עשי שאשכח / סנדרה הבה

ספר שני בדואט. כל ספר מספר על זוג אחר ועומד בפני עצמו.

אני שוב אתחיל בגילוי נאות קטן, בעיקר למי שלא קראה את הסקירה שלי לספר הראשון בסדרה "עשי שאזכור".

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 7 דקות. תהנו🙂


סנדרה הסופרת ואני, הכרנו דרך הקבוצות השונות ועם הזמן הפכנו ל"סנדרה עזרת חבר" ו"אבישג בצ'יאני".
אני לא הולכת לכתוב משהו שהוא לא האמת שלי. אני לא מפרגנת אם לא מגיע.
מי שעוקבת אחרי הסקירות שלי ומי שמכירה אותי כבר, יודעת שאני כותבת את האמת שלי ולא משנה לי מי הסופרת או מה הקרבה אליה.

גם כאן שיתפתי פעולה עם ההוצאה בשביל להשתיק את סנדרה (זה היה מתבקש+++) ולהרגיע אותה. היא פחדה שהספר לא יעמוד בציפיות אחרי הספר הראשון. מפה לשם, הוא לא רואה אותו ממטר!

ונעבור לחלק האומנותי של הערב…
אם חשבתי ש"עשי שאזכור" כתוב מעולה, הספר הזה הגדיר לי מחדש את המושג "מעולה"!
אמא'לה ואבא'לה מה שקרה לי בספר הזה.
אני קיללת את סנדרה לאורך כל הקריאה (מזל שווטסאפ זה אישי וכו')
האישה הרעה והחסרת לב הזאת הרגה אותי לאורך כל זמן הקריאה.
אבל מצד שני, היא נתנה לי רגעים שירדו לי דמעות מרוב צחוק.

החברות של בן (הדמות הגברית בספר הזה) ושל גו'ש (הדמות הגברית בספר הראשון) הורגשה כל כך בספר הזה.
צחקתי בקול רם מהשיחות ביניהם, מההתכתבויות שלהם.
האמת שבן, עם כמה שהוא עבר בחיים וכמה שסנדרה התעללה בדמות שלו, הורס מצחוק.
הוא אידיוט ציני מהלך, כמעט כמו מל מסדרת "צלילת במה".
הוא בוס אידיוט שוותיקי החברה אוהבים אותו ללא תנאים.
בעיניי, הוא בין הדמויות הגבריות היותר טובות שנכתבו בז'אנר.

כמו שציינתי בלא מעט סקירות, מאסתי בגבר העשיר והחתיך, שהעבר התאכזר אליו והפך אותו לסדיסט ברמות קשות וההווה שלו מפרגן לו בהגזמה.
נמאס לי מהגברים האלה שעוברים מאישה לאישה לאורך הספר, בידיעה גמורה שזאת שהם טוענים שהם אוהבים, מחכה להם כנועה בבית.
סנדרה הביאה פה את ההפך הגמור מהתבניות האלה.

אני קוראת לא מעט ספרים.
ספרים שאהבתי, אני סוקרת.
ספרים שלא אהבתי, אני מוותרת מראש.
אבל בכל מקרה, אני קוראה בין 2-3 ספרים בשבוע.
ותרשו לי להגיד לכם, סנדרה הביאה פה ספר שונה!
אין תבנית חוזרת.
אין אישה כנועה.
אין 7,000,000,000 נשים שהגבר עובר לאורך הספר!!!!!!!!!
נכון, הוא עבר לא מעט נשים לפני לאנה, אבל מהרגע שהוא היה איתה, הוא הפסיק עם השטויות. (מתעלפת!)

מחפשות ספר עם אישה חזקה?
מחפשות ספר עם אישה שעומדת על שלה בשוק העבודה הגברי ולא נכנעת? אישה שהגברים מצדיעים לה?
מחפשות ספר עם כאב עמוק, דמעות בעיניים ולב שמחסיר יותר מפעימה?!
זה לגמרי הספר בשבילכן!

לאורך הקריאה, בכיתי עם לאנה יותר מפעם אחת.
הרגשתי את הלב שלי מחסיר כל כך הרבה פעימות בכל כך הרבה קטעים.
סימסתי לסנדרה "איחולים לבביים" כל כך הרבה פעמים, שפחדתי שבזאת נגמרה החברות בינינו.
צחקתי והתרגשתי באותה המידה, מה שהופך את הספר למושלם לדעתי…

דבר נוסף שאהבתי בספר,
בניגוד להמון ספרים בז'אנר, אין פה יותר מידי ארוטיקה וגם כשהם סוף כל סוף "עושים את זה", זה בצורה עדינה ומתונה.
אין תיאורים שמושכים עמודים ואין הגזמה בכלום.
זה נשמר עדין ומתאים לעלילה.

לאנה רייס
לאנה גדלה בלי אבא, לא ביולוגי לפחות.
אבל אוסטין, אבא של בן, פרש עלייה חסות והתנהג אליה כאילו היתה בתו.
ולאנה, המהממת המהלכת הזאת, התנהגה אליו בהתאם ואפילו וויתרה גם על עצמה למענו.

לאנה מאוהבת בבן מגיל שש.
היא הייתה החברה הכי טובה של אחותו התאומה וגדלה איתם, אבל בניגוד לכל המשפחה של בן, ממנו היא קיבלה רק זלזול וכאב לב.
לאנה ממשיכה לאהוב אותו ומוכנה לעזור לו עוד לפני שהוא מבקש, אבל כשצריך לריב איתו, להתעלל בו, להעמיד אותו במקום, היא לא מהססת לרגע.

אהבתי את הדמות שלה.
מצד אחד, היא נכנסה לי ללב וגרמה לי לבכות המון,
מצד שני, היא אישה חזקה. היא למדה להרים את עצמה ולבנות חומות שגורמות מכל הגברים המיושנים שחושבים שמקומן של הנשים במטבח, להצדיע לה.

לאנה נאמנה למשפחה של בן.
נאמנה לאבא שלו יותר מאשר לעצמה, אבל יותר מכל, היא נאמנה לאהבה שלה אליו.
היא לא שוכחת את המעשה של בן כשהיה קטן וגנב לה את הלב ולא שוכחת את הרגשות שלה לאורך כל השנים.

בן ולאנה אולי גדלו יחד, אבל זה לא אומר שזה מקל על הקשר ביניהם, להפך, זה רק מקשה.
בן שונא את לאנה בגלל האהבה שאבא שלו מעניק לה ללא תנאים ומתייחס אלייה בצורה שדורשת סטירה.
סנדרה עדה לזה שרציתי לרצוח אותו!

לאנה נלחמת למען בן ולמען הנחמה שהוא כל כך מחפש ואוגרת בתוכה את הכאב המשותף של שניהם על העבר שהתאכזר גם אלייה.
אחרי שאיבדה בצורה מחרידה את החברה הכי טובה שלה, לאנה נשארת לבד, בלי שום חברה.
אין לה כתף תומכת מחברים ובטח שלא מבן זוג.
היא שוקעת בעבודה ובניחום המשפחה של בן, עד לרגע שהיא בעצמה קורסת.
אני פשוט ריחמתי עלייה והרגשתי את הכאב העצום הזה שהיא ניסתה להעביר לקוראים.

סנדרה, שאפו על דמות כל כך מושלמת!

בן בנג'מין אוונס, בן
בתחילת הספר רציתי לרצוח אותך.
בסוף הספר רציתי להתחתן איתך!
מה שבטוח, רוב הספר ניגבתי דמעות של צחוק בגללך ובגלל החבר האידיוט שלך גו'ש…

האמת, בספר הראשון בסדרה לא כל כך נפלתי מגו'ש כמו שנפלתי ממאט (החבר הכי טוב של ג'קי)
אבל בספר הזה עפתי על גו'ש ברמה שבא לי לקרוא שוב את הספר שלו כי התאהבתי בו יותר.

אחד הדברים שיותר כאבתי עליהם בספר היה על מה שבן עבר בגיל 25.
ברגע אחד קטן הוא איבד את כל מה שהוא הכיר בחיים.
משפחה, חברים, אהבה.
בן נשאר לבד…

הצלחתי להבין למה בן ברח מהבית ומהמשפחה.
למה הוא לא רצה לחזור אחורה ולמה הוא היה כל כך קר ורע.
הרגשתי את הכאב שלו ורציתי לנחם אותו יחד עם לאנה.

בין המילים והשורות הצלחתי להבין את החשש של בן להיפתח ללאנה.
לא פשוט להמשיך הלאה ולהפנים, שהאישה שאהבת כל החיים כבר לא תחזור.
לא פשוט להבין ולקבל את העובדה שאתה בחיים ושאתה צריך לבנות את החיים שלך מחדש.
להמשיך למען אלה שכבר לא ימשיכו.

מה שהכי אהבתי בבן זה את העובדה שעד כמה שהוא עשיר, הוא לא מתנהג כאחד כזה.
הוא לא הולך ומנפנף בכסף שלו.
הוא לא גורם לאדם שמולו להרגיש פחות ממנו.
הוא אולי כוכב הוליוודי ענק, אבל הוא נשאר צנוע וזה כל כך לא מובן מאליו.
וכמובן, את העובדה שאחרי לאנה הוא לא עבר ממיטה למיטה.

מצד שני, מה שהכי עיצבן אותי בו ומה שגרם לי לרצות להביא לו סטירה מצלצלת,
זה שהוא עם נטייה חולנית לברוח!
פאק, בן אדם תגדל ביצים ותתמודד.
רבתם?!
יופי, עכשיו תפייס אותה!
אל תעלה על טיסה לבית שהקמת לעצמך רחוק ממנה.
נכון, אתה נסיך ועברת הרבה.
נכון, אני מטורפת עליך,
אבל לגמרי הייתי מלבישה לך סטירה מצלצלת בכל צד בשביל לעורר אותך ולגרום לך להתבגר ולהתגבר.

טוב, אני מודה שאהבתי גם את הדמות שלו.
בעיקר בגלל הניגודים שיש בו ובגלל הדרך הענקית שהוא עשה מתחילת הספר ועד סופו.

ותרשו לי רגע לציין דמות נוספת והורסת מצחוק.
לוסי, המזכירה של לאנה ובן.
אם בספר הראשון עפתי על מאט, פה עפתי על לוסי.
בכל פעם שהיא הייתה סוכנת כפולה בשביל להביא את הזוג הזה להיות יחד, נמסתי ממנה מחדש.

ודמות מצחיקה לא פחות – אנג'לו.
מצטערת בנות, הפעם אין איטלקי חתיך.
יש איטלקי מסובב על כל הראש, שבן לא מבין איך הביטוח לאומי לא בעקבותיו, אבל עם לב זהב.
תקראו, תבינו כמה הלב הזה הוא גם ענק!

לסיכומו של,
חשבתן שהספר הראשון בסדרה טוב?!
תחשבו שוב.
התאהבתן בגו'ש וג'קי?!
חכו לבן ולאנה.
תכינו את עצמכן לבכי כבד, לצחוק מתגלגל ולקשת רחבה של רגשות.
אם לא הייתי יודעת שסנדרה היא הסופרת, הייתי אומרת שהספר הוא תרגום מעולה של אדל.
לא מרגיש כספר ישראלי ולא מרגיש כספר שני בסך הכל…
מרגיש כמו ספר של סופרת בינלאומית עם פז"מ מטורף!
ממליצה בחום!
אה, כמעט שכחתי…
ציפור קטנה לחשה לי שהמכירה המוקדמת למודפס…נפתחה!

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *