"בבית הקר וחסר התקווה הזה, הוא היה האש ואני הפרפר"
"ברית של פיתוי" הוא הספר הרביעי בסדרה המצוינת "נולדו לדם". בספרים הקודמים בסדרה הכרנו את אריה ולוקה (ברית של כבוד) , ולנטינה ודנטה (ברית של חובה) , ג'יאנה ומתאו (ברית של שנאה). במהלך הקריאה של הסדרה הרגשתי שהסופרת נותנת לנו להציץ קצת יותר בכל ספר בחיי המאפיה , בהתלבטויות של אלו שנולדו לתוך עולם הפשע, הרגשתי שהדמויות עמוקות יותר, מתחבטות יותר, סיפור האהבה היו מעניינים יותר ככל שהתקדמתי בספרים.
ברית של פיתוי מביא איתו את סיפורם של ליליאנה ורומרו.
להמשיך לקרוא ברית של פיתוי – קורה ריילי (נולדו לדם 4#)
תנו בלייק ושתפו בכיף:)
"בכל פעם שידיו נגעו בי הרגשתי כאילו נאמר משפט. קיוויתי שבכל פעם שהנחתי את ידיי עליו, הוא יכול היה להרגיש את כל הדברים שחשבתי עליו, ואת כל מה שהרגשתי כלפיו. הוא היה נפלא ואהבתי אותו, יותר משחשבתי שאני מסוגלת. איך יכולתי לחשוב שכל מה שאי פעם הרגשתי כלפי מישהו לפניו התקרב בכלל למילה אהבה ?"
"זה גורם לי לתהות, האם מכנסי קרגו הם תמיד הדוקים כל כך. לא חשבתי שכן. אולי לדין יש חייט שעובד תמורת שכר טרחה קבוע ומכין לו מכנסי קרגו מיוחדים, שמבליטים את התחת שלו ? זה נראה כמו משהו שמתאים לו לעשות, ממזר שחצן שכמותו."
"אני מחליטה שאני שונאת אותו. אותו ואת השיער המושלם שלו, וגם את לסת גיבור-העל שלו ומעיל הקשמיר המטופש שהוא לובש. מי בכלל לובש מעיל כזה כיום ? מה הוא דוכס? האמת שהוא נראה כמו דוכס. אני מוכנה להתערב שהוא מיוחס. אני מוכנה להתערב שיש לו שתים עשרה פילגשים והוא משלם למשרתים שלו בקמצנות ומרביץ לכלב שלו."
"עיניו לא נוטשות לרגע את עיניי. הוא מביט בי כאילו הוא רוצה לטרוף אותי בחיים"
בינינו זמני, אבל לעת עתה אני רוצה לחוות משהו שמעולם לא היה לי. אותו. את זה. אותנו."
