ספרי רומנטיקה מומלצים
זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 3 דקות. תהנו🙂
אין מועד מתאים יותר לחופשה מאשר רגע לפני שבוע הספר (כן רגליי המסכנות, אני אשרך אתכן עכשיו ברחובות ניו יורק כך שעמידה ממושכת ליד הדוכן תראה לכם כפיקניק בסנטרל פארק. ולא! מנוחה זה לחלשים!!) ואין ספר מתאים יותר לחופשה מוקדמת מאשר גן של התחלות חדשות, ספר שלמרות שם לא מאוד ז'אנרי ("אהבה בגינה" או "שתילי ליבי הפצוע" היו כנראה מתאימים יותר) ונקודת מוצא מורבידית משהו מצליח לחמם את הלב ולספק קריאה כייפית במיוחד.
זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 4 דקות. תהנו🙂
את The Deal של Elle Kennedy התחלתי לקרוא שלוש פעמים. כרגיל (ואני מציינת את זה בדאגה קלה. הסתיידות של המוח אינה דבר שצריך להקל בו ראש) אני לא זוכרת איך קרה שהספר הזה הגיע אל אפליקציית הקינדל שלי; מי המליצה ומה בפרטיו גרם לי לקנות אותו. לפני הקריאה הראשונה אפילו לא רעננתי את עצמי בתקציר. מדובר בסוג של צלילה עיוורת. לפעמים זה מסתיים בבורג וחצי וכניסה נקייה למים, לפעמים בחבטה משתקת בקרקעית. בכל אופן – בפעם הראשונה הפסקתי עוד לפני שהגעתי אל סוף העמוד הראשון. "בחמש השנים שחלפו מאזהאונס היו רק שני בחורים שעשו לי דפיקות לב". המשפט הזה, רק באנגלית*, גרם לתהות מי לעזאזל דוחף אונס בעמוד ראשון של ספר, לשאול את עצמי למה מישהו חושב שאני רוצה לקרוא רומן רומנטי שמתחיל באונס ולעצור את הקריאה.
זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 3 דקות. תהנו🙂
את הרומן הארוטי הראשון שלי פגשתי במקרה בזמן חופשה ביוון. עוד לא היו ילדים, חופשות הורכבו מימים ארוכים וזהובים שנמתחו בעצלתיים, ואחרי חמישה ימים כאלה סיימתי את כל הספרים שהבאתי אתי מהארץ. יוון. חור ביוון. חול בשפע, ספרים מעט, ספרים באנגלית – אפילו פחות. באיזה קיוסק עיתונים מצאתי מתקן עם כמה ספרים. מתח, מתח, מתח, מתח, אימה, מתח ואייריס ג'והנסון אחד. Lion’s Bride. המאה ה-12. טיה, שפחה נמלטת, ניצלת מאונס כאשר השיירה בה היא נוסעת מותקפת. המושיע, לורד וייד, אביר טמפלרי לשעבר, לוקח אותה אל דנרגון, המבצר המדברי שלו שם מתפתח ביניהם סיפור אהבה על פי כל כללי הז'אנר – רבים, מתאהבים, נמצאים בסכנת מוות, שורדים, חיים באושר ועושר לעד. שום דבר מזה כמובן לא היה כתוב על כריכת הספר עצמו. על הכריכה נכתב – "ארוג בחושניות צורבת מוגש לכם סיפור בלתי נשכח על אישה שמובאת על ידי לורד רב עוצמה למבצרו הסודי, שם היא הופכת לאסירה, למענה ולאהובה" (באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב). יאללה. לקחתי.
זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 5 דקות. תהנו🙂
בשבת האחרונה חרפתי את נפשי ויצאתי לשוטט בספריית ה"עברית" שלי. החשבון ב"עברית" אמנם נושא את שמי ומחובר לכרטיס האשראי שלי, אבל מי שבעיקר עושה בו שימוש הוא חמותי היקרה. בהתחלה, כשרק גילתה את חדוות הטבלט, נהגה לשגר אלינו רשימת ספרים לרכישה, אבל אחרי "חמישים גוונים של אופל" הבנזוג נשבר ונתן לה את פרטי החשבון כדי שתקנה בעצמה. עמדתי להיכנס, אם כן, לטריטוריה לא מוכרת, לא ממופה ועל פי ניסיון העבר עם טעמה של החמות – זרועת מוקשים.
חמישים רם אורן וגוונים שונים מאוחר יותר נתקלתי בספר של סילביה דיי. בכמה ספרים שלה, אם לדייק. על הכריכה הובטח שמדובר בהצלחה בינלאומית, ואני עם הצלחה, כידוע, לא מתווכחת. חמושה בשעה פנויה, תחושת שליחות ומעט סקרנות טבעית צללתי אל חשופה לעיניך כדי לדעת על מה לעזאזל מדובר.
