מחבר: רן בן-נון

השבוע קראתי את ה"האחות האבודה" של דיינה ג'פריס, שמספר על בל, יפהפייה אדמונית חלומית ממחוז צ'לטנהאם האנין באנגליה, שמפליגה ב-1936 לראנגון, בורמה, כדי להיות זמרת בבית מלון יוקרתי, המשרת את התיירים ואנשי העסקים הבריטים הגודשים את העיר.

.

להמשיך לקרוא לבי במזרח

השבוע קראתי את "איטלקית למתחילים" של קריסטין הרמל, המספר על קט קונלי, בת למשפחה אירית מניו יורק, שרגע לפני יום הולדתה ה-35  עוזבת את האיש שאיתו היתה אמורה לבלות את שארית חייה, הגבר האידיאלי, כי היא פשוט לא מאוהבת בו – איזו סיבה מוזרה.

.

להמשיך לקרוא לה דולצ'ה ויטה

השבוע קראתי את "שלוש משאלות", ספרה החביב של ליאן מוריארטי האוסטרלית.

כמה חביב? ככה – הן שלישיית אחיות, הן בנות 33 והן כוכבות הספר "שלוש משאלות" – זה הגימיק ששלפה מוריארטי האוסטרלית ביצירת הביכורים שלה, 100 אחוז צ'יק ליט טהור ללא תוספי טעם וריח – רחוק מאוד מיצירותיה המאוחרות והמוערכות..

.

להמשיך לקרוא גוד טיים

השבוע קראתי את "העדויות", ספר ההמשך ל"סיפורה של שפחה" מאת מרגרט אטווד.

גלעד של אטווד הוא אחד המקומות המפורסמים והחשובים בספרות השנים האחרונות – בית האפוקליפסה, המקום שבו טירוף הימין הקיצוני, הפונדמנטליזם הקנאי, השמרנות והדיכוי הגיעו לכדי מיצוי אפל במשטר אימים שהפך את האישה לעבד של העולם במובן המילולי ביותר.

להמשיך לקרוא אפוקליפסה עכשיו

השבוע קראתי את "תתפשטי" של דנה גולד לוין, מסוג הספרים שהדבר הכי נכון שאפשר לומר עליו הוא "בכלל לא מה שחשבתם". דנה (שם בדוי, מן הסתם) היא אישה בת 40 ומשהו, גרושה ואמא לשניים,  שמתפרנסת מווידאו צ'אט ארוטי, כלומר מתפשטת מול מצלמת רשת ומתקשרת עם הגברים שעולים מולה בצ'אט.

להמשיך לקרוא מול המצלמה

השבוע קראתי את "הצילו!" של מריאן פאואר, מספרי הצ'יק ליט היותר משעשעים ונעימים של התקופה. פאואר היא כתבת מגזינים בריטית מצליחה למדי, שלמרות שחייה המקצועיים הסתדרו לא רע בכלל, משהו שם היה חסר, וזה לא רק עניין הזוגיות הנצחי שמציק לכל גיבורת ספרי בנות באשר היא. בגדול, אפשר לומר שפאואר סבלה מחוסר נוחות קיומית, היא פשוט לא מצאה את המקום שלה בעולם.

להמשיך לקרוא רק על עצמי

השבוע קראתי את "אהבה זה סיפור אחר" של עדי בן דוד, ספר שעיקר חשיבותו בעצם קיומו – סוף סוף רומן רומנטי עברי קליל, צ'יק ליט שגיבורותיו הן נשים, סיפור אהבה לסבי כשר  וגאה.

להמשיך לקרוא הכי אחותי

השבוע קראתי את "שיעור נהיגה", של דורתה נורס הדנית, שמספר על סוניה, מתרגמת רווקה בת 40 ומשהו מקופנהאגן, שבזכות עבודתה על ספריו של אשף מותחנים שוודי לוהט מרוויחה מספיק כסף כדי ללמוד סוף סוף נהיגה. אז נכון שהיא התלמידה הכי מבוגרת בבית הספר ועדיין לא יודעת להעביר הילוכים, אבל היא מוצאת איזו משמעות לחיים או לפחות מטרה – וזה המון.

להמשיך לקרוא חיה ברוורס

השבוע קראתי את "סטארט אפ", ספרה המסקרן
של דורי שפריר על סצינת ההיי טק של ניו יורק.
נזר הבריאה של הסצינה הוא מאק מקאליסטר בן ה-28, שהחברה שלו, טייק-אוף, מציעה אפליקציית וול-ביאינג לכל פועל הייטק בכל שנייה פנויה. מאק עומד לפני גיוס הון קריטי, אבל תוך כדי כך מתעסק באופן בלתי הולם בעליל עם העוזרת האישית שלו, איזבל, שמתחתיה עובדת סברינה, שנשואה לדן, עורך מגזין תעשייה מקוון, שהכתבת הנמרצת שלו, קטיה, עולה על מייל של מאק שנשלח למקום הלא נכון. אופסי. מסובך? בערך כמו כל דבר הקשור לעולם המודרני הזה, המפחיד. להמשיך לקרוא העולם הבא

השבוע קראתי את "החיים קצרים, אל תקני את הנעליים", ספרן של שלי גרוס ומיכל לוי ארבל, ששמו הוא פרפראזה הפוכה על סיסמת השופינג העתיקה, שדרבנה דורות של נשים לפרוץ אל

מרכזי הקניות ולגהץ כרטיסי אשראי כאילו אין מחר. אז העניין הוא שיש מחר, והמחר הזה לא נראה טוב – חייבים לעשות משהו.
להמשיך לקרוא יש לי מה ללבוש