מכתב אחרון ופרידה / ג'וג'ו מויס

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 3 דקות. תהנו🙂

הספר מתחיל בשיחת "סקס והעיר הגדולה" בין אלי, עיתונאית קרייריסטית, לבין שני חבריה שמסתייגים מהרומן שלה עם סופר נשוי שאת הודעות הטקסט היבשות שלו הם מנתחים יחד.

 העיתון של אלי עומד לעבור בניין ולהיפטר מחלק מהארכיון, והבוסית הביצ'ית שלה מצווה עליה לכתוב על הבדלי התקופות כפי שמשתקפים במדור הייעוץ הרומנטי שהתפרסם בעיתון לאורך שנים. בתוך תיקייה עם כל מיני מסמכים רפואיים על מחלות ריאה, אלי מוצאת מכתב מרגש ורומנטי מ-1960 בו הכותב מתחנן בפיוטיות בפני המאהבת הנשואה (כנראה) שלו, שתעזוב את בעלה ותפגוש אותו בתחנת הרכבת בתאריך מיועד.  נחזור לאלי שוב רק כמה מאות עמודים לתוך הספר. החל מעמ' 29 הספר מתאר את חייה של ג'ניפר, הנמענת של המכתב הנ"ל, לפני ואחרי תאונת דרכים שמחקה לה את הזיכרון. היא מתעוררת בבית חולים ומתקשה להרכיב את הפאזל של האנשים והאירועים בחייה. אף אחד לא מוכן לדבר איתה איפה ולמה קרתה התאונה, והיא מתקשה לשכב ואפילו לדבר עם הזר הקר שטוען שהוא בעלה.

בעמ' 69 עוברים לתאר את חייו של אנתוני, עיתונאי קרבות משופשף, שבעקבות התמוטטות שלו בקונגו, נשלח לסקר את חיי החברה של עשירי בריטניה בריביירה. הוא עושה כתבת דיוקן על איל מחצבים בשם לורנס, ומוזמן לארוחת ערב בה הוא פוגש את אשתו היפיפייה של לורנס, ג'ניפר. אנתוני השיכור משחרר את הבוז שלו כלפי הסנובים איתם הוא סועד, וקורא לג'ניפר "גברת קטנה ומפונקת. אפשר למצוא כאלה בכל עיר, מדמוא…מרייט. יפהפייה זוהרת בלי שום מחשבה מקורית בראש." אבל בהמשך אחרי שהם מכירים טוב יותר מתפתחת בין אנתוני לג'ניפר אהבה של אנשים בודדים ופצועים שמגלים זה בזו אוזן קשבת וקבלה בלתי מותנית על רקע חופי הריביירה הקסומים.

 

ג'ניפר הבודדה ומחוקת הזיכרון של אחרי התאונה מוצאת מכתבים מלאי אהבה וכנות  שמוחבאים בכל מיני פינות בביתה וחתומים באות ב'. מי זה יכול להיות? היא קוראת את המכתבים ומפלרטטת עם גברים שונים בניסיון לגלות מי מהם הוא ב'. היא שואלת אותם שאלות על דברים שרק ב' יכול לדעת ומתאכזבת שוב ושוב כשהיא מגלה שאיש מהם אינו המאהב הרהוט מהמכתבים.

אלי, הזכורה מהחלק הראשון של הספר, מבטיחה לעורכת שלה שהכתבה שתכין על המכתבים של ג'ניפר תהיה פצצה, אבל לא מצליחה לגלות מי היו האוהבים ומה עלה בגורלם. היא מחליטה לשלוח מכתב לכתובת תיבת הדואר שעל המכתבים של ג'ני והתוצאות הן מפתיעות וסופר רומנטיות!


הדבר המהנה ביותר בספר היה מכתבי האוהבים המגוונים שמשובצים בין הפרקים. יש שם הודעות טקסט, אימיילים, ומכתבי פרידה ואהבה שונים ומשונים מתקופות שונות, אמיתיים (הזוג פיצג'רלד, המינגווי וכדו') ומומצאים. כל אחד מהקטעים הללו מרמז בכמה שורות על סיפור שלם, ומדגים את ההבדלים בין אמנות כתיבת המכתבים בתקופתה של ג'ני, והלקוניות (המשעשעת לפרקים) של תכתובת זוגיות בעידן האלקטרוני של אלי. בין הממתקים הספר נראה קצת חיוור. אני לא אוהבת טרגדיות של טעויות, ופיתולי העלילה קצת עיצבנו אותי. (היא רצתה אותו והוא לא רצה לשכב איתה, ואז הוא רצה אותה והיא פחדה לעזוב את בעלה, ואז היא רצתה אותו אבל נפצעה והוא כבר נסע, ואז הוא רצה אותה אבל בעלה לא היה מסכים שתתגרש ותיקח את הילדה, ואז היא רצתה אותו אבל הוא כבר נסע לקונגו, אוף!)

הכתיבה טובה, והקפיצות בין הזמנים עובדות נפלא ויוצרות מתח כמו שצריך, בלי לבלבל. אבל הסיפור נמתח ובשלב מסוים כבר לא היה לי איכפת אם האוהבים המטומטמים, ששיגעו אחד את השני ואותי,ייפגשו בסוף או לא. כמו כן הדמות של אלי – שפוטה של המאהב שלה שלא מקשיבה לעצות חבריה, מתעצלת בעבודתה ומציקה לידיד החמוד שלה  – לא תמיד עוררה בי אמפתיה לסבלותיה.הטוויסט המפתיע בסוף אכן הפתיע אותי, אבל אחריו איבדתי עניין בספר.


סיכום: זה רומן נחמד עם בונוס של מכתבים חמודים, אופנה תקופתית, ותיאור טוב של אמנזיה. הוא מתח אותי, אבל לא נהניתי ממנו לגמרי. על הנייר, העלילה הפתלתולה, הכתיבה הטובה, וההשוואה המעניינת בין מכתבים של היום לאלה של פעם, גורמות לספר להישמע כמו רומנטיקה רב-מכרית מבטיחה. אולי זה האורך המופרז שלו, ואולי הדמויות  לא מספיק מעוררת אהבה והזדהות, איכשהו הספר לא נגע בי כמו שצריך.

 

ציון: 7

הסתקרנתן?

בואו לקרוא את הפרק הראשון כאן https://goo.gl/TSKvg2

מאת: יעל כהן

בת 34, בעלת נטייה חשודה להיעלם בתוך ספרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *