צלילים מלטפים – רומן טאבו יוצא מהכלל, על אהבה ומוזיקה

"אין צורך במילים כי יש לנו משהו טוב יותר. יש לנו את הצלילים שלנו. זה רק אנחנו והשיר שלנו, המנגינה הפועמת בינינו, מזינה, מתיכה והופכת אותנו לישות אחת"

"צלילים מלטפים" שבר את ליבי בערך מאה פעמים. בעמוד.

יש לי חולשה לגיבורות חזקות שהלב שלהן מדמם. אייבורי ווסטברוק היא גיבורה שהחיים בעטו בה בלי סוף עד שהגיע אמריק מייקל מרסו, המורה שלה למוזיקה בתיכון "לה מוין".

לכאורה הספר הזה הוא סיפור סינדרלה. נערה ענייה שניצלת על ידי נסיך עשיר . רק שבמקרה הזה מדובר בתלמידה בת 17 שעברה התעללות קשה ומורה בן 27 שנשלח לתיכון "לה מוין" כחלק מעסקה שסגר, שם הוא פוגש את זו שתשנה את חייו.

אין בספר הזה שום דבר סטנדרטי. יש פה רומן טאבו שלוקח את הקורא לקצה של הקצה .

לאייבורי מעולם לא היו חיים קלים, אביה האהוב נפטר כשהיתה צעירה מאוד, אימה היא אלכוהוליסטית ומזניחה , אחיה הוא חייל לשעבר שחזר מעיראק ומכה אותה , בגיל 13 היא נאנסת לראשונה, ומאז הפסיקה לספור את הפעמים שהיכו אותה, התעמרו בה, נטשו אותה, אנסו אותה ורדו בה.

גם בבית הספר המצב לא יותר טוב. תיכון "לה מוין" הוא תיכון יוקרתי למוזיקה , הירושה של אביה לפני שנרצח באכזריות. אייבורי מגיעה בבגדים בלויים לתיכון של ילדים מפונקים שיש להם כל מה שירצו. חלקם אכן רוצים עוד ועוד פיסות מנפשה.

"נוח לי יותר עם נשים. כי הן לא מאיימות עליי בשרירים ובממדי הגוף שלהן. כי גברים לוקחים כל הזמן. הם לוקחים את האומץ שלי, את הכוח שלי, את הביטחון שלי. "

אייבורי היא פסנתרנית מחוננת ויש לה חלום להגיע ל"ליאופולד" לימודים גבוהים למוזיקה שנבחר אליהם רק תלמיד אחד מ"לה מוין" בכל שנה.

אמריק הוא גבר שבא ממשפחה עשירה מאוד, מעולם לא היה חסר לו דבר. כשהוא מגיע לתיכון "לה מוין" הוא בטוח שאייבורי היא מורה . כשהוא מגלה שהיא התלמידה בת ה 17 שלו, הוא נאבק בכל כוחו במשיכה שיש לו כלפיה.

לאט לאט אמריק חושף את כל השכבות של אייבורי – את הכישרון הגדול שלה, את הסודות שהיא מסתירה, וגם את האלימות הבלתי נתפסת שהיא עוברת ביום יום.

אמריק צריך להגיע להחלטה אם להציל את אייבורי ולהסתכן במשרתו או להמשיך בחייו. אך האם זה אפשרי בכלל להתרחק מהנשמה התאומה שלך ?

כשקראתי את הפרק הראשון של הספר , נרתעתי מאוד מהאלימות והכאב שהדמות הראשית סופגת. החלטתי שזה לא ספר בשבילי. לאחר כמה שבועות שבתי אליו ולא התחרטתי.

הכתיבה של הספר נפלאה, הקריאה זורמת מאוד וסוחפת, ברוב הפרקים נשארתי עם לסת שמוטה, הספר הזה הוא מסע מטורף לחייהם של שני אנשים שמתאהבים בניגוד לכל הסיכויים.

אני חייבת להיות גלויה, היה לי קושי רב עם גילה של הדמות הראשית. היו פרקים רבים שהרגשתי שהסופרת העמיסה את כל הייסורים האפשריים בדמות צעירה כל כך ובנוסף סיפור האהבה בין הדמויות הוא לא סטנדרטי בכלל, אבל למרות הכל השתכנעתי שסיפור האהבה ביניהם הוא ראוי, מקסים ומרגש . אהבתי את דמותו של אמריק מאוד, למרות שהגיע ממשפחה עשירה הוא לא היה יהיר או לקח את מה שיש לו כמובן מאליו. הוא דאג לאייבורי, העריף עליה אהבה והציל אותה ביותר ממובן אחד.

הספר הזה הוא שיר הלל לאהבה למוזיקה . שמה של הגיבורה הראשית הוא אייבורי ולא במקרה (אייבורי הם הקלידים הלבנים בפסנתר), וההתאהבות של הדמויות הראשיות מתוארות דרך המוזיקה וקצב הנשימה שלהם.

"ואז אני שומע את זה.

את קצב הנשימות שלנו. את התוף של פעימות ליבנו. את הרחש באוויר. המקצב המופלא פועם, דרכי, מעיר תחושות שמעולם לא חשתי, מלחין מנגינה שמעולם לא שמעתי."

לסיכום : ספר מיוחד , מרגש ונפלא על אהבה ומוזיקה. מומלץ בחום !

 

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *