עושים עיניים

 

השבוע קראתי את "בלדה לאהבת נעוריי" של היידי מקלפלין, המספר על ליאם הרוקסטאר, שחוזר לעיירת הולדתו אחרי עשור כדי להשתתף בהלווית חברו הטוב ביותר,מייסון, איש משפחה למופת ששנהרג סתם ככה בתאונת דרכים מחרידה. על הדרך ליאם רוצה רק להעיף מבט באהבת חייו, ג'וזי, אותה עזב בסמסטר הראשון בקולג' כדי להגשים את חלומותיו.

ליאם יודע שג'וזי שונאת אותו וככל הנראה לא תרצה לדבר איתו. הוא לא יודע שהיא הייתה אז בהריון וכעת היא מגדלת את בנם. הוא לא יודע גם שעכשיו היא עומדת להתארס לניק, איש טוב והגון שיהיה אב חורג מושלם לבנה. היכונו לדרמה סוחטת באקסטרים.

"בלדה" הוא רומן רומנטי קלאסי שבקלאסיים, המציית באדיקות לכל חוקי הז'אנר וזה ניכר אפילו במקצועותיהם של הגיבורים. ג'וזי, למשל, היא בעלת חנות פרחים ואילו ניק רופא ילדים, ליאם הוא אמנם כוכב רוק, אבל בעבר היה כוכב פוטבול, למרות שהתואם בין התארים האלה בחיים האמיתיים הוא אפס מוחלט: או שאתה חורך את המגרש בהפסקות או שאתה חורך את הריאות במחששה – אין גם וגם.

בעולמה של מקלפלין מותר עדיין לגבר להתפעל מ"התחת הקטן" של נערתו ולהעריך את העובדה שבטנה שטוחה למרות שהיא כבר אמא (ולא, זה שגם היא מתפעלת מהריבועים בבטן שלו לא עוזר בכלל). עם זאת, "בלדה" נע בדיוק רב בין שיאים מתוזמנים ומדודים של רגש, שכמה שלא תנסו להתנגד להם – לא יצליח לכם, בכל זאת תחושו לחלוחית בזווית העין. מעצבן, אך בלתי נמנע.

לרכישת הספר וקריאת פרק ראשון  – בלדה לאהבה נעורי

מאת: רן בן-נון

רן בן-נון, 52, עורך במוספים "זמנים מודרניים" ו"זמנים בריאים" ומבקר ספרות במוסף "24 שעות" של ידיעות אחרונות, נשוי ומתגורר בדרום תל אביב. ספרו הראשון, "עכשיו יותר ברגש", יצא בספטמבר 2017 בידיעות ספרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *