לוזרים לכאורה

השבוע קראת את "סימנים קטנים של אושר", ספרה המקסים באמת של לינדה הולמס האמריקאית, המספר על אווי, אשה חומת שיער וחמודה באופן ממיס מעיירה קטנה במבינת מיין, שמתפרנסת מתמלול ראיונות עבור עיתונאים וסופרים.

.

אווי רצתה להיפרד מבעלה טום, רופא העיירה. היא כבר הייתה במכונית עם המזוודה, אבל אז קיבלה שיחת טלפון מבית החולים, שבה הודיעו לה שהוא נפצע קשה בתאונת דרכים. דקות ספורות לאחר מכן היא כבר הפכה לאלמנה, ובשנה שעברה מאז עובר לה רק קול אחד בראש, שאומר "מפלצת, מפלצת" – רגשות האשם אוכלים בה בכל פה.

אווי מוצאת את עצמה בבור כלכלי לא קטן, כשכעת היא צריכה להתפרנס לבדה ממשכורת בינונית מינוס, ולכן היא חייבת להשכיר את הדירה הצמודה לביתה. למרבה השמחה, האיש שבא לשכור את הדירה הוא דין, שחקן בייסבול בכיר מניו יורק שמשהו מוזר קרה לו בעונת המשחקים החולפת – פתאום הוא לא הצליח לזרוק כדור. למה? ככה. מיטב הרופאים והמטפלים ניסו לפתור את הבעיה, אבל שום דבר לא עזר. אז כדי להתחמק מהתקשורת שלא מפסיקה להציק לו, דין מרחיק עד מיין ורוצה רק להתבודד, הרחק מכל הרעש והמבוכה.

"סימנים קטנים של אושר" הוא מפגש מרנין בין שני לוזרים לכאורה, שלא מפסיקים להאשים את עצמם בכל מה שהשתבש בחייהם. אווי ודין שנונים עד בלי די, מרירים להפליא, והדיאלוגים שהם מקפיצים הם מהמשובחים שנכתבו עד כה בספרות הצ'יק ליט, פשוט עונג צרוף. אם יודעים לצחוק על המצב – האהבה כבר תגיע בעצמה.

לרכישת הספר וקריאת פרק ראשון –סימנים קטנים של אושר

מאת: רן בן-נון

רן בן-נון, 52, עורך במוספים "זמנים מודרניים" ו"זמנים בריאים" ומבקר ספרות במוסף "24 שעות" של ידיעות אחרונות, נשוי ומתגורר בדרום תל אביב. ספרו הראשון, "עכשיו יותר ברגש", יצא בספטמבר 2017 בידיעות ספרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *