ספרי רומנטיקה מומלצים
השבוע קראתי את "העדויות", ספר ההמשך ל"סיפורה של שפחה" מאת מרגרט אטווד.
גלעד של אטווד הוא אחד המקומות המפורסמים והחשובים בספרות השנים האחרונות – בית האפוקליפסה, המקום שבו טירוף הימין הקיצוני, הפונדמנטליזם הקנאי, השמרנות והדיכוי הגיעו לכדי מיצוי אפל במשטר אימים שהפך את האישה לעבד של העולם במובן המילולי ביותר.
השבוע קראתי את "תתפשטי" של דנה גולד לוין, מסוג הספרים שהדבר הכי נכון שאפשר לומר עליו הוא "בכלל לא מה שחשבתם". דנה (שם בדוי, מן הסתם) היא אישה בת 40 ומשהו, גרושה ואמא לשניים, שמתפרנסת מווידאו צ'אט ארוטי, כלומר מתפשטת מול מצלמת רשת ומתקשרת עם הגברים שעולים מולה בצ'אט.
השבוע קראתי את "הצילו!" של מריאן פאואר, מספרי הצ'יק ליט היותר משעשעים ונעימים של התקופה. פאואר היא כתבת מגזינים בריטית מצליחה למדי, שלמרות שחייה המקצועיים הסתדרו לא רע בכלל, משהו שם היה חסר, וזה לא רק עניין הזוגיות הנצחי שמציק לכל גיבורת ספרי בנות באשר היא. בגדול, אפשר לומר שפאואר סבלה מחוסר נוחות קיומית, היא פשוט לא מצאה את המקום שלה בעולם.
השבוע קראתי את "אהבה זה סיפור אחר" של עדי בן דוד, ספר שעיקר חשיבותו בעצם קיומו – סוף סוף רומן רומנטי עברי קליל, צ'יק ליט שגיבורותיו הן נשים, סיפור אהבה לסבי כשר וגאה.
השבוע קראתי את "שיעור נהיגה", של דורתה נורס הדנית, שמספר על סוניה, מתרגמת רווקה בת 
40 ומשהו מקופנהאגן, שבזכות עבודתה על ספריו של אשף מותחנים שוודי לוהט מרוויחה מספיק כסף כדי ללמוד סוף סוף נהיגה. אז נכון שהיא התלמידה הכי מבוגרת בבית הספר ועדיין לא יודעת להעביר הילוכים, אבל היא מוצאת איזו משמעות לחיים או לפחות מטרה – וזה המון.
השבוע קראתי את "סטארט אפ", ספרה המסקרן
של דורי שפריר על סצינת ההיי טק של ניו יורק.
נזר הבריאה של הסצינה הוא מאק מקאליסטר בן ה-28, שהחברה שלו, טייק-אוף, מציעה אפליקציית וול-ביאינג לכל פועל הייטק בכל שנייה פנויה. מאק עומד לפני גיוס הון קריטי, אבל תוך כדי כך מתעסק באופן בלתי הולם בעליל עם העוזרת האישית שלו, איזבל, שמתחתיה עובדת סברינה, שנשואה לדן, עורך מגזין תעשייה מקוון, שהכתבת הנמרצת שלו, קטיה, עולה על מייל של מאק שנשלח למקום הלא נכון. אופסי. מסובך? בערך כמו כל דבר הקשור לעולם המודרני הזה, המפחיד. להמשיך לקרוא העולם הבא
השבוע קראתי את "החיים קצרים, אל תקני את הנעליים", ספרן של שלי גרוס ומיכל לוי ארבל, ששמו הוא פרפראזה הפוכה על סיסמת השופינג העתיקה, שדרבנה דורות של נשים לפרוץ אל
מרכזי הקניות ולגהץ כרטיסי אשראי כאילו אין מחר. אז העניין הוא שיש מחר, והמחר הזה לא נראה טוב – חייבים לעשות משהו.
להמשיך לקרוא יש לי מה ללבוש
השבוע קראתי את "בלדה לאהבת נעוריי" של היידי מקלפלין, המספר על ליאם הרוקסטאר, שחוזר 
לעיירת הולדתו אחרי עשור כדי להשתתף בהלווית חברו הטוב ביותר,מייסון, איש משפחה למופת ששנהרג סתם ככה בתאונת דרכים מחרידה. על הדרך ליאם רוצה רק להעיף מבט באהבת חייו, ג'וזי, אותה עזב בסמסטר הראשון בקולג' כדי להגשים את חלומותיו.
להמשיך לקרוא עושים עיניים
השבוע קראתי את "מה יש לאהוב בדורון", ספרה השלישי של מרב הלפרין, מהסופרות הקומיות המוצלחות בישראל. זה מתחיל כשגלי מחליטה לעשות מעשה ולממש את תשוקתה למאהב שלה, אבל הכל משתבש לה באופן הכי קטסטרופלי שיכול להיות והיא נותרת המומה ומזועזעת בצימר הרומנטי שבו התייחדו. להמשיך לקרוא אנרגיות שליליות
השבוע קראתי את "הבת מחוץ לארץ", ספרה של נג'את אל האשמי הספרדיה ממוצא מרוקני, שמתארת את חווית ההגירה בצבעים הכי עזים שלה, אלה שמפרידים בין דורות וקורעים משפחות. הגיבורות משתייכות לקהילה המרוקאית בעיר הקטלונית לה פלאנה. האם מנקה את בתיהם של עשירי העיר ואילו הבת לומדת ספרות בקולג' המקומי. היא קוראת את ג'ויס ואת אריך פרום ואת קפקא, ואט אט נוצר פער בינה לבין אמה.
