להתראות מחר / אריק לינדסטרום

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא דקה אחת. תהנו🙂

לספר הזה יש כריכה יוצאת דופן. לא עוד צילום של גבר המציג קוביות לתפארת (לא שאני מתלוננת), לא אשה יפהפייה או מיסתורית , אלא, צילום של כתב. כתב ברייל, הסתקרנתי.

הדמות הראשית בספר, פרקר גרנט היא צעירה עיוורת שרואה הכל, כאילו לא צריך עיניים בשביל זה.

היא לא נולדה עיוורת, אלא איבדה את ראייתה בגיל צעיר מאוד בעקבות תאונה, בה איבדה גם את אביה, אליו היא מאוד מתגעגעת ולמרות הגעגועים היא פוקדת על עצמה לא לבכות, לא לפתוח את הסכר.

זה מתחיל להישמע כמו עלילה מערוץ ויוה פלטינה, אני יודעת, אבל זה לא הסגנון.

הגיבורה שלנו כאן לא מחפשת רחמים, להיפך, מי שירחם עליה ויעשה לה הנחות בגלל העובדה שהיא עיוורת מיד יסומן באיקס גדול ויקבל בעיטה אל מחוץ לחייה. זה רק אחד מהחוקים אותם יצרה ומיועדים לכל מי שבקשר עימה.

החוק בעל רמת החשיבות הגבוהה ביותר אומר שמי שמעל באמון שלה, הלך עליו, אין הזדמנות שנייה, ויהי מה. קשוחה הבחורה.

החוקים הם מעין חומת מגן, שומרים על פנימיות שברירית במעטה של שריון.

פרקר גרנט חזקה, לפחות כלפי חוץ. היא חריפה, שנונה, צינית,(אהבתי את ההומור המושחז שלה) ולא נותנת לפרט "שולי" כמו עיוורון להפריע לה לנהל חיים רגילים: חברות טובות, לימודים, תחביבים .

היתה לה אהבת ילדות בשם סקוט קילפטריק. היה בינהם קשר מיוחד מאוד עד שקרה "הנורא מכל", סקוט עבר על החוק החשוב מכולם והוצא לו כרטיס אדום (צועק).

אחרי זמן ממושך בו פרקר לא פגשה את סקוט הוא שב להיות בקרבתה ,

אבל היא, כבר אמרנו, קשוחה, בונקר.

ובכל זאת, גם בחומות הבנויות היטב עלולים להיווצר סדקים.

כמה אפשר להקשיח את הלב ובאיזה מחיר?

הספר הזה כתוב טוב, עם דמות ראשית מיוחדת שלוקחת אותנו לעולם החשוך שלה, אותו היא נלחמת להאיר בשלל נורות צבעוניות

הסיפור ברוח נעורים, (הגיל של הגיבורים, מסגרת הלימודים, האווירה). הייתי ממליצה לבני נוער לקרוא אותו ובאותה נשימה גם למבוגרים שבהחלט יכולים ליהנות ממנו , אישית אני מוצאת את עצמי מעריכה ספרים רבים שמקוטלגים כספרי נוער ומצליחים לרגש ולגעת בי.

בספר מועברים מסרים חשובים בין השורות, ראשית: לקבל את השונה (אני מלאת הערכה כלפי סיפורים בהם הגיבורים בעלי לקויות),בנוסף , מסרים שהם מעין "טיפים" שאפשר לבחור לספוג אותם, מקסימום יועילו לנו.

נהניתי מהקריאה ואפילו מעבר להנאה, הספר הצליח להשאיר אצלי חותם בלב, בצורת כתב ברייל.

הסתקרנתן?

בואו לקרוא את הפרק הראשון כאן https://goo.gl/4Bu9hX

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

מאת: מאיה ארז

"תשאירו את העיניים שלכם על הכוכבים והרגליים שלכם על הקרקע"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *