סודו של הבעל / ליאן מוריארטי

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 3 דקות. תהנו🙂

אוסטרליה, גברים, נשים, ילדים וחומת ברלין. שלושה סיפורים נפרדים, לכאורה משעממים, זוכים בתפניות מסוג 'תפניות חיים' ואפילו מתחברים. נשמע פשוט, אבל מה מעניין יותר מלהציץ לחייהם של השכנים?.

למה חומת ברלין?

אולי כי היא מסמלת חוזק וחולשה, עמידות מול התפוררות, ממש כמו הסיפורים שנשזרים זה בזה כאן.

״ לחיי משפחה, אפילו כשיש בה רק ילד אחד קטן, היה מקצב מוכר משלהם, ואפשר היה להמשיך לרקוד בהם כבעבר, גם כאשר הנפש שלך נמצאת במקום אחר לגמרי ״. תחשבו על זה, זה נכון ומפחיד (או אולי אל תחשבו).

בין הסיפורים נע הקושי הבלתי נסבל בפרידה מאדם אהוב. גם אם הוא עדיין לצידך, פרידה מטפורית ופרידה מוחשית. שתיהן מנפצות את האני הישן וחושפות אחד חדש, רך מדי, לא מספיק בשל. כמו עור חדש שעוד לא הבשיל וכבר נחשף, בעל כורחו. עם הפרידה מגיע הקושי שבאבדן הפונקציות הנוספות שממלא זה שנפרדנו ממנו.

״ כל כך רצתה לספר לויל האמתי על מעשיו של ויל החדש וחסר ההומור שחדר לחייה, איך רמס את ליבה. ויל האמתי היה מסדר בשבילה הכול. ויל האמתי היה מצלצל מיד ומגיש תלונה על היחס שקיבלה אשתו ותובע פיצוי".

מה קרה כאן?

לאורך הטקסט מסתבכתבין היתר, תעלומה שכונתית על מוות צעיר, לא מוסבר. מהסוג שקרה לפני כשלושים שנה ועדיין מדובר בסביבה.
כי פתאום, קמה סופרת בעיצומו של ספר רגוע ועדין ומחליטה שהיא כותבת ספר מתח.

אני אתך, תמשיכי.

הריעו לכוח נשי 
(גברים עם סודות ונשים חזקות)

גברים יש מכל הסוגים, אבל הנשים דומות כאן.
גם אם הן שונות בתפאורה, בקריירה מחוץ ומבית. כולן לביאות מגינות גורים וכולן בסופו של יום, בוחרות בטובת שוכני הטריטוריה שלהן ולמען עצמן.

"היא היססה. לא מספרים לך שלהיות אמא כרוך בקבלת אלפי החלטות קטנטנות".

זה מתחיל לאט, שכונתי וקטן, כשהגברים מניעים תעלומות ואת הנשים שאיתן.

"היא לא תעניק לו מחילה, אבל תכין לו כוס תה."

אבל ממשיך חזק, איכותי וכזה שמאפשר לנשים לפרוח גם בעיני עצמן. לגלות את הכוח הנשי המוכר/לא זכור של כולנו.

"היא מעולם לא קיללה. במהלך כל השנים האלה היה אצלה בראש כלי טאפרוור שבו אוחסנו כל המילים הגסות, וכעת היא פתחה אותו, וכל המילים הפריכות והעסיסיות היו מוכנות לשימוש – טריות ונימוחות".

כאישה, מצאתי עצמי מזדהה עם הקשיים (חלקם), הפחדים (טוב, רובם) והיכולת לגלות את כוחי, לדאוג לעצמי ולסביבתי בהתאם.

עברית זה כאן
(ותרגום טוב גם)

הספר כתוב בשפה מצוינת ומתורגם טוב לטעמי, למעט הרמות גבה נקודתיות כמו ב"לאכול בשולחן" ו"אז מה נראה לך הולך לקרות?" (הרוב היו מספיק שוליות כדי שאחסוך אותן).

רק אציין ששימוש במילה "לבאס" (על כל הטיותיה), זה פחות בעברית, פחות איכותי וככלל פחות נעים לי. וגם אם זה מתאים לטקסט המקורי, רצוי לבחור במילים פחות אהה, מבאסות? (לא בחירה טובה, גם שלי).
עוד, (כי לא יכולתי להתאפק), "גבות של זחל". זה גבות עבות שנראות כאילו התיישב עליהן זחל? או שאולי גבותיו דומות לאלה של זחל? (נשבעת שאין לי מושג אילו גבות יש לזחל, יש לו בכלל? ובאיזה זחל מדובר?).
בקיצור, הביטוי caterpillar eyebrow ידוע ומוכר, אבל את התרגום חשוב להתאים לשפה המקומית ופחות לתרגם literally .
זה נכון כנראה גם לגבי הביטוי "קירח כמו עכבר כיס", (כן, pocket mouse), שנעשה בו שימוש בספר הזה, וזו רק דעתי.

בואו נזכור 

"התאהבות היא דבר קל כל כך. כל אחד יכול להתאהב. הבעיה מתחילה בשימור ההתאהבות." זה נכון.

בהתאם, "נישואים הם סוג של היעדר שפיות. האהבה מרחפת דרך קבע על ספה של עגמת נפש." אה, גם זה.
"האם המחשבה בלבד מנוגדת לחוק? כמו למשל לערוג על נושא הארון של המורה שלך מכיתה ג'?", בספר בחוקים שלי, מחשבות זה חוקי וערגה גם.

מכאן ש…, אני בעד לקרוא ולזכור שלכולם יש סודות.

או לפחות לבעל…

(ותמיד עדיף שלא להיות מופתעים… ומופתעות עוד פחות).

חשוב שתגיעו לסוף, יש בו סגירת מעגל ומוסר השכל נעים.
תהנו.

הסתקרנתן?

בואו לקרוא את הפרק הראשון כאן https://goo.gl/8rQXtm

 

מאת: מיס קיפוד - עינת להט

miss kipod אישה איכותית ועסוקה. לרוב היא רצה ממשימה למשימה ויכול להיות שבלי לדעת, כבר נתקלתם בה. חוץ מילדים היא מגדלת גם קוצים ותמיד, תמיד יש לה מה להגיד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *