מחבר: רן בן-נון

השבוע קראתי את "שיעור נהיגה", של דורתה נורס הדנית, שמספר על סוניה, מתרגמת רווקה בת 40 ומשהו מקופנהאגן, שבזכות עבודתה על ספריו של אשף מותחנים שוודי לוהט מרוויחה מספיק כסף כדי ללמוד סוף סוף נהיגה. אז נכון שהיא התלמידה הכי מבוגרת בבית הספר ועדיין לא יודעת להעביר הילוכים, אבל היא מוצאת איזו משמעות לחיים או לפחות מטרה – וזה המון.

להמשיך לקרוא חיה ברוורס

השבוע קראתי את "סטארט אפ", ספרה המסקרן
של דורי שפריר על סצינת ההיי טק של ניו יורק.
נזר הבריאה של הסצינה הוא מאק מקאליסטר בן ה-28, שהחברה שלו, טייק-אוף, מציעה אפליקציית וול-ביאינג לכל פועל הייטק בכל שנייה פנויה. מאק עומד לפני גיוס הון קריטי, אבל תוך כדי כך מתעסק באופן בלתי הולם בעליל עם העוזרת האישית שלו, איזבל, שמתחתיה עובדת סברינה, שנשואה לדן, עורך מגזין תעשייה מקוון, שהכתבת הנמרצת שלו, קטיה, עולה על מייל של מאק שנשלח למקום הלא נכון. אופסי. מסובך? בערך כמו כל דבר הקשור לעולם המודרני הזה, המפחיד. להמשיך לקרוא העולם הבא

השבוע קראתי את "החיים קצרים, אל תקני את הנעליים", ספרן של שלי גרוס ומיכל לוי ארבל, ששמו הוא פרפראזה הפוכה על סיסמת השופינג העתיקה, שדרבנה דורות של נשים לפרוץ אל

מרכזי הקניות ולגהץ כרטיסי אשראי כאילו אין מחר. אז העניין הוא שיש מחר, והמחר הזה לא נראה טוב – חייבים לעשות משהו.
להמשיך לקרוא יש לי מה ללבוש

השבוע קראתי את "בלדה לאהבת נעוריי" של היידי מקלפלין, המספר על ליאם הרוקסטאר, שחוזר לעיירת הולדתו אחרי עשור כדי להשתתף בהלווית חברו הטוב ביותר,מייסון, איש משפחה למופת ששנהרג סתם ככה בתאונת דרכים מחרידה. על הדרך ליאם רוצה רק להעיף מבט באהבת חייו, ג'וזי, אותה עזב בסמסטר הראשון בקולג' כדי להגשים את חלומותיו.
להמשיך לקרוא עושים עיניים

השבוע קראתי את "מה יש לאהוב בדורון", ספרה השלישי של מרב הלפרין, מהסופרות הקומיות המוצלחות בישראל. זה מתחיל כשגלי מחליטה לעשות מעשה ולממש את תשוקתה למאהב שלה, אבל הכל משתבש לה באופן הכי קטסטרופלי שיכול להיות והיא נותרת המומה ומזועזעת בצימר הרומנטי שבו התייחדו. להמשיך לקרוא אנרגיות שליליות

השבוע קראתי את "הבת מחוץ לארץ", ספרה של נג'את אל האשמי הספרדיה ממוצא מרוקני, שמתארת את חווית ההגירה בצבעים הכי עזים שלה, אלה שמפרידים בין דורות וקורעים משפחות. הגיבורות משתייכות לקהילה המרוקאית בעיר הקטלונית לה פלאנה. האם מנקה את בתיהם של עשירי העיר ואילו הבת לומדת ספרות בקולג' המקומי. היא קוראת את ג'ויס ואת אריך פרום ואת קפקא, ואט אט נוצר פער בינה לבין אמה.

להמשיך לקרוא כאורך הגלות

השבוע קראתי את "אנשים נורמלים", ספרה המדובר של סאלי רוני האירית. הגיבורה, מריאן, היא התלמידה הכי חכמה בבית הספר. אין לה חברים, בהפסקות היא קוראת ובנסיעות מרכיבה אוזניות, מנותקת לגמרי מסביבתה. קונל הוא כוכב קבוצת הכדורגל של בית הספר, חתיך, פופולרי. הרומאן שלהם הוא הכי מוזר ובלתי אפשרי.

להמשיך לקרוא תרגילים בהתבגרות

השבוע קראתי את "רומן", ספר הביכורים של מיכל קובזמן. הגיבורים הם איה ומיקי, המכירים בסדנת כתיבה, שכל אחד מהם מגיע אליה מסיבות אחרות. איה נמצאת בסדנה כדי להתחשבן עם עברה השחור, שכולו סמים ומין מזדמן, כל כך רחוק מאיה הנוכחית, החדשה, אשתו המושלמת של בועז, הגבר המושלם. מיקי, לעומתה, רוצה להתחשבן דווקא עם ההווה שלו, החיים שמרגישים לו ריקים, אבודים וחסרי מטרה. למרות המשפחה הנהדרת והאישה האידיאלית, רויטל, והבית המקסים בשכונה הנכונה – משהו חסר.

להמשיך לקרוא נפשות אפלות

השבוע קראתי את "בריכה עירונית", קובץ הנובלות של אדוה בולה. כל הגיבורים שלה שוחים באותו המקום, ושובות לב במיוחד הן הגיבורות.  הראשונה ביניהן, בנובלה "מסלול פרטי", היא שחקנית ומורה למשחק, נשואה ואם ממרכז תל אביב, שלקתה במחלה המעוותת את פניה אט אט.

.

.

להמשיך לקרוא מים עמוקים

השבוע קראתי את "רשימה לא סופית של הפחדים הכי איומים שלי" של קריסטל סאתרלנד. אחת לכמה שנים מופיע ספר נוער שגם מבוגרים נהנים לקרוא, מה שנקרא בעגה המקצועית "קרוסאובר". בפעם הקודמת זה היה "אשמת הכוכבים" המושלם של ג'ון גרין ועכשיו – "רשימה לא סופית של הפחדים הכי איומים שלי", ספר שמצליח לגעת בהומור מעודן וברגישות מקסימאלית במקומות הכי רגישים וכואבים שלנו. כמו חיבוק מנחם.

.

.

להמשיך לקרוא מי מפחד מספרי נוער?