עוד סיכוי לאהבה / רוני לורן

אהבה ישנה שמעולם כבתה. טראומה קשה שקטעה את חייהם של קהילה שלמה, התמודדות, הדחקה, אובדן, בדידות ורק מישהו אחד שיכול להבין אותה…

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 4 דקות. תהנו🙂

על הספר:

ליב אריאס וחבריה מהתיכון חוזרים לאחר 12 שנים, למקום שבו חייהם השתנו. הם נאלצים להתמודד עם טראומה קשה שלא עוזבת ועם תחושת פספוס אדירה. הם הבטיחו שיחיו את החיים, שלא יתנו לטראומה הנוראית לעצור בעדם. אחרי 12 שנים – הם מגלים שלא עמדו במשימה.

דעתי:

הגיבורים הראשיים שלנו הם ליב ופין. ליב מעצבת אתרים עם מוסר עבודה גבוה מאד (מדי), פין סוכן FBI שעבד שנים במסווה (אגב את שמו של פין מבדר מדי פעם לקרוא בטעות כפִּין, המשפט מקבל משמעות…קצת אחרת). אחרי מערכת יחסים מלאת תשוקה אך נסתרת ובוסרית שחלקו בתיכון, המפגש המחודש בינהם על רקע הטראומה הקשה שהם חולקים – מצית הכל מחדש.

ליב גיבורה נהדרת, יש לה עבר לא נעים בו הייתה שוכבת עם עשרות גברים כדי להדחיק. למרות כל אלה, היא לא מתחרטת או מתביישת. היא מכורה לעבודה ומצטיינת בה. בעברה הייתה מרדנית שעשתה לא מעט צרות, ולמרות שהיא לא במקום הזה יותר, כל מה שהיה צריך להצית אותה היה פין (עכשיו, נסו לקרוא את המשפט הזה שוב רק עם פ' דגושה ותבינו על מה אני מדברת).

פין הוא גיבור פחות נהדר מליב בעיני. בעוד שליב מתמודדת בדיוק עם אותו המשקע כמו פין, פין בוחר הרבה פעמים ברחמים עצמיים ובמשפטים מוכרים כמו "אני אהרוס אותך, אני לא טוב לך". בדיעבד, כשמנקים את הרחמים העצמיים – הוא גיבור שנון וכייפי. אבל אני לא חובבת רחמים עצמיים ולכן פחות התחברתי אליו כגיבור.

מערכת היחסים בין השניים הייתה החלק הכי טוב בספר.
הסופרת הצליחה להראות איך הם מוצאים מפלט זה אצל זו. איך רק הם יודעים מה הם עברו, רק הם יודעים איך לטפל בפצעים.
הקשר בינהם היה לוהט, הסקס כתוב נפלא. אפשר להרגיש ולדעת מיד, שמדובר בהרבה יותר מרק סקס. הכמיהה שלהם זה לזו, הדרך שבה היא באה לידי ביטוי. העובדה שרק הן יכולים להבין, להכיל, להקל.
התכתבויות שנונות ולוהטות, מתובלות בהומור קליל והמון סקסיות. כל מה שכלל את הקשר בין השניים היה פשוט מעולה.

לקח לספר זמן לסחוף אותי. בהתחלה אנחנו שוחים בטרגדיה. נדמה שהיא מופיעה בכל משפט שני. מצד אחד, הצורך העז להכיר לנו את העבר שמאחדת ומחבר את הדמויות. אך מהצד השני, זה היה מעייף.

הספר מעלה הילוך במפגש המחודש בין ליב ופין ומשם לא יכולתי להפסיק לקרוא.

מילה על התרגום,

לאחרונה אני קוראת המון באנגלית. הדבר מעלה משמעותית את רגישותי לתרגום, ומגביר את הפריחה שצומחת על עורי כשהתרגום צורם עד מאד.
התרגום בספר, כמו התרגום של נקודה רגישה (מדובר באותה מתרגמת), פשוט מעולה.
נדיר שחשבתי לעצמי "איך המשפט הזה נשמע באנגלית?", ההתכתבויות זרמו כאילו נכתבו בעברית במקור, הפשטות נשמרה אבל לא הפכה לרדודה – ואני אוהבת את המתרגמת הזאת.

על גוף שלישי ונקודה רגישה:

הספר כתוב בגוף שלישי, שאני יודעת שאינו חביב על קוראות הז'אנר. אבל חשוב לציין שבניגוד לרוב הספרים שקראתי בגוף שלישי, פה אין ריחוק מהגיבורים. להפך, הביצוע כל כך טוב שממש הרגשתי כל אחת מהדמויות. גם את דמויות המשנה ובטח שאת הגיבורים הראשיים. אל תתנו לזה להיות מה שימנע מכם לקרוא את הספר הזה. הכתיבה הזו הופכת אותו לרגיש וכה מיוחד.
ואיפה נקודה רגישה בכל הסיפור הזה?
אני אוהבת כשסופרת ממציאה את עצמה מחדש!
לא מצאתי שום קשר בין הספרים. בניגוד לנקודה רגישה הבוטה וחסר הרחמים, הספר הזה עדין ומרגש.
לדעתי גם מי שלא התחבר לנקודה רגישה, ימצא עצמו מתרגש ונהנה מהספר הזה.

לסיכום,

מתוק, מרגש,עמוק ולוהט.
לוקח לו זמן להתחמם, אבל ברגע שזה קורה הוא הופך לספר שקשה לא לאהוב.

ספר יחיד?

לדמויות המשנה בספר יש חשיבות גדולה, מהסיבה שפשוט כל אחת מהדמויות תקבל ספר משלה.
הספר יכול להיקרא כיחיד. הסוף סגור והעלילה מגיעה לנקודת רוויה.
הספר השני כבר ראה אור באנגלית (הוא על רבקה), הספר השלישי יראה אור בתחילת 2019.

 

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

מאת: שני ויסלברג

מנהלת הקבוצה כל הרומנטיקה הזאת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *