למה האדון הוא הספר הכי מוצלח של א ל ג'יימס?

השבוע קראתי את "האדון", היציאה הראשונה של אלילת הרומן הארוטי א.ל ג'יימס אל מחוץ לאזור הנוחות שלה – סדרת "50 גוונים של אפור" ששינתה את העולם. זה לקח לה חמש שנים, אבל היה שווה. מעריצותיה של ג'יימס יבואו כאן על סיפוקן בגדול, תרתי משמע.

האדון עצמו הוא בחור בשם מקסים, לונדוני מהמעמד הגבוה מאוד, שעכשיו זוכה בתואר רוזן, בעקבות מות אחיו האהוב והנערץ בתאונת אופנוע סתמית. יומיים אחרי הלוויה הוא כבר שוכב עם האלמנה, קרוליין, אשת אחיו וידידתו של מקסים משכבר הימים, אבל נערת החלומות של הספר היא אלסיה, מהגרת עבודה מאלבניה, רדופת מזימה אפלה של סחר בנשים, שמחליפה את המנקה בביתו. עד מהרה מתגלה שאלסיה היא גם פסנתרנית מחוננת ואחרי שתנקה את בית האדון תמיד תמצא לעצמה כמה דקות כדי לנגן על הסטיינוויי המכונף שבסלון. כשמקסים רואה ושומע אותה לראשונה, הוא מקבל פיק ברכיים.

מה שהופך את "האדון" לספר מהנה ומוצלח יותר מקודמיו הוא התבלין שכה היה חסר בהם – חוש הומור. מקסים לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות, מודע לכך שהוא פלייבוי חסר ערך – דוגמן, צלם, די-ג'יי, מוזיקאי – ולא עושה מעצמו יותר מדי עניין, אפילו עכשיו, כשהוא נאלץ לקחת אחריות ולהשתלט על עסקי המשפחה. הדרך שבה הוא מביט על נשים היא כמעט פארודיה על גברים ישנים ואלסיה, מצידה, מגיבה למבטים האלה כאיילה שנלכדה בפנסי מכונית. התוצאה היא סיפור אהבה וסקס חמוד להפליא, ומהנה ברמה שמגדירה מחדש את המונח "ממתק אסור".

הסתקרנם? כאן תוכלו לקרוא את הספר

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

מאת: רן בן-נון

רן בן-נון, 52, עורך במוספים "זמנים מודרניים" ו"זמנים בריאים" ומבקר ספרות במוסף "24 שעות" של ידיעות אחרונות, נשוי ומתגורר בדרום תל אביב. ספרו הראשון, "עכשיו יותר ברגש", יצא בספטמבר 2017 בידיעות ספרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *