כשהגשם יורד / ליסה דה יונג

"מכאן והלאה…"
נשיקה.
"כשהגשם יורד…"
נשיקה.
"תחשבי עליי."

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 5 דקות. תהנו🙂

גילוי נאות קטן, אין לי שמץ של מושג איך סוקרים ספר כזה, אבל אני מנסה…
גילוי בפני עצמו, אני מנסה לכתוב את הסקירה הזאת, 24 שעות אחרי שקראתי את הספר, וכן, אני כותבת אותה כשהגשם יורד אבל מהעיניים שלי.

התחלתי לקרוא את הספר הזה ביום רביעי בלילה וכבר אז ידעתי שאני הולכת לאהוב את הספר.
ביום חמישי בלילה המשכתי עוד קצת ומהר מאוד הבנתי שאשר האנט יש רק אחד.

בעקבות כל הפוסטים שעלו על הספר הזה הייתי בטוחה שאני באה לקרוא ספר על אונס והתעללות.
הכנתי את עצמי למצב הזה נפשית ופיזית עם טישו.
אני מודה ומתוודה שבהתחלה בכיתי.
הרגשתי שכל הפוסטים הרסו לי את חווית הקריאה כי לא בכיתי וחשבתי שאיבדתי את כל הספר המושלם הזה.
ואז, ביום שישי בלילה, כשכולם שקועים בשינה נעימה, אני בכיתי את חיי!
הגשם ירד, אבל הוא לא ירד בספר.
הגשם ירד מהעיניים שלי אל תוך החיבוק החם של הטישו.
במקביל, הגשם גם ירד על החלון והכניס אותי לאווירה.
האמת, שהגשם של הדמעות נמשך לפרקים עד עכשיו, 24 שעות אחרי הקריאה ולדעתי הוא גם ימשיך…

אני רוצה להתחיל במשהו קטן ומתבקש ביותר אחרי הספר הזה,
אני רוצה להגיד לכל הבנות האלה שלצערי הרב עברו את מה שעברה קייט:
*אתן לא אשמות!*
האשמה היא אך ורק של האדם השפל או יותר נכון של החיה, שבחר לקחת לעצמו את הגוף של האישה שמולו ושסירבה לו, בכוח!
אתן לא טמאות.
אתן לא פגומות ולא פסולות.
אף אחת מכן לא צריכה לשתוק ולפחד שיאשימו אותה או ייפסלו אותה בחברה.
להפך, נשים יעריצו את האומץ שלכן לפתוח את הפה.
עצם העובדה שתקומו על הרגליים ותמשיכו הלאה, יגרום לכל מי שמולכן, להעריץ אתכן.
אתן תנצחו את הטינופת שפגעה בכן.
ולא משנה מה, אל תוותרו על החיים שלכן.
אל תנשמו רק בשביל לנשום. תנשמו בשביל לחיות, תחיו כל רגע ואל תוותרו על עצמכן.
לכל אחת בסוף יגיע האדם שיידע לרפא כל פצע ופצע, נפשי או פיזי שנגרם לה.
לכל אחת בסוף יגיע אשר האנט שילמד אותה לחזור לחיים, רק אל תיכנעו לפני שאתן מוצאות אותו.
את תוותרו על הזכות לחיות!

הספר הזה, גרם לי לבכות כמו שבחיים לא בכיתי.
לא מהחיים, לא מסרט, ובטח שלא מספר.
נכון, אני אחת שבוכה בקלות, אבל כאן הבכי באמת לא היה קשור לזה.
לא התרסקתי מהאונס כמו שהתרסקתי משאר הספר.

כל מי שהמליצה לי על הספר,
המו"לית שהמליצה לי בלי סוף, ענבל אלמוזנינו,
וכל מי שרק אמרה לי "וואי ספר פצצה",
קוללה אתמול לאורך הקריאה.
על כל דמעה ודמעה שירדה לי, קיללתי אותן!

קייט אלכסנדר 
אלוהים כמה שהבחורה הזאת ריסקה לי את הלב!!!
וכמה שאני אהבתי לקרוא את תהליך ההחלמה שלה.
את תהליך ההחלמה שלה, בעזרת אשר…

קייט נאנסה ובחרה לשתוק.
אף אחד לא ידע ואף אחד גם לא הבין מה גרם לשינוי הקיצוני שלה.
לא אמא שלה, לא החברה הכי טובה שלה, לא הידיד הכי טוב שלה שהיא כל כך אוהבת.
פשוט מאוד אף אחד.

ואז הגיע אשר.
ואז הגיע הבחור מבחוץ, זה שלא הכיר את קייט הישנה וזה שלא מחפש לשנות אותה חזרה לקייט הישנה.
בחור שבסך הכל רוצה להחזיר לה את שמחת החיים.
אבל זה לא רק זה.

קייט ואשר דואגים לרפא כל פצע שלה יחד.
הוא דואג להפיל כל חומה והיא מקבלת את האומץ ונותנת לו להפיל אותה.
הוא מרפא והיא נותנת לו לטפל בה.

קייט לומדת דרך אשר לראות את החיים אחרת.
היא לומדת לנשום בשביל לחיות את החיים, ולא לנשום רק בשביל שהגוף ימשיך להתקיים.
הוא מלמד אותה לחצות גבולות והיא נאחזת בו וחוצה אותם.

בכל פעם שקייט התגברה על זיכרון כואב,
בכל פעם שהיא נאחזה באשר להמשיך הלאה,
ברגעים הקטנים האלה שהיא למדה לקחת סיכון ולנסות,
היא המיסה אותי.
היא גרמה לי לדמוע לא פעם.

וכשקייט צריכה להיות החזקה,
כשהיא צריכה להיות התומכת והעוזרת,
היא עושה את זה על הצד הטוב ביותר.

הבחורה הזאת, לגמרי ריסקה אותי!

"מכאן והלאה…"
נשיקה.
"כשהגשם יורד…"
נשיקה.
"תחשבי עליי."

אשר האנט
מהרגע שקראתי את הקטע הזה,
ידעתי (!) שמכאן והלאה, כשהגשם ירד, אני אחשוב עליו.
לא משנה מה יקרה, אני פשוט יודעת, שהגשם שעתיד לרדת בקרוב, יזכיר לי את אשר האנט.
מהיום והלאה, גשם שווה ערך מבחינתי לאשר האנט.

אני מאחלת לכל בחורה שעברה את הגיהנום שקייט עברה, לזכות בגבר כמו אשר.
אני מקווה, שזה שם למעלה יישלח להן את זה שיחזיר אותן לחיים בדיוק כמו אשר.

אני לא יודעת מה אפשר לכתוב עליו בלי לעשות ספויילרים.
אז אני פשוט אציין שאין ולא יהיה גבר כמו אשר.
עזבו אתכן עכשיו בעלים ספרותיים ואת כל הצחוקים שכולנו עושות בקבוצות.

אשר הוא לא הדמות הגברית הזאת שאנחנו רוצות להתחתן איתו כי הוא חתיך, עשיר ונסיך.
אשר הוא פשוט מלאך בדמות של גבר.
הוא יודע איך להחזיר לחיים ואיך להעניק לחיים.
אם בכיתי בספר הזה ותאמינו לי שבכיתי לא מעט, זה בגללו ובזכותו.

כל משפט שיוצא מהפה שלו…
עזבו משפט, כל מילה (!) שאשר מוציא, יורה חץ ישר ללב של הקוראים.
הוא יודע לרסק לנו את הלב ומצד שני לתת לו הסתכלות שונה על החיים.

אשר האנט יודע איך לגרום לנו להעריך את החיים שקיבלנו במתנה.
איך להתמודד עם המכשולים בדרך.
ואיך לייחל לגבר שיאהב וידאג לנו בדיוק כמו אשר האנט.

אז כמו שאמרתי,
הלוואי וכל בחורה שהייתה במצב המצער של קייט, תזכה לחזור לחיים, בזרועות של גבר כמו אשר האנט.
נכון אשר הוא גבר ספרותי, אבל איפשהו ברחבי העולם שלנו מסתתר לו אשר האנט אמיתי.
כל מה שנשאר זה רק למצוא אותו…

"אשר נושם נשימה עמוקה. "כשהגשם יורד, תזכרי אותי." קולו חרישי, אבל כל מילה נחקקת בליבי."

לסיכומו של,
ספר שהוא מוגדר אצלי כ"חובת קריאה".
ספר שמרסק ונשאר חקוק בזיכרון.
אני חושבת שכל מי שעוקבת אחרי הסקירות שלי כבר יודעת שאם הוספתי ציטוטים מהספר, זה רק אומר כמה אהבתי אותו וכמה אני ממליצה עליו.
אל תחכו! לכו לקרוא את הספר!
אה…ותיקחו אתכן הספקה ענקית של טישו.
ולסיום סיומת…

"כשהגשם יורד, חשבי עליי. אני נושאת את עיניי, מניחה לגשם להלום בפניי ומחייכת."

כשהגשם הבא יגיע, אני בהחלט אסתכל עליו ואחשוב על קייט אלכסנדר ואשר האנט!!!

 

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *