סיבוב אחרון – ליליאן סלמה נחום

מי שעוקבת אחרי הסקירות שלי, יודעת שאני אומרת את הדעה הכנה שלי ושאם לא הייתי אוהבת את הספר, לא הייתי סוקרת בכלל. אבל אני מעדיפה בכל מקרה, לפתוח בגילוי נאות.

גילוי נאות ראשון, אני אחת ממנהלות הקבוצה של ליליאן בפייסוק.

גילוי נאות שני, ליליאן היא חמתי. היא אמא של רומאו בצ'יאני, אני אשתו היחידה, תבינו לבד.

אבל מי שעוקבת אחרי הסקירות שלי, יודעת שאני כותבת את הדעה הכנה שלי ולא משנה לי מי כתבה את הספר. אם לא אהבתי, לא אסקור וזהו.

גילוי נאות שלישי ואחרון, עשיתי הגהות לספר.

זה לא סוד, שאני מכורה קשות לסדרת המאפיה האיטלקית של ליליאן ובמיוחד לרומאו בצ'יאני.

זה גם לא סוד, שהוחלשה הכי גדולה שלי, היא איטלקים. מעניין בזכות מי…

אבל ופה מגיע חתיכת אבל ענק, ליליאן גמרה לי בספר הזה להתאהב בברונו ראפיני!

כן כן, אני, אותה אחת שקטלה אותו בסקירה לספר 'אבודה'. אותה אחת, שחשבה שמגיע לו להישאר זרוק כמו כלב נטוש בצד הכביש, מאוהבת בו!

חמתי היקרה, שאפו ענק (!) על שהצלחת לשנות את הרגש שלי כלפיו מקצה לקצה.

הספר הזה, בשונה מאבודה, הכיל בתוכו הרבה יותר מחברי המאפיה האהובים עלינו.

אני מזהירה מראש, אין לאכול ו/ או לשתות בזמן הקריאה של הספר, סכנת חנק!!!!!

אם חשבתם שמריאנו טורנטיני גרם לכן לבכות מרוב צחוק עד היום, חכו לו פה.

ועזבו אותו, חכו לבן שלו, מנולו!

אני התאהבתי בדמות של מנולו עוד ב"ללא פחד" ובספר הזה הוא קיבל יותר במה ואפילו התחבר עם ברונו. האמת, השיחות שלו ושל ברונו, גרמו לי לראות ברונו יותר אנושי ותרמו להתאהבות שלי בברונו.

כמובן, שליליאן לא הזניחה את חברי המאפיה הבוגרים ואת הנשים חסרות הטקט.

'יותר מידי מידע', ככה צריכים להגדיר את נשות המאפיה הבוגרות.

'חיים על הקצה', ככה צריכים להגדיר את הגברים.

בספר הזה, ליליאן הביאה פשע, מאפיה, תכנונים ומפגשים של ראשי המאפיה.

היה פה הכל מהכל וזה היה כל כך כיף.

נכון, קראתי את הספר, אבל בראש רץ לי סרט שלם!

אבל מה שהיה הכי חשוב, זה סיפור האהבה בספר הזה.

ליליאן, הביאה לנו פה סיפור אהבה שהזכיר לי בכל פעם זוג אחר מהסדרה.

היא שילבה פה כל כך הרבה רגש, שאני בעצמי התאהבתי בברונו והפעם לא מהעיניים של אלכס.

התאהבתי בו, מלקרוא את נקודת המבט שלו וזה משהו שמעולם לא קרה לי בספר.

תמיד התאהבתי בגבר, דרך העיניים של האישה. דרך מה שהוא גרם לה להרגיש.

כאן, הרגשתי תוך כדי הקריאה, כמה אלכס חשובה לברונו. פשוט רציתי להיכנס לספר, לסגור אותם בחדר ולהכריח אותה לסלוח לו ולהשלים איתו.

אלכס טורטיני-

ההריון של אלכס, והנחישות שלה להתמודד איתו לבד, הזכירו לי את ענת.

המשחקים הילדותיים שלה ושל ברונו, הזכירו לי את מריאנו ואמיליה.

כל מה שקשור ביחסי המין שלהם, הזכיר לי את הופ ואנדרה.

אבל מה שהכי אהבתי, זה שהם הזכירו לי את לורנזו ונינה, עם צל מרחף של אישה אחרת.

כבר בכריכה הרגשתי שאני הולכת לקרוא משהו שיזכיר לי את 'נשבעת בדם', שבזכות הופ, חזרתי לקרוא והפך להיות אהוב עליי ומאוד!

השליטה של אלכס בלב של ברונו, מבלי שהוא אומר את המילים ' אני אוהב אותך', הזכירו לי הבת של מי היא לכל הרוחות.

אלכס טורנטיני.

אין משפחה שיותר מתאימה לה מהמשפחה הזאת.

הדמות הנשית האהובה עליי מכל הספרים במיוחד מהסדרה הזאת, היא הופ בצ'יאני,

אבל גברת אלכס טורנטיני, הביאה לה פה פייט מטורף!

היא ראויה לשם שלה והיא עושה לו כבוד.

כשקראתי את 'אבודה', הייתי בין הבודדות שעפו על אלכס וגם הסקירה שלי לספר, הרחבתי עליה יותר.

כבר אז, הבנתי כמה אלכס חזקה, אמיתי, מדהימה ודמות שאני הולכת לעוף עליה.

לשמחתי, אלכס לא אכזבה בספר הזה ואפילו הרימה את רף האהבה שלי אליה.

הייתי מצפה מאישה בהריון ומלאה בהורמונים, להתרפס במהירות למול הגבר שהיא אוהבת.

הייתי מצפה ממנה ליפול ולסלוח לגבר שלה ישר, בלי יותר מידי עניין ואז הייתי שונאת אותה.

אבל אלכס, כבת טורנטיני אמיתית וראויה לשם,

התעללה לו באמאמא!

פאק איך שאני נהנתי לראות איך היא גורמת לו להילחם עליה.

אלכס רצתה הוכחה שהוא אוהב אותה ולא איתה בגלל ההריון שלה או בגלל המשפחה שלה.

ותאמינו או לא, היא הצליחה להוציא את זה בלא מעט דרכים…!

מאוהבת בה כבר אמרתי?!

ברונו ראפיני-

אלוהים, איך שאני מאוהבת בך, מר ראפיני!!!!!!!!!!

סלחתי לך.

התאהבתי בך.

נמסתי ממך.

הייתי מתחתנת איתך, אם לא רומאו בצ'יאני.

כן כן, עד כדי כך, הצלחת לשנות את הדעה שלי עליך חמוד שלי.

תשכחו מברונו שהכרתן ב'אבודה'.

יש פה ברונו בוגר יותר.

ברונו עם ראש על הכתפיים, בכל מה שקשור למשפחה שלו, לאישה שלו.

בכל פעם שהוא קרא לאלכס האישה שלו, רציתי להיות האישה שלו בעצמי!

ברונו של 'סיבוב אחרון', הוא גבר רגיש יותר, אוהב יותר, דואג יותר.

בין המילים שלו, בין נקודות המבט שלו, הצלחתי להבין כל מה שלא הבנתי ב'אבודה'.

נכון, לטיאנה הוא אמר שהוא אוהב אותה, אז מה?!

מילים לחוד, מעשים לחוד.

ברונו, הוכיח בכל מעשה ומעשה, איך הוא אוהב את אלכס.

אם זה במחוות הקטנות,

אם זה בלזכור מה היא אוהבת ואת הריח שהיא אוהבת.

ברונו הוכיח בכל פעם מחדש, שיש מליון דרכים לאהוב וכולן נכונות.

השאלה היא, אם הצד השני, יידע לזהות את האהבה הזאת ולקבל אותה, או לא.

בכל מה שקשור למאפיה, ברונו הוא קאפו קשוח בכל רמ"ח איבריו.

הוא נלחם לצד החיילים שלו, בדיוק כמו לורנזו ותאו.

הוא נאמן לאנשים שלו ולבני הברית שלו מערים אחרות.

הוא דואג לשמור על שלום ולא ממהר לשבור מוסכמות, כי אדם אחד עיצבן אותו.

עם כמה שברונו הוא הקאפו הכי אכזרי, שידעה המאפיה האיטלקית, הוא יודע לשמור על יחסי שלום.

יותר מזה, הוא גם יודע לכבד את הבוגרים ממנו, למרות שהם בתפקיד פחות בכיר ממנו.

גבר איטלקי, עם וריד במצח שהמיס אותי לא פעם.

ואני חייבת לנצל את הבמה ולהתנצל בפני ברונו, על ששנאתי אותו באבודה.

על שאיחלתי לו למות לבד.

על שרציתי לרצוח אותו במו ידיי.

ולהגיד לו, שאם לא רומאו, הוא היה בעלי הרשמי החדש.

לסיכומו של:

עפתי על הספר הזה ברמות קשות.

נהנתי כל כך, לקרוא על כל חברי המאפיה שוב.

ליליאן שמרה על כל הדמויות כמו שזכרתי אותם והביאה פה קטעים שקרעו אותי בצחוק.

אבל יותר מכל,

ליליאן גרמה לי לשנות את דעתי מקצה לקצה על ברונו וזה רק מעיד על יכולת כתיבה מדהימה!

חמתי היקרה,

הלוואי ולעולם לא ייגרמו לך הרעיונות לכתוב.

הלוואי ו'לה פאמיליה', תמשיך להיכתב ולצאת תחת ידייך.

אבל יותר מכל, הלוואי הסדרה הזאת תעלה למסך הגדול, כי היא ראויה לככב שם.

 

ולמי שטרם קראה, למה את מחכה?!

באמת למה? כי את הספר ניתן לרכוש ממש כאן

תגובה אחת בנושא “סיבוב אחרון – ליליאן סלמה נחום”

  1. אכן ליליאן אל תפסיקי לקרא קראתי את הכל מלבד סיבוב אחרו.ואני חוזרת שוב לנשבעת בדם.קשה לי להפסיק .תודה לך ליליאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *