מה אתה מסתכל על / תמר מרין

גם כשהייאוש הקיומי ותוגת הישראליות מכים בכם ללא רחם, יש מקום אחד שבו תוכלו למצוא נחמה: זה בזרועות זו. נא להתחבק עכשיו.

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה אחת. תהנו🙂

השבוע קראתי את "מה אתה מסתכל על", קובץ הסיפורים החדש של תמר מרין, שהוא ספרה השני. היא מתחילה דווקא מפרידה – כך נקראת הנובלה הפותחת את הקובץ. הפרידה מתרחשת בין זוג צעיר לבין הורי הבעל, שלתחושתם אינם נוהגים כלפיהם בהגינות הראויה.

מרין פורשת תמונה אפורה של בורגנות ישראלית, שמכווצת ודוחסת את כל העולם לשורה של התחשבנויות קטנוניות ולא מצליחה להרים את הראש אל מעבר ל"הוא עשה לי ככה/ ואני אעשה לו ככה וככה". זה עולם ללא שאר רוח, שמדכא את היצירה וחונק אותה, שאין בו דבר מלבד היומיומי והסיזיפי. כתיבתה של מרין רזה במובן השרירי והאלים, מכוונת ישר לבטן ולא עושה הנחות. רגעי החמלה והחסד אצלה כה בודדים ונדירים, עד שהגיבורים וגם הקוראים נאחזים בהם בעווית כתלויים מעל תהום. קניבליזם חברתי ישראלי מודל 2018 כהלכתו, כשהוא מסופר על ידי אחת הכותבות היותר מקוריות שלו.

אבל מעבר לקושי ולצער האינסופיים, מעניין לבדוק דווקא מה קורה לזוגיות בתוך החיים המסויטים האלה. אצל מרין הזוגיות היא מבצר: האישה יכולה לחשוב בינה לבינה שהזעם של בעלה על הוריו אולי קצת מוגזם, שאולי הוא היה יכול לוותר קצת או להתגמש. היא אפילו עשויה להעיר לו משהו בנושא, ממש בקטנה. אבל כלפי חוץ הם יחידה מגובשת, זה הוא והיא נגד העולם.

יש בזה משהו קצת מפתיע ואפילו מעודד: גם כשהייאוש הקיומי ותוגת הישראליות מכים בכם ללא רחם, יש מקום אחד שבו תוכלו למצוא נחמה: זה בזרועות זו. נא להתחבק עכשיו.

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

מאת: רן בן-נון

רן בן-נון, 52, עורך במוספים "זמנים מודרניים" ו"זמנים בריאים" ומבקר ספרות במוסף "24 שעות" של ידיעות אחרונות, נשוי ומתגורר בדרום תל אביב. ספרו הראשון, "עכשיו יותר ברגש", יצא בספטמבר 2017 בידיעות ספרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *