מורעלות

השבוע קראתי את "לגנוב את השמש", ספר הביכורים של עיתונאית "לאשה" אורית מרלין-רוזנצוויג. הספר נפתח בתחילת שנות ה-90, ימי האינתיפאדה הראשונה, בקורס מדריכות חי"ר מורעלות להדהים באמצע שום מקום בשומרון. הן שלוש – איה, המספרת, יפהפייה תל אביבית עזת מבע; רונית, קיבוצניקית חלומית מהצפון, ושמרית, שעלתה מארה"ב מתוך שליחות ציונית נחושה.

.

מרלין מצליחה ליצור ישראליות זכה, אמיתית ויפה. גם אם התקופה מאוד בעייתית ושנויה במחלוקת, היא מוצאת את האור בעולם שכולו אפור ואנחנו אוהבים את הגיבורות המקסימות שלה, במיוחד כשאיה המתוקה מתאהבת ראשה ורובה בחובש המקסים, מולי.

"לגנוב את השמש" הוא ספר שהלב שלו נמצא במקום הנכון, שיש בו ערכים חיוביים ופשוטים במובן הטוב והישן, לפני שהמילה הזו איבדה את זהותה והפכה לכלי שטיפת מוח וניגוח פוליטי מדכא. גם התמונות הכי שגרתיות של טירונות עם שכיבות סמיכה, מ"כיות כאילו קשוחות, חום בלתי נסבל וים של דמעות, מקבלות כאן מעין מריחה של מברשת צבע רעננה, שהופכת אותן לחיות וחזקות יותר, טעונות במתח סקסי של נעורים ותקווה.

בחלקו השני של הספר, אחרי טרגדיה נוראה אחת ועוד שני עשורים וקצת, איה היא מעצבת אירועים לאלפיון העליון, נשואה ואם לשלושה, חיה את החלום הבורגני, אבל תמונה אחת מקרית, "מפגש חד צדדי" בלשונה של מרלין, מחזיר אותה אל הימים ההם ואל מה שאבד, אל אפשרות לתיקון – או אולי פתח להסתבכות חדשה. "לגנוב את השמש", בקיצור, הוא הספר הכי ישראלי לתחילת שנה עברית – חם, נעים וקצת קוצני, כמו שצריך.

לרכישת הספר וקריאת פרק ראשון  – לגנוב את השמש

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

מאת: רן בן-נון

רן בן-נון, 52, עורך במוספים "זמנים מודרניים" ו"זמנים בריאים" ומבקר ספרות במוסף "24 שעות" של ידיעות אחרונות, נשוי ומתגורר בדרום תל אביב. ספרו הראשון, "עכשיו יותר ברגש", יצא בספטמבר 2017 בידיעות ספרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *