צבע החלב / נל ליישון

"אם אני לא יכולה לעשות כלום בקשר למשהו אז אני לא נותנת לו להדאיג אותי. ואם אני כן יכולה לעשות משהו אז אני עושה אותו ואז אין לי סיבה לדאוג מזה".

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 4 דקות. תהנו🙂

תקציר:

אנו נמצאים באנגליה הכפרית ב-1830. הזמן חולף בקצב עונות השנה ועבודות המשק
המשפחתי העני שבו נולדה וגדלה מָרי – דמות ספרותית לא פחות ממופלאה.

מרי היא נערה בת חמש-עשרה, הקטנה מארבע האחיות הלא רצויות החיות עם אב שלא חוסך
את שבטו, אם, וסבא נכה. בין חליבת הפרות, זמני הזריעה והקציר ותפריט של לחם,
תה, וקצת גבינה – נפשה של מרי שרה, פורחת ומתרוממת הודות לשמחת החיים שלה.

"יש לך לשון חדה", "את תסתבכי בצרות", אומרים למרי הסובבים אותה. אך היא מודה
כי אינה יכולה להתאפק ואינה רוצה להשתנות, ובמקום להתאים את עצמה, היא מאלצת
את הסביבה לראות את העולם מנקודת מבטה.

יום אחד משתנים חייה של מרי מקצה לקצה: אביה נפטר מהבת הלוקה בצליעה קלה, והיא
נשלחת לגור בביתו של כומר הכפר ולטפל באשתו החולה. וכאן מתחיל ספר אחר.

בעזרת הכומר לומדת מרי קרוא וכתוב – ובהדרגה, האותיות מפסיקות להיות רק
"ערימה של קווים שחורים". בתקופה הזו מתחילה דרמת חיים אחרת, המסופרת
בגוף ראשון, בקול אישי, קול נעורים חד-פעמי, כאוב ולירי.

מרי כותבת את הספר בדם לבה, היא חייבת לכתוב, סיפורה חייב לראות אור כדי
שיהיה לה קיום בעולם המנסה למחוק אותה. לפנינו קריאה צרופה ובלתי נשכחת.

סקירה:

אחד הדברים האהובים עלי בעולם כולו הוא מסע בזמן, זו כנראה אחת הסיבות העיקריות שאני אוהבת לקרוא. אני נסחפת עם הספר לזמן אחר ועולם אחר, מבקרת במקומות שמעולם לא ביקרתי ולא בטוח שאבקר. לפעמים אני חוזרת אחורה בזמן ולפעמים קופצת לבקר בעתיד, ובדרך פוגשת אנשים חדשים שמעולם לא פגשתי.
בספר הזה פגשתי לראשונה את מרי והתאהבתי בה. השנה היא 1830 ומרי היא נערה בת 15 עם שיער בצבע חלב המתגוררת בחווה עם אביה, אמה, סבה ושלושת אחיותיה הגדולות: הופ, ויולט וביאטריס. אביה הוא איש קשה ואלים פיזית ומילולית, אמה עסוקה בעבודות החווה, ואחיותיה הגדולות אדישות לקיומה. היחידי שמתייחס אליה הוא סבה, שעבר תאונה ומאז הוא משותק ברגליו. המשפחה היא משפחת איכרים ממעמד נמוך, עובדי אדמה, חסרי השכלה ואינם יודעים קרוא וכתוב. למרות נקודת הפתיחה הנמוכה שלה, מרי אינה מכירה משהו אחר והיא אוהבת את עבודתה בחווה. היא מוצאת נחמה באור השמש על רגליה, בשיחות עם סבא שלה, ובחום הגוף של הפרה אותה היא חולבת. מרי נערה פיקחית וחדת לשון שאוהבת לדבר ואוהבת לומר את מה שעל ליבה. זה מפריע לסובבים אותה והיא חוטפת לא מעט מנחת זרועו של אביה.
למרי יש פגם ברגלה שהופך אותה לצולעת, ולכן היא איטית יותר בעבודתה מאחיותיה. יום אחד מחליט אביה למכור אותה ולקבל עבור עבודתה הכנסה כספית נוספת, ובכך להרוג שתי ציפורים במכה אחת. מרי נשלחת לבית הכומר לשמש כמשרתת ולטפל באשתו החולה. בין אשתו של הכומר למרי נרקמת מערכת יחסים אימהית ואשת הכומר מחבבת אותה ומעוניינת בחברתה. לראשונה בספר מרי נתקלת בבן אנוש שמעניק לה יחס חם ואוהב. עבודתה בבית הכומר אמנם הרבה יותר קלה מאשר בחווה, אבל מרי עדיין מתגעגעת למשפחתה וביתה בכל יום שעובר. זהו העולם שאותו היא מכירה וזה הבית שלה.
מעולם לא נתקלתי בדמות ספרותית כמו מרי, היא נכנסה לי ללב מהר מאד ונראה כי היא לא מתכוונת לצאת ממנו. הספר נכתב על ידי מרי בעצמה ומסופר על ידה בגוף ראשון, והיא כותבת כמו שהיא מדברת: בפשטות, בעילגות ובשפה דלה, אבל יחד עם זאת בהמון אומץ וחוכמה. היא נערה פקחית וחדת אבחנה והיא כותבת את הסיפור שלה בכדי שנשמע אותה, והקול שלה הוא קול שחשוב מאד לשמוע. זהו קולן של נערות ונשים רבות שנולדו בזמן הלא נכון. בתקופה שבה נשים נשלטו על ידי גברים ולא הייתה להן השפעה או זכות בחירה כלשהי על גורלן. עבודתן מוכתבת על ידי אב או בעל, גופן אינו ברשותן, והאוניברסיטה סגורה בפניהן. זכות הבחירה של מרי מעולם לא הייתה קיימת, וכשהיא מנסה להחזיר את השליטה לידיה היא משלמת על כך מחיר כבד מאד.

פסק הדין:

אני חושבת שלא אשכח לעולם את מרי ואת הספר הזה. כל שנשאר לי הוא להודות לסופרת נל ליישון שהכירה לי את הנערה המופלאה הזו. התאהבתי בה במהלך הקריאה, וחדות המחשבה והלשון שלה גרמה לי לחייך לא מעט. 'צבע החלב' הוא ספר שצריך להגיע אליו מוכנים ובמצב הרוח הנכון, הוא ירומם אתכם ויוריד אתכם בעת ובעונה ואחת והוא עלול לשבור את ליבכם, אבל אל תוותרו על הקריאה בו. אתם חייבים את זה לעצמכם.

כוכבים: 5.

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *