פנלופה דגלאס / Nightfall / Penelope Douglas ❤💥

אני כל כך אוהבת את הכתיבה של פנלופה! יש לה כישרון לכתוב עלילות שתמיד מצליחות להוציא אותי מאיזור הנוחות ודמויות מפתיעות שמתנדנדות בין הגבול של נורמלי לפסיכופתיות – וכמובן שהספר הזה לא היה שונה… 👏
אני חייבת לציין שוויל לא היה דמות שסקרנה אותי במיוחד – אבל הספר התחיל בכזה בום מטורף, שלרגע חטפתי סחרחורת!!! 💥💣

📚 “I know I may seem like the nicest one, and you probably think I regret the shit I give you sometimes, and someday I’ll wake up and reevaluate my life and its purpose, but I won’t. I sleep like a baby at night.”
“You wake every two hours and cry?” 📚

אמורי סקוט מתעוררת באמצע שום מקום, במקום שנקרא בלאקצ'רץ' – שהוא סוג של מתקן כליאה – יחד עם חמישה גברים אחרים. 😱
אין לה מושג איך הגיעה לשם או למה, אבל היא מכירה את אחד הכלואים, וויל גרייסון. ❤
אמורי היא הסיבה שוויל נכנס לכלא לפני 7 שנים ועכשיו הם סוף סוף נפגשים שוב… לוויל יש את כל הסיבות לשנוא את אותה על מה שעשתה לו בעבר, אבל תמיד הייתה לו חולשה אליה… ולמרות כל מה שקרה, היא קיימת גם עכשיו. 💥

📚 "…We are all the righteous heroes of our own story if we’re the ones telling it.” 📚

נתחיל מהסוף – הספר הזה היה כמעט 5 כוכבים בשבילי, כמעט❤
אהבתי את הדמויות המורכבות, העלילה הנועזת והאפלה ואת סגירת המעגל, אבל… רציתי יותר מוויל ואמי. 😬
אחרי אמצע הספר, זה בכלל לא הרגיש כמו הסיפור שלהם – כי איכשהו הדמויות המשניות הטילו צל על הדמויות הראשיות. ❤

נכון שזה הספר האחרון ופנלופה הייתה צריכה לסגור את כל הקצוות בסדרה, אבל בכך שהתייחסה לכל המסביב, הרגשתי שהיא קצת זנחה את העיקר – הכימיה בין וויל ואמי.
הרגשתי אותה בפרקי ה"עבר" אבל לא הרגשתי אותה ב-"הווה" והתבאסתי, בעיקר בגלל ההתחלה המדהימה של הספר. לטעמי, היה אפשר להוציא ספין אוף נפרד על הדמויות האלו…

אני חייבת להתייחס כמובן גם לסצנת הרכבת המדוברת – לדעתי, היא הייתה קצת חסרת טעם ולא תרמה לעלילה, אבל לא הופתעתי או הזדעזעתי בגללה – בכל זאת, הרי כבר קראתי את שלושת הספרים הקודמים בסדרה… 😂
אז כן, היא הייתה קצת מיותרת ולא ממש הגיונית – אבל לעזאזל, שמישהו יביא לי תחתונים נקיים להחלפה!!!! 🔥🔥🔥

📚 “I think that’s why I’ve always liked this time of day best. People hide in the dark. They quench their thirsts in the dark. They build their secrets in the dark. We’re more ourselves here than anywhere else. I get to be me…” 📚

הספר הזה היה כמו נסיעה ברכבת הרים בפארק נטוש ומפחיד, היו בו סצינות אפלות ומלוכלכות… אקשן ומסתורין… רגעים שגרמו לי לחייך ורגעים מצמררים שגרמו לי לחכות בנשימה עצורה למה שיקרה בהמשך – וכן, היו גם רגעים בהם הרגשתי קצת משועממת. 😬
אהבתי את סצנות הפלאשבק מימי התיכון, אהבתי את הדינמיקה של הצוות ואיך שהם הגנו אחד על השני וגם נלחמו זה בזה, אהבתי את סגירות המעגל, אבל יותר מהכל…? אהבתי את דיימון!!! (לעזאזל, איזה דמות גאונית. שמישהו כבר ייתן לפנלופה פרס על שיצרה אותו!) 💥👑🔥

📚 "Blood isn’t love, and love is the only thing that begets loyalty." 📚

זהו הספר האחרון בסדרת Devil's Night והוא היה סיום נהדר לסדרה אפלה, מלוכלכת וסופר מקורית. נכון – בשבילי הוא לא היה הספר הכי מוצלח בסדרה כי העלילה שלו קצת התפזרה לי, אבל בהחלט נהניתי מהנסיעה.
אם אתן אוהבות ספרים אפלים, משוגעים, מושחתים ומטורללים… הסדרה הזו היא בדיוק בשבילכן!!! ❤❤❤

• ‏זמין כרגע באנגלית בלבד. 🔤

***קיבלתי קובץ ARC בתמורה לכתיבת סקירה אובייקטיבית***

▪️▫️▪️▫️▪️▫️▪️▫️▪️▫️▪️▫️▪️▫️▪️▫️

📖 מוזמנות לעקוב גם באינסטוש🎉 https://www.instagram.com/the_romantic_blogger/

📖 לסקירות נוספות: 📚 https://books-romance.com/

📖 לפרופיל שלי בגודרידס🔖 https://bit.ly/3acMRMP

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *