עשי שאזכור / סנדרה הבה

קראתי את הספר בפחות מעשרים וארבע שעות…וסנדרה, תמצאי לי BFF כמו מאט, בבקשה!

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 5 דקות. תהנו🙂

 

גילוי נאות קטן, הכרתי את סנדרה, הסופרת, דרך הקבוצות השונות בפייסבוק.
עם הזמן, סנדרה הפכה אצלי ל"סנדרה עזרת חבר" ואני הפכתי אצלה ל"אבישג בצ'יאני".
קיבלתי מההוצאה עותק לקריאה וסקירה לפני כולם, רק בשביל להרגיע את הלחץ המטורף שלה.
חשוב לי להבהיר, אם הספר היה לא טוב, הייתי אומרת לה "אחותי, זוועה!", אבל הספר כל כך טוב, שכבר בפרק השני כתבתי לה שאין מצב שזה ספר ביכורים ושל סופרת ישראלית.

לאורך כל הספר, הרגשתי שאני קוראת תרגום ולא ספר ישראלי.
תרגום מעולה וממש, אבל ממש. לא ספר ביכורים.

יש בספר כל מה שרובנו מחפשות:
אהבה, עלילה שגורמת לשקר לעצמך "רק עוד פרק אחד", בחורה "לא סמרטוט רצפה" וגבר "לא מתעלל".
אבל מה שכן, סנדרה גם הביאה פה אקסטרה, בדמות החברים הכי טובים של ג'קי, הדמות הנשית.
אני מוכנה לתת הכל, בשביל להיות חלק מהשיחות ווטסאפ שלהם, מהחברות שלהם, מהמשפחה שהם הקימו יחד.

קראתי את הספר בפחות מעשרים וארבע שעות. קראתי עד שהעיניים שלי לא הצליחו יותר לראות כלום וחזרתי לקרוא בבוקר. הרגשתי שאני חייבת עוד קצת מהם ולראות לאן זה מתקדם.
מודה, היו רגעים שחשבתי שאני יודעת מה הולך להיות, אבל סנדרה נתנה לי נוקאאוט!

הכתיבה עצמה, ממש לא הרגישה לי כמו ספר ביכורים.
הדרך שבה העלילה נבנתה, עצם העובדה שיש פרקים שאת מחסירה פעימה ואז פרקים שהלב שלך נשאר רגוע וחוזר חלילה, זה רק מראה שזארת לא כתיבה ברמת ספר ביכורים.
הצורה שבה סנדרה בנתה את הדמויות הראשיות והמשניות התאימה לתיאור של כל מצב וכל סיטואציה שהגעתי אליהם בספר.
אחד הדברים שמאוד אהבתי בספר, היה זה שאין יותר מידי תיאורים של "הלכתי, עשיתי, חשבתי, החלטתי" וכו'. מה גם, שזה לא נמרח כמו מסטיק ולא כתוב לי כל יום מה הם עשו. יש קפיצות בזמנים, שכמובן צוינו ואת מבינה תוך כדי קריאה, כמה כיף זה שהימים זזים והספר לא מתנהל בסך הכל במשך חודש ימים. זה מעלה את רמת האמינות מבחינתי והרבה!

אבל יותר מכל, עפתי (ברמות קשות!!!!) על הדמות של מאט פול.
מאט, הוא החבר הכי טוב של ג'קי, הדמות הנשית. והוא גיי.
גיי, ברמה שבא לי חבר הכי טוב כזה!
גיי, ברמה שכל הספר, הרגשתי קנאה עמוקה בכל הנוגע לחברות של ג'קי ומאט.
האמת, אהבתי אותו יותר משאר הדמויות בספר ואפילו יותר מהזוג הראשי.
ואני מודה, חפרתי לסנדרה שאני רוצה ספר עליו!!!

ג'קלין קת'רין סאליבן, ג'קי
סנדרה, הרעה הזאת, התעללה בג'קי המסכנה.
היא עשתה לה שני דברים שבעיניי הם הנוראיים מכל לאישה, ואני לא ארחיב מחשש לספויילר.
לאורך כל הספר הרגשתי כמה ג'קי היא אדם טוב, אדם שפועל מרגש.

ג'קי עברה דברים לא פשוטים בכלל ועדיין היא מוצאת את עצמה קמה על הרגליים כל פעם מחדש.
ג'קי נעזרת בחברים הקרובים שלה ולומדת לקום כל פעם מחדש.
היא סופרת בחסד עליון ותסריטאית מצליחה.
בחיים לא תמצאו את ג'קי בלי מחברת ועיפרון, אחרת, איך היא תכתוב את הרעיון שצץ לה עכשיו?!

ג'קי יכולה לראות שמש שוקעת והראש שלה מקבל מיד פרק שלם לספר או לסדרה.
מספיק שיהיה ניצוץ אחד קטן והמוח שלה לוקח אותה לכל מיני מקומות שונים.
אהבתי את זה ממש!
אני מתה על יצירתיות של אנשים. ופתאום לראות את זה מקרוב ולהיכנס לראש של סופרת או תסריטאית ולהבין איך מכל טריגר הכי קטן, נרקם לו פרק, זה מדהים!

בכל מה שקשור לקשר שלה עם ג'וש,
היו להם הרבה עליות וירידות.
בחלק מהם הייתי סולחת לו ובחלק לא.
לוקח לג'קי זמן לחזור לאהוב ולהאמין במין הגברי, ואהבתי לראות את הדרך שבה ג'וש מקבל את האמון ואת האהבה שלה.
טוב, אולי היו רגעים שגם אני רציתי לקבל ממנו SMS, אל תשפטו אותי. תקראו, תבינו!

ג'ושוע טיילר ריד, ג'וש 
אוקי, בואו נדבר על זה.
בתחילת הספר, יש לנו את העבר של ג'וש, ילד שסבל.
ואז בהמשך הספר, יש לנו את ג'וש השחקן המצליח והעשיר שיש לו שומר ראש.
היו רגעים שחשבתי שזה הולך לכיוון של פיפטי, אבל סנדרה הכניסה לי שוב גול ולקחה את זה למקום אחר ושונה בצורה קיצונית!

גו'ש לא סדיסט שמנסה להתעלל בבחורות. יותר מזה, הוא לא מפליק לה להנאתו!
ורוברט, השומר ראש שלו, הוא לא טיילור ולא דומה לו בשיט.
מה גם שבכללי מאוד אהבתי את הדמות של רוברט, הוא מדהים בעיניי.

גו'ש, אבא לילד בן שנתיים וקצת, גרוש.
אשתו לשעבר, נבראה על ידי השטן בכבודו ובעצמו.
גו'ש מת על הבן שלו ולא מוכן להתפשר בכל מה שקשור אליו.
החלום הכי גדול של ג'וש והרצון הכי גדול שלו בחיים, זה להקים משפחה, וכמה שיותר גדולה, יותר טוב.
מה שגרם לו לנחיתה חצי קלה חצי קשה, במשפחה שג'קי והחברים הכי טובים שלה הקימו.

לא תקראו בספר כל היום על כמה הגוף שלו חזק וגדול או על כמה הוא שווה יותר מכל גבר אחר.
תקראו כמה הלב שלו ענק ותרצו להיות חלק ממנו. נקודה.

לסיכומו של,
נכון, קיבלתי עותק מוקדם ונכון אני וסנדרה חברות מעבר, אבל מי שקראה עד היום סקירות שלי, יודעת שאני כותב את האמת שלי וזהו. ואם הספר לא היה טוב, לא הייתי יושבת בכלל לסקור (כמו שקרה עם ספרים רבים אחרים).
אני חושבת שבספר הזה יש הכל מהכל.
אם לא הייתי יודעת מי הסופרת, הייתי הולכת על תרגום של רב מכר באמזון או משהו בכיוון.
ממליצה בחום וכמובן שברגע שהמכירה המוקדמת תתחיל, אעדכן בתגובות.
וסנדרה, תמצאי לי BFF כמו מאט, בבקשה!

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *