משחקי הרעב / סוזן קולינס

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה אחת. תהנו🙂

קטניס אוורדין היא אחת הגיבורות הפמיניסטיות הגדולות של זמננו. היא נועזת אך אנושית, החלטית אבל מתוסבכת, מלאת ביטחון עצמי אבל גם אבודה בהרבה מובנים. היא לא רוצה להיות מנהיגה אבל אין בסביבה אף אחד אחר שיכול לאחד בין המחוזות ולחולל מרד אז היא מתגייסת למשימה.

יוצרי הסרט "משחקי הרעב" שיחקו אותה כשבחרו באלמונית בשם ג'ניפר לורנס לתפקיד הרבה לפני שזכתה באוסקר. הספר, שלא סתם יש רעב בשמו, דרש לכאורה ירידה במשקל של השחקנית הראשית, אבל ג'ניפר לורנס סרבה לרדת במשקל ולתת דוגמה לנערות שיכולות לראות בקטניס רזה במיוחד מודל לחיקוי.

מחברת הספר סוזן קולינס הייתה בצוות כותבי התסריט ועל כן הסרט נאמן מאוד לספר. ובכל זאת, הספר הוא באורך 343 עמודים; הסרט הוא 142 דקות. זה אומר שבגדול – כל דקה של הסרט צריכה להכיל בתוכה יותר משני עמודים של טקסט. אבל ב"משחקי הרעב" עשו משהו מעניין: הם לא רק קיצצו את הספר אלא אפילו הוסיפו סצינות נוספות שנכתבו במיוחד. לדוגמה: סצינות גן הורדים של הנשיא סנואו שמצליחות להעביר הרבה מידע על הפוליטיקה של פאנם ולעזור לנו להבין יותר מהר מאשר בספר מי נגד מי ומה זה כל המשחק הזה.

בספר קטניס היא המספרת בגוף ראשון ובסרט החליטו שלא נכון לעשות אותה מספרת באמצעות וייס אובר וזו החלטה מאוד נבונה! בסרט אין את האינטימיות שיוצרת הקריאה אבל יש עושר של פרטים שהם מעבר להשגתה וידיעתה של קטניס כדמות.

מאותה סיבה הספר היה חייב להיגמר במתח – קטניס לא יודעת מה מצפה לה בחוץ – ואילו בספר אנחנו רואים איך מה שהיא עושה בארנה משפיע על המרד שמתחיל להשתלהב בכמה מחוזות. בספר יש איכויות כמעט קאמריות של מקום קטן עם מספר דמויות מוגבל (שהולך ויורד). הסרט הרבה יותר רחב יריעה וצבעוני.

במקרה של "משחקי הרעב" יש טיקו בין הסרט לספר. דווקא בגלל שהם שונים מאוד – שניהם מעולים ומאוד מומלצים.

הסתקרנתן?

בואו לקרוא את הפרק הראשון כאן https://goo.gl/G9DEoS

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

מאת: יעל כהן

בת 34, בעלת נטייה חשודה להיעלם בתוך ספרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *