סוכנת במילכוד / זיו ביילין

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה. תהנו🙂

מותר לגיבורה של רומן רומנטי להיות מעט טיפשה, ילדותית וחסרת אונים. במיוחד אם טיפשותה מוסיפה לסיפור הומור ו/או מאדירה את דמות הגבר המציל את הגיבורה מהצרות אליהן הוביל אותה טמטומה. אבל הספר הזה הולך עם הטיפשות צעד אחד רחוק מדי.

בשונה מהספר הקודם של המחברת "מיקה מתאהבת" פה הגיבורה אינה דוגמנית זוהרת ומצליחה אלא סוכנת מוסד זוהרת ומצליחה, ולכן פחות מתאים שיהיה לה מוח של ציפור. ב-"מיקה מתאהבת" טיפשותה של הגיבורה מובילה (במהלך עלילתי הגיוני ומספק רגשית) לתוצאות די מתבקשות. בכתב היד הזה, בניגוד לכל חוקי ההגיון והברירה הטבעית, הגיבורה לא רק שורדת על אף קלות הדעת המסוכנת שלה, אלא גם ממשיכה אחרי כל הפאדיחות וההתאהבויות בסוכני אויב לעבוד כסוכנת בכירה במוסד.

מאחר שמדובר בדמות שהיא טיפשה מכדי לחיות בסביבה בדיונית רגילה (קל וחומר בסביבה בדיונית עם הרבה "רעים" וכלי נשק) כל הסיפור די מופרך.

בנוסף, העלילה יותר מדי מסובכת: רוני, הגיבורה, מגלה שהיא אומצה בגיל 3 על ידי שני סוכני מוסד שגידלו אותה להפוך ל"מכונת הרג" קרה ומיומנת, מה שלא מונע ממנה לפרוץ בבכי או בסקס בכל פעם שרגשותיה מתלהטים. הסוד הגדול שנחשף אחרי שכל ארגון ביון או טרור אפשרי מנסה להרוג את רוני, וכל סוכן בסיפור נחשף כחפרפרת מזן כזה או אחר, הוא זהותו – הצפויה מראש – של אביה הביולוגי.

ציון: 4

הסתקרנתן?

בואו לקרוא את הפרק הראשון כאן https://goo.gl/mxZaht

 

מאת: יעל כהן

בת 34, בעלת נטייה חשודה להיעלם בתוך ספרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *