעבר למשוער והופכת לפובליציסטית לוהטת, תוך שהיא משתלטת על חייו ולוקחת אותו למקומות לא צפויים.

להמשיך לקרוא עכשיו יותר ברגש / רן בן-נון