ללכת בדרכך / ג'וג'ו מויס

לואיזה (לו) קלארק היא בחורה חמודה בת 26 שהחיים שלה קצת תקועים. ב-6 השנים האחרונות היא עבדה כמלצרית והייתה המפרנסת העיקרית של משפחתה. אחרי שבית הקפה המקומי נסגר היא מתחילה לעבוד כמטפלת של וויל טריינר – בחור מר, מתנשא, ועשיר מאוד ששנתיים קודם לכן הפך משותק מהצוואר ומטה בגלל תאונת דרכים. לפני פציעתו וויל היה ספורטאי הרפתקני, גבר מחוזר ואיש עסקים מצליח, עכשיו, לטענתו, הוא לא עושה דבר חוץ מלהתקיים.

בתוך כמה ימים, לואיזה לומדת שהיא נשכרה בעיקר כדי לעודד את וויל – משימה בלתי אפשרית לכאורה – והשאלה לאורך הספר והסרט היא האם לוּ תצליח לשכנע את וויל שלחייו יש טעם.

ארגוני נכים רבים הביעו תרעומת על הדרך בה מוצגים חייו של וויל ומחו במיוחד נגד הסוף הזהה של הספר והסרט. הסופרת ג'וג'ו מויס, שגם כתבה את התסריט, הדגישה בראיונות שהסיפור שכתבה נוגע לדמות אינדוודואלית שחוויותיה לא באות להעביר מסר אודות נכות אלא לפקוח עיניים ולעורר שאלות. ההבדל המרכזי בין הספר והסרט הוא שהספר מספק לדילמות של וויל ולוּ עומק שפחות קיים בסרט ומנמק את הסוף על כל משמעויותיו בצורה הרבה יותר טובה.

גם את הרקע לבחירותיה של לו הספר מציג בצורה טובה מהספר. בסרט היא בחורה עליזה וקלילה ואילו בספר הרקע המשפחתי והפסיכולוגי שלה מסבירים שמצבה בחיים דומה למצבו של וויל יותר משנדמה. החיבור של וויל ולו כשתי נשמות פצועות הוא הרבה יותר מורכב והרבה פחות רומנטי מאשר בסרט, כלומר יותר מציאותי.

אז הסרט, כאמור, יותר שטחי מהספר. אבל השטחיות הזאת צבעונית ומבדרת. חוש האופנה המטורלל של לואיזה ניכר כמעט בכל סצינה.

והמשחק המעולה של אמיליה קלארק, שמוכרת כחאליסי מ'משחקי הכס' (כן, קצת קשה לזהות), מטעין את הסרט באנרגיה חיובית.

בעיני הסרט היה יפה מבחוץ אבל קצת משעמם מבפנים, ואילו את הספר – שנותן עוד נקודות מבט מלבד זו של לואיזה – מצאתי יפה מבפנים ומרתק כמעט מכל בחינה.

הסתקרנתן?

בואו לקרוא את את הפרק הראשון כאן https://goo.gl/UeEKvY

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

מאת: יעל כהן

בת 34, בעלת נטייה חשודה להיעלם בתוך ספרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *