שלוש / דרור משעני

השבוע קראתי את "שלוש", הלהיט העצום של דרור משעני, שלא פחות משהוא מותחן מצמרר, יש בו אמירה עמוקה ואמיתית על בדידות ומערכות יחסים.

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה אחת. תהנו🙂

אורנה, למשל, מחליטה לצאת לדייט ראשון מאז גירושיה, וזה כואב בדיוק כמו שזה אמור לכאוב, מרגיש הכי מלאכותי ולא טבעי ומאולץ, אבל אין מה לעשות, אי אפשר לשבת בבית לנצח. הדייט של אורנה הוא גיל, עורך דין המתמחה בעסקאות נדל"ן מניב במזרח אירופה. נעים לה איתו, מרגיש נכון, לא מלחיץ, אבל משהו בהתפתחות הסיפור מציק לנו כמו איזה משב רוח קפוא במורד עמוד השדרה.

האישה השנייה היא אמיליה, מהגרת עבודה מלטביה המטפלת בקשישים, שאחד מהם הוא נחום, אביו של גיל. אחרי מותו של נחום אמיליה עוברת למטופלת אחרת ורוצה למצוא עבודה נוספת, אז היא פונה אל גיל לייעוץ משפטי. היא קצת אבודה, אוכלת פחות ופחות והולכת לכנסיה יותר ויותר, מחפשת תשובות ולא מוצאת.

השלישית היא אלה, אמא במשרה כמעט מלאה שיושבת בבית קפה בגבעתיים וכותבת דוקטורט בנושא הקשור לשואה. כלומר, זה לפחות מה שהיא מספרת לגיל כשהם מכירים בבית הקפה ומשהו קורה ביניהם. זה מהוסס, כי אלה לא מעוניינת לבגוד בבעלה, אבל דווקא הקושי הזה מאתגר את גיל יותר. הוא אפילו מפסיק לשקר.

"שלוש" הוא ספר על בדידות עצומה, אינסופית, שעלולה להעביר אנשים על דעתם. הוא נוגע במצבים האלה שבהם אנחנו כה נואשים וצמאים לקשר, עד שאנו מתעלמים מכל סימני האזהרה. וה"מעבר" הזה, הגורם הנוסף החמקמק, הוא בדיוק מה שהופך מותחן למושלם מסוגו.

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

מאת: רן בן-נון

רן בן-נון, 52, עורך במוספים "זמנים מודרניים" ו"זמנים בריאים" ומבקר ספרות במוסף "24 שעות" של ידיעות אחרונות, נשוי ומתגורר בדרום תל אביב. ספרו הראשון, "עכשיו יותר ברגש", יצא בספטמבר 2017 בידיעות ספרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *