"שנות העשרים" הוא ספר על שנות העשרים האבודות וחיפוש אחר הפרסונה הכותבת

השבוע קראתי את "שנות העשרים" של יערה שחורי, שמתחילות בשלהי האייטיז. היא הקיבוצניקית היפהפייה והמרוחקת, שבלילה מבלה במועדוני האנדרגראונד הנערצים של חיפה ובימים מרעיבה עצמה אט-אט, מרגישה איך עורה נפרד מעצמותיה. זו אוטוביוגרפיה בגוף שני – נפשית, פיזית, מטרידה וכל כך ישראלית: לא רוצה להיות פה, רוצה להיות בפריז, חולמת להיות עורכת אופנה. רוצה להיות נחשקת אבל לא רוצה שיגעו בה.

אחרי הצבא היא נרשמת ללימודי ספרות ופילוסופיה בתל אביב, תחילת החיים האמיתיים, התל אביביים שלה, כסטודנטית ומלצרית בבית קפה, ויש לה חבר, ילד רע משכונת מצוקה, ברמן ותלמיד משחק, יפה כמו חלום. זו לא מערכת יחסים בריאה במיוחד, אבל היא חלק מההתבגרות: ללמוד שאת לא חייבת לדבר כל הזמן כדי להיות נוכחת, שלא כולם חייבים לאהוב אותך. הדמות המרוחקת והמרחפת נצבעת בגוונים עזים ועמוקים יותר – שמעמיקים אף יותר במערכת היחסים המעוותת הבאה.

חלקו האחרון של הספר נפתח ממש באמצע שנות העשרים, גיל 25 האבוד, חיפוש הדרך, וליתר דיוק – המרדף אחר הפרסונה הכותבת. האם היא צריכה לצבור יותר ויותר חוויות כדי שיהיה לה על מה לכתוב? ואיך זה יקרה כשהיא מוכרת בחנות ספרים ואז תחקירנית ואז שוב מוכרת בחנות ספרים, עד שהיא מוצאת את מקומה? ומה אם הגברים בחייה כמעט לא מותירים בנפשה חותם ממשי, אלא רק חולפים דרכה.

היא תלמד, ואנחנו איתה, את סוד הקסם שבריחוק, את הכישוף שבאיפוק, את החוכמה הגדולה של היעדר הדרמה, שהוא בעצם הדבר האמיתי – החיים כפי שהם.

לרכישת הספר שנות העשרים

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

מאת: רן בן-נון

רן בן-נון, 52, עורך במוספים "זמנים מודרניים" ו"זמנים בריאים" ומבקר ספרות במוסף "24 שעות" של ידיעות אחרונות, נשוי ומתגורר בדרום תל אביב. ספרו הראשון, "עכשיו יותר ברגש", יצא בספטמבר 2017 בידיעות ספרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *