ליליאן סלמה נחום – מלכת עולם הפשע הספרותי!

הסופרת, ליליאן סלמה נחום, מוציאה לאור בהוצאה עצמית. לא מעט בנות מגדירות אותה כמלכת עולם הפשע הספרותי וכך גם אני.
בראיון שתקראו, תמצאו תשובות על ההוצאה העצמית, על הספרים שכתבה, על החיים הפרטיים שלה, אבל מה שתמצאו בו יותר מכל, זה את "רומאו בצ'יאני".
אז למי שאוהבת ספרי פשע ולמי שטרם הכירה, למה את מחכה?!

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 10 דקות. תהנו🙂

"צריך לפעול…"

הייתי מתחילה איתך בשאלה שהכי מעניינת אותי, איך לכל הרוחות המצאת את רומאו בצ'יאני, אבל נגיע לזה בהמשך.
במקום זה, אשאל אותך, למה דווקא הוצאה עצמית?
אכזבת אותי, ציפיתי שהשאלה הראשונה תהיה קשורה לרומאו חחחח.
החלטתי להוציא את הספר בהוצאה עצמית מפני שאני חולת שליטה. לא הייתי מסוגלת להתמודד עם ההחלטות של ההוצאה. אני אוהבת את החופשיות ואת היכולת להתפרנס מהיצירות שלי.

לא מזמן כתבת פוסט, על זה שעזבת את העבודה הקבועה שלך במטרה להיות סופרת ולהוציא לעצמך את הספרים לאור. איך מגיעים להחלטה כזאת ומה הייתה התגובה של הסובבים אותך?
ההחלטה הגיעה תוך כדי התכתבות עם חברה שלי, הסופרת ליהי שן.
ליהי לא ציפתה שאשלח מכתב התפטרות באותו רגע, אבל היא ממש דחפה אותי לכך. אני אדם אימפולסיבי שמאמין שאם חושבים יותר מדי לא עושים, צריך לפעול. האמנתי בעצמי וביכולות שלי, ידעתי שלא אוותר בקלות על התשוקה הכי גדולה שלי בחיים ולכן הימרתי על כל הקופה. בעלי קיבל את העובדה. לא התייעצתי איתו לפני כי ידעתי שהוא יתמוך בי בעיניים עצומות ובאופן כללי, רק הדעה שלו הייתה חשובה לי.

את מתחרטת לפעמים על שבחרת בהוצאה עצמית, או שאת מרוצה מכך?
אף פעם לא התחרטתי על כך ואני מודה על ההחלטה כל יום.

חשבת פעם לפנות להוצאה לאור?
לא, אף פעם.

כמה אנשים, צריכים לעבוד איתך על "הלידה" של כל ספר?
המון. אני מוקפת בצוות שמלווה אותי לאורך כל הדרך. כל פרק שאני כותבת אני שולחת לקוראות הבטא שלי: אביגייל פוגל, אילנית עדני ואליה הורמן. הן עוזרות לי לבנות את הדמויות, נותנות לי רעיונות ובונות יחד איתי את העלילה. לאחר שהשלב הראשוני מסתיים הספר עובר לעורכת שלי: שרון צוהר. במקביל אני עובדת עם סטודיו לב ארי על עיצוב הכריכה ועם איתי איטח טכנאי האתר שלי על העלאת המכירה המוקדמת. לאחר עריכה ועימוד הספר עובר גם לצוות הליקון ליצירת הקובץ הדיגיטלי ולבסוף לדפוס קורדובה. לאורך כל התהליך בעלי ואחותי הקטנה, שיר, עומדים לצידי ומטפלים בהזמנות הטלפוניות ובאריזות. תהליך ההוצאה הוא ארוך ומייגע, אבל אין סיפוק גדול יותר.

כשמוציאים בהוצאה עצמית, עובדים עם אותו הצוות שעבד על הספר הקודם או מחליפים מספר לספר?
לאורך הזמן החלפתי אנשי מקצוע מפני שאני מאמינה שצריך להתרענן וללמוד דברים חדשים ואני לומדת המון מהאנשים שמקיפים ומלווים אותי.

כמה ספרים הוצאת לאור בהוצאה עצמית?
10 ספרים.

ואחרי כל הספרים שהוצאת, את לא חושבת שהגיע הזמן לנסות את מזלך מעבר לים?
עדיין לא. אולי יום אחד כשארגיש בטוחה יותר.

היו דברים שלמדת רק בשביל להצליח בתחום הזה יותר?
בוודאי. אני מאמינה שהלמידה חשובה מאוד, ולכן עברתי קורס כתיבה אצל אורי פרץ שרון, מחבר הספר "איך כותבים סיפור", ולמדתי קורס עריכה אצל העורכת ד"ר לאה צבעוני.

כשמדובר בהוצאה עצמית, כמות הדפסות הספרים שונה משל הוצאה לאור?
השוני לא נמדד לפי הוצאה לאור או הוצאה עצמית, השוני נמדד ברשתות. מפני שאני לא משווקת לרשתות כמות ההדפסה שלי היא פחותה, לפחות כך אני מאמינה, לא בדקתי את הנתון.

הספרים שלך יגיעו יום אחד לרשתות?
לא.

שקלת פעם להוציא לאור סופרות מתחילות?
לא, זה פחות מעניין אותי.

קרה לך שבנות פנו אלייך לעזרה בהוצאה עצמית או בבקשה שתוציאי אותן לאור?
כן, המון. מדי יום אני מקבלת פניות ולא רק מסופרות מתחילות אלא גם מוותיקות מאוד בתחום ששוקלות לעזוב הוצאות גדולות ולהוציא ספרים באופן עצמאי.

 

"על עצמי…"

ספרי לנו, על הדבר ההזוי ביותר שקרה לך, בהליך של הוצאת ספר-
וואו כל הזמן קורים לי דברים הזויים. יכול להיות שהכי הזוי קרה לי עם הטרילוגיה, באמצע העריכה של הספר השני החלטתי שהספר השלישי לא כתוב כמו שרציתי, שמשהו בו היה חסר לי ולכן ברגע האחרון כתבתי את הספר מההתחלה. למזלי, שרון הייתה פנויה והיא כבר מכירה אותי ואת הקריזות שאני חוטפת ברגע האחרון, והצלחתי להוציא את הטרילוגיה בזמן.

ספרי לנו על משהו מפדח שקרה לך-
הבת שלי בת 9 והיא מתלהבת מאוד מהעובדה שאימא שלה סופרת, כל כך מתלהבת שהיא מחלקת ספרים לכל אימא או מורה שמבקשת ממנה. יום אחד היא לקחה ממני ספר ונתנה למורה בבית הספר שלה. כנראה הסכמתי בלי להקשיב לה, יש לה נטייה לדבר המון ולי יש נטייה לומר "בסדר" בלי להקשיב, והיא נתנה את הספר דווקא למורה הכי חרדית בבית הספר. לאחר תקופה נודע לי על כך, כאשר דיברתי עם המורה בטלפון והיא סיפרה לי שהיא התלהבה לקבל את הספר שלי, אבל היא לא קוראת ספרים, אז היא נתנה את הספר לבת שלה, בת 14. מיותר לציין שנחנקתי ולא סיפרתי לה על העלילה ב"בין שני עולמות", אבל הילדה הזאת מבית חרדי והיא בטוח איבדה את התמימות באשמתי.

 

ולחלק האומנותי של הערב…

מהגברים הספרותיים שלך, עם מי היית מתחתנת, את מי היית רוצחת, עם מי היית שוכבת ואת מי היית מכניסה למעגל החברים הקרובים שלך?
קל.
הייתי מתחתנת עם רומאו.
רוצחת את לוקאס.
שוכבת עם עוז (בכל זאת שחקן פורנו…)
ואלירן כבר נמצא במעגל החברים שלי.

היית כותבת ספר על התעללות קשה בנשים וילדים?
כן. אין נושא שלא הייתי כותבת או קוראת עליו. אני חושבת שמכל סיפור, נוראי ככל שיהיה, אפשר ללמוד משהו.

הספר שלך, "שונאת לאהוב אותך", מדבר על זוג מהשכונה. עד כמה הוא קרוב למציאות שהייתה לך, בשכונה שגדלת בה בעצמך?
הספר "שונאת לאהוב אותך" מכיל המון סצנות מהחיים האמיתיים, כל הדמויות אמיתיות, פשוט שיניתי את סיפור המסגרת ודחפתי את כל הסיטואציות מהחיים שלי לתוך סיפור רקע שונה. לפני כמה זמן הייתה אצלי חברה ודיברנו על הספר "שונאת לאהוב אותך" והיא שחזרה קטע שהיא ממש אהבה ובמקרה בעלי היה באזור והקשיב ואז הוא נדחף לשיחה והסתכל עליי ושאל: באמת כתבת את זה? ושנינו פרצנו בצחוק כי הוא מיד ידע על מי מדובר. החברים הקרובים ובני המשפחה ידעו ישר מי הדמויות בספר, אבל אלו שהספר נכתב עליהם לא יודעים עד היום כי הם לא קראו ועדיף שכך, הם עלולים לבקש ממני תגמולים חחח

בואי נדבר על זה רגע, איך מצליחים לכתוב על עולם הפשע כמו שאת כותבת אותו?
עולם הפשע ריתק אותי מאז ומתמיד. אני לא יכולה להסביר את המשיכה, אבל אהבתי לצפות בסרטי פשע ולקרוא על העולם הזה. לא הייתי רוצה להיות חלק ממנו, אבל כן נהניתי ללמוד עליו.

איך מגיעים לכתוב סדרה שלמה על המאפייה האיטלקית? מאיפה מגיעים הרעיונות?
"נשבעת בדם" לא תוכנן להפוך לסדרה, פשוט התאהבתי בדמויות. לאחר כל ספר אמרתי לעצמי שזה יהיה הספר האחרון ואיכשהו תמיד מצאתי את עצמי חוזרת למאפיה. אני לא יודעת מתי הסיפור שלי עם הגברים של המאפיה האיטלקית יסתיים, אבל בינתיים לא מתחשק לי להפסיק לכתוב עליהם.

לורנזו טורנטיני, ראש המאפייה האיטלקית, איך הגעת לכתוב אותו כמו שכתבת?
לורנזו נכתב לאחר שבמשך זמן ארוך קראתי ספרי מאפיה ובכל ספר היה חסר לי משהו, הרגשתי שהסופרות לא הלכו רחוק מדי או שהציגו רק את סיפורי האהבה ולא את חייו האמיתיים ואת רגשותיו של ראש המאפיה. דמותו מבוססת על דמויות כמו טוני מונטנה, הסנדק וכד', רק אפל, חסר סבלנות ומסוקס יותר.

ורומאו בצ'יאני (אווו רומאו), החייל מספר אחד של לורנזו, יד ימינו. מצד אחד הוא לא רואה בעיניים, אבל מצד שני, כשמדובר באישה שלו, הוא הגבר הכי מושלם שקיים. איך יוצרים את הניגוד הזה? איך מצליחים להעביר את הדמות שלו, כמו שהעברת?
ברגע שכתבתי את "נשבעת בדם" ידעתי שאהיה חייבת לכתוב על רומאו. מהרגע הראשון התאהבתי בו. הסיפור שלו זעק בתוכי, ראיתי אותו בכל מקום, הרגשתי אותו. כבר ב"נשבעת בדם" אפשר לראות את הניגודים בדמות שלו ובעיקר את הנאמנות לאחים טורנטיני. החברות האמיצה שלו ושל מריאנו היא יותר מקשר משפחתי. רומאו הוא בחור פצוע, שבור, שראה וחווה המון רוע וענת נכנסה לסיפור כדי להראות לו קצת יופי.

קרה לך שתוך כדי הקריאה, התאהבת בדמות שכתבת? אם כן, עד כמה זה השפיע עלייך?
באופן כללי, אני מתאהבת בכל דמות שאני כותבת, אבל האהבה שהרגשתי כלפיי רומאו הייתה שונה, עמוקה יותר. נהניתי לכתוב את הדמות שלו, נהניתי מהמסע שעברתי איתו ומההתפתחות שלו כגבר.

הוצאת לאור את טרילוגיית שקרים יחד (!!!) ובחודש תשיעי, איך מתמודדים עם כל הלחץ והעומס, בזמן שאת יכולה בכל רגע נתון ללדת?
אוי, זה היה סיוט. במהלך ההיריון סבלתי מסימפיזיוליזיס שבאופן כללי אלו כאבי שרירים מטורפים, כאלה שאי אפשר לסבול. לא יכולתי לישון, ללכת או לשבת, ובכל זאת החלטתי להעסיק את עצמי ולהוציא לאור את הטרילוגיה, בעיקר כדי לא להתעסק בכאבים. בערך שבוע לפני שהספרים היו מוכנים קרסתי, לא יכולתי לזוז, בכיתי יום וליל ולא היה לי מושג איך אצליח לכתוב הקדשות ואיך אצליח לעטוף את הספרים. למזלי, בעלי שינס מותניים ועשה את רוב העבודה, אבל לכתוב הקדשות על אלפי ספרים היה לא קל בכלל. בואי נגיד שלעולם לא אשכח את החוויה.

היה לך קשה יותר, לכתוב על זוג כמו עוז וליהי? על מציאות בה הבעל בוגד ולא נסיך כמו שהקוראות רגילות?
אני לא רואה בעוז גבר בוגד, כי למעשה הוא לא באמת היה עם ליהי. הוא ניסה להרחיק את עצמו ממנה בכל דרך, לא לחשוב עליה ועל השקרים שלה. טרילוגיית שקרים מציגה זוג שחיים בשקר ובכל זאת אוהבים בכל ליבם. אם הם היו מניחים את הגאווה בצד ומדברים, רק מדברים על הדברים, הכול היה מסתדר ואני חושבת שזהו המסר העיקרי, לדבר!
לדעתי המון זוגות היו נמנעים מגירושים אם היו מתקשרים ומאמינים אחד בשני.

מה סוג הביקורות שקיבלת על הדמות הכל כך שונה מהתבנית בז'אנר?
הביקורות על הטירולוגייה היו קיצוניות. לדעתי 50 אחוז ממש אהבו את עוז ו-50 אחוז ממש שנאו אותו, לא היתה שום ביקורת באמצע. מה שכן, הטרילוגייה הצליחה להפוך לרוב הבנות את הבטן וזאת המטרה בסופו של דבר. לדעתי, העיקר הוא לא לאהוב את הדמויות אלא ליהנות מהעלילה. אם כל הדמויות יהיו מושלמות, לא יהיה סיפור לספר.

 

"בבית שלי אין שום הבדל בין הגבר לאישה…"

בתור קוראת וסופרת, מה את אומרת על ספרים בהם האישה עוברת התעללות נפשית ו/או פיזית על ידי הגבר?
אני עושה הפרדה גדולה מאוד בין המציאות לבין הספרים שאני קוראת. המון דברים שאני קוראת בספרים יכולים להיראות לי מרתקים, אבל במציאות היו שוברים לי את הלב. ספרי אופל הם לגמרי המועדפים עליי וכמה שיותר קשים יותר טוב.
מה שכן, אני חושבת שאסור לתת לבנות צעירות לקרוא ספרים מהסוג הזה כי המציאות היא באמת שונה ואין שום דבר סקסי בלהיות חטופה, שפחה או אסירה של גבר.

זה משהו שהיית מוכנה לסבול במציאות?
בוודאי שלא. לא הייתי נשארת דקה בתוך זוגיות הרסנית ופוגענית.

היית מגדירה את עצמך כפמיניסטית?
כן. מבחינתי ההגדרה של פמיניסטית היא שוויון זכויות בין גבר ואישה. בבית שלי אין שום הבדל בין הגבר לאישה, חלוקת התפקידים ברורה מאוד. וגם מחוץ לבית לא הייתי מרשה לאף אחד שיתנהג אליי כנחותה מפני שאני אישה. אני נורא דעתנית, נחרצת ואוהבת להשמיע את עצמי.

בתור קוראת, איזה סגנון את אוהבת לקרוא?
אני קוראת הכול: רומנים, אוטוביוגרפיות, מתח ובעיקר ספרי פסיכולוגיה והעצמה עצמית.

מה היה הספר הראשון שקראת בז'אנר הרומנטי?
וואו, אני כבר לא זוכרת, אבל זה היה הרבה לפני "חמישים גוונים של אפור". הספר המתורגם הראשון שקראתי בז'אנר הרומנטי היה משהו של מאיה בנקס, ואחר כך המשכתי לחמישים גוונים, על אף ששנאתי את הספר של בנקס.

 

"המציאות מתערבבת עם הדמיון…"

עד כמה בעלך, מעורב בספרים שאת כותבת ועד כמה ממנו ומהזוגיות שלכם את מכניסה לספרים?
ליעד לא מעורב בעלילות ולא קורא את הספרים, הוא פחות אוהב לקרוא. אי אפשר להימנע מלהכניס את החיים הפרטיים לתוך הספרים. בסופו של דבר, הכתיבה יוצאת מהלב, מהבטן והרבה פעמים המציאות מתערבבת עם הדמיון.

קרה לך שהכנסת משהו שקרה לך בחיי הזוגיות שלך לאחד הספרים?
בוודאי, המון פעמים. הרבה מהדמות של מריאנו לקוחה מליעד ומהתשובות שלו, גם הוא ליצן החצר.

אם היית יכולה לברוח עכשיו לאי בודד, מה היית לוקחת איתך או את מי היית לוקחת איתך?
הייתי לוקחת את בעלי. אני טובה מאוד בלהסתדר לבד, כל עוד יש לי את מי להפעיל. בלעדיו לא היה לי למי לתת פקודות ובכללי, היה לי משעמם.

 

"הספרות הישראלית מתפתחת…"

יש משהו שהיית משנה בעולם הספרות הישראלית?
אני חושבת שהספרות הישראלית מתפתחת מאוד ואני רואה בזה דבר חיובי. הקוראות הישראליות נותנות יותר הזדמנות לכותבות, דבר שלא היה קודם, ולדעתי הגיע הזמן. הסופרות הישראליות לא פחות טובות מהאמריקאיות, ההבדל היחיד הוא שהן כותבות בשפה האנגלית. כמו שיש סופרות אמריקאיות פחות טובות כך גם יש סופרות ישראליות, אבל זה לא אומר שצריך להכליל את כולן.

משהו שהיית משנה בדרך של ההוצאה העצמית?
לא הייתי משנה דבר, אני נהנית מהתהליך. בסופו של דבר, אם הייתי רוצה לשנות הייתי משנה.

איפה את רואה את עצמך בעוד עשר שנים?
יש לי המון תוכניות, אבל העיקרית היא להמשיך לכתוב. בטח כבר אוציא ספרים באנגלית ואכתוב את התסריט לסדרה שאני כל כך רוצה לכתוב.

לאיזה קהל היית רוצה להגיע?
הקהל שלי הוא נשים והייתי רוצה להגיע לכמה שיותר נשים ברחבי העולם.

מה את מתכננת לקוראות שלך ומתי?
הייתי רוצה לערוך יותר מפגשים עם קוראות. לצערי, קשה לי מאוד למצוא לזה זמן, אבל אני מתכוונת להתחיל להתפנות ולערוך מפגשים ברחבי הארץ.

תרצי להגיד משהו לסיום?
אני רוצה להודות לנשים של חיי – הקוראות שלי. בלעדיכן שום דבר לא היה שווה. אתן המנוע והכוח שלי.

ולסיום של הסיום, מתי תכתבתי את רדופה 2, שבו תהרגי את ענת ותחתני אותי עם בצ'יאני?
לא רציתי לגלות לך, אבל הספר כבר כתוב. לפני תקופה רומאו יצר איתי קשר וסיפר לי שנמאס לו מהבלונדינית שלצדו, הוא הבין שהגיע הזמן לשינוי חחחחח.

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

6 תגובות בנושא “ליליאן סלמה נחום – מלכת עולם הפשע הספרותי!”

  1. ליליאן בהחלט סופרת שאני מחכה לספרים שלה וקונה אותם באמת על עיוור כי ממנה יצא רק טוב זה בטוח❤

  2. ליליאן היא אחת הסופרות המועדפות עליי מיותר לציין שקראתי את כל הספרים שלה ומחכה בקוצר רוח לספרים הבאים שלה
    אחד הדברים החשובים שיש בעלילה של לילאן שהיא נותנת לחוות את כל קשת הרגשות
    מאוד אשמח למפגש עם קוראות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *