מחול ואפר / איימי הרמון

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה אחת. תהנו🙂

רקע: מלחמת העולם השנייה, איטליה. החל מהחוקים/ גזרות שהחלו לחוקק נגד היהודים  עד שנכבשה איטליה ע"י הגרמנים ויהודים רבים הובלו ברכבות הלוך ללא חזור.

דמויות מרכזיות: אווה ואנג'לו

אווה – מתגוררת בפירנצה עם אביה, יהודי אמיד, בעל מפעל מצליח. היא גדלה להיות נגנית כינור מחוננת.

אווה פשוטה ואמיתית, סקרנית, בעלת תעוזה וחוש צדק מפותח. יש בה יופי פנימי וחיצוני "לא מתאמץ" וזה בעיניי הקסם שלה.

הסבים של אנג'לו, קתולים, גרים יחד עם אווה ואביה, עובדים בביתם ואווה רואה בהם סבא וסבתא. אנג'לו –  מתעתד לכמורה, הוא מעריץ את היופי של הנצרות ואוהב את האל אהבה עזה. אבל הוא מעריץ ואוהב לא פחות את אווה, רק שהוא משכנע את עצמו שזה לא באופן שבו גבר אוהב אשה. הוא גבר נכה, נולד עם "רגל חסרה" ומשתמש בתותבת, אווה אומרת שהוא נולד כך כדי שהאחרים יוכלו לעמוד בקצב שלו. אנג'לו עובר תהליך במהלך הסיפור, הדברים הקשים אליהם נחשף והמצב השברירי בו המוות מרחף מעליו ובעיקר מעל ראשה של אווה  גורמים לו לחשבון נפש.

אני חושבת שבמרכז הסיפור, מעבר לאהבה טהורה בין אווה לאנג'לו ,שלכאורה לא יכולה להתקיים ומגיעה אליי כקוראת בצורה הכי אמינה וחודרנית שאפשר עומד מסר חשוב לנו כבני אדם להיות אנושיים לפני שאנחנו יהודים/נוצרים/מוסלמים או "וואט אוור". כשרוצים להעביר לאחרים רושם עז שסיפור עשה עליך משתמשים לעתים בציטוטים מהספר, כאלה שהם כמו סכין חדה שננעצת בלב או כמו שיר יפה שמתנגן.

מצאתי את עצמי נפעמת מכל כך הרבה משפטים ופסקאות כך שבאיזשהו שלב זה העלה על שפתיי אפילו גיחוך.. כן מאיה, בואי תצטטי את כל הספר. החלטתי לא לצטט דבר, מה גם שכל ציטוט טומן בחובו רמז, חושף במשהו את הדמויות ואני לא רוצה לגזול מכם מיליגרם של הנאה.

* הספר נכתב בגוף שלישי, למעט "וידויים" שכותבת אווה ביומן אישי  שנכתבים בגוף ראשון.

אישית, לא מפריע לי כלל באיזה גוף נכתב סיפור, כשהוא כתוב טוב אז זה טוב.

אני לא זוכרת מתי הרגשתי שאני כל כך נטמעת בתוך עלילה , מרגישה את הכאב, את האהבה, את הפחד שעובר על הדמויות, מעריצה את החוזק והתעוזה של אלו שעמדו זקופים מול הרוע במלחמה וראו את הדברים החשובים באמת כערך עליון מול עיניהם, לחיות, לאהוב, להציל נפשות. תחושת ההזדהות  הזאת מעידה בעיניי על כתיבה מופלאה מעבר לסיפור החזק, המעניין והאנושי כל כך שנפרש כאן.

הלב מתכווץ ומתרחב בו זמנית אל מול הסיפור הגדול הזה. אני מעזה לומר שאתם חייבים לעצמכם לקרוא את "מחול ואפר"!

הסתקרנתן?

בואו לקרוא את הפרק הראשון כאן https://goo.gl/UMds3j

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

מאת: מאיה ארז

"תשאירו את העיניים שלכם על הכוכבים והרגליים שלכם על הקרקע"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *