כוכב באפלה / ליליאן סלמה נחום

זה לא סוד שליליאן היא בין הסופרות שאני הכי אוהבת.
אבל לצערי הרב, בעקבות ביקורות ששמעתי, נמנעתי מהספר המדהים הזה.
וכן, אני מצטערת על זה ממש!

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 6 דקות. תהנו🙂

חברה טובה התעקשה שאקרא את הספר (שהיה היחיד שעוד לא קראתי) ושלחה לי אותו לקריאה.
הוא שכב אצלי לא מעט זמן, לא מיהרתי לקרוא אותו וגם על זה אני מצטערת.
אחרי מחסום קריאה של כמעט חודש, החלטתי לנסות את מזלי איתו בשבת וברוך השם המחסום התפוגג לו.

במשך השנתיים פלוס שקראתי ספרים של ליליאן, חשבתי שהיא טובה בכתיבה של כל מה שקשור לערסים ו/או עבריינים בלבד.
אבל ליליאן הוכיחה לי עם הספר הזה שהיא יכולה לעשות עבודה לא פחות טובה גם בספרים שונים ב-180 מעלות.
אם יש משהו שמאפיין את הספרים של ליליאן, זה השילוב של ישראל – ארצות הברית בכל הספרים שלה. לא משנה אם זה ספר על זוג ישראלי, זוג פושעים או זוג מעורב, תמיד יש את ארצנו הקטנטונת על המפה יחד עם ארצות הברית.
הספר הזה הוא הספר היחיד של ליליאן, שמסופר רק בארצות הברית ובלי שום ערבוב בין ישראלים לאמריקאים.
לאורך כל הקריאה הרגשתי שאני קוראת תרגום טוב של ספר שנוגע ללב בלא מעט מקרים.

כבר בפתיחת הספר ליליאן הקדישה כמה עמודים לקוראות, שם היא הסבירה שהספר שונה ממה שהיא כותבת והקדישה את הספר לאימהות שאיבדו את הילדים שלהן למחלה הארורה.
אם יש משהו שאני מסכימה איתו יותר מכל בספר הוא זה שהורים לא צריכים לקבור ילדים.
במיוחד לא ילדים שהמחלה הרגה אותם בייסורים.
ילדים הם דבר טהור. כמעט מלאכים. וכשהם הופכים למלאכים באמת, הם משאירים את ההורים מאחור עם חור ענק בלב. זה כואב ולא נתפס.

קראתי את הספר באפס ציפיות והוא הגיע למקום מאוד גבוה אצלי, בעיקר בגלל הנגיעה שלו בעולם הכואב הזה, של אמא שקוברת את האוצר הכי יקר שלה.
בכל פעם שליליאן הזכירה את הנושא, עם כמה שזה היה בעדינות, חשבתי על נשים כאלה שאני מכירה באופן אישי.
יותר מזה, חשבתי אפילו על אותה אמא שקברה את הבן שלה כי הוא יצא למלחמה למעננו ולא חזר.
הורים לא צריכים לקבור ילדים.
והספר הזה גרם לי להבין עד כמה המשפט הזה נכון.

כשהתחלתי את הספר, כבר ידעתי מה הולכת להיות הבחירה בסוף של המיני משולש אהבה שיש לנו פה. אבל עדיין, רציתי לדעת על מה כל הרשע ולמה אמרו שהבחירה היא לא נכונה.
האמת, אני כל כך, אבל כל כך מסכימה עם הבחירה שאני לא רואה בכלל אופציה אחרת.
לפעמים, הורים צריכים לוותר על עצמם למען הילדים שלהם, זה דרך העולם.
אבל אף אחד לא אמר, שהוויתור הזה לא יעשה איתם חסד בסופו של יום.

ג'ייסון מור, רוק סטאר, ג'ס
לשם שינוי, אני אתחיל מהגבר ולא מהאישה.
ג'ייסון מור של אנה הוא נסיך אמיתי ואין לי כל ספק בכך.
אבל משהו בו לא עבר לי.
כמה שהוא היה טוב לב איתה, אוהב ודואג, לא הצלחתי להביא את עצמי ולהתאהב בו כמו בכל הגברים הספרותיים.
משהו בג'ייסון לא חדר לי מתחת לעור ולא נכנס לי ללב.
נכון הוא נפש פצועה, מה שגורם לי בדרך כלל להפוך לשלולית, אבל הוא לא הצליח להיכנס לי ללב.
כן אהבתי את הדמות שלו וכן הבנתי מה יושב לו על הלב, אבל לא מעבר לזה.

אדריאנה לופז, סטאר, אניטה, אנה, Bebe
אלוהים כמה פעמים היא גרמה לי לדמוע!
בכל פעם שאנה, בכתה על הבת שלה, פחדה לשכוח אותה, בכיתי והתפרקתי איתה.
בכל פעם שהיא הרגישה שעוד חלק ממיה נעלם לה, הרגשתי את הכאב שלה.

בכל פעם שהגרוש המניאק שלה, דיבר אליה בצורה פוגענית ותקף אותה,
רציתי שהוא ימות מוות בייסורים!
האמת, שהתבאסתי שליליאן, שבדרך כלל משלבת בין דמויות מספרים שונים, לא שילבה פה את מריאנו טורנטיני ורומאו הצייד בצ'יאני, שייקחו אותו לשיחה צפופה במרתף האהוב שלהם במועדון ה-Q.
אין כל זכות לגרוש לדבר ככה לגרושתו.
לאיים בלקיחת הילד או לא לעמוד בהסכם גירושין בשביל להראות מי משתין יותר רחוק.
מניאק כבר אמרתי?!

אבל אז אלוהים וליליאן שלחו לה פיצוי – לוסיאנו מרטינז!
בכל פעם שאנה לא ראתה את האהבה שלו, כעסתי עליה.
בכל פעם שהיא התעקשה על הקשר שלה עם ג'ייסון, רציתי להרוג אותה בעצמי!

אהבתי כל כך לקרוא את הקשר שנרקם ביניהם.
לוסיאנו הפך לכתף התומכת, לחבר הכי טוב, לגבר שדואג ומגונן, לאבא נוסף לילד שלה.
בעצם, לוסיאנו פשוט היה כל מה שהיא הייתה צריכה בחיים, הוא היה הפיצוי שהשמיים שלחו לה וכעסתי שהיא לא ראתה את זה!

מה שכן,
מאוד אהבתי את הכוחות הנפשיים שלה.
אנה עברה לא מעט דברים קשים ובכל פעם שהיא נפלה, היא ידעה לקום.
זה לא משנה אם היא קמה לבד או בעזרת אדם אחר, היא פשוט קמה.
אנה יצאה לעבוד ולהוכיח שהיא מספיקה לבן שלה.
אבל מצד שני, היא לא וויתרה על התשוקה שלה בכתיבת הספרים שלה.
היא לא ברחה והתמודדה עם כל מכה שהיא קיבלה ונתנה לאחים וההורים שלהלרכך את המכות.
אה סליחה, כמובן שגם לוסיאנו דאג לרכך את אותן המכות.

לדעתי האישית, חוזק נפשי של אישה לא פחות חשוב מהפיזי.
נכון, אנחנו רגילות לקבל מליליאן ספרים על אישה עם חוזק נפשי ופיזי עצום.
אבל לפעמים זה כיף לקבל רענון בדמות אישה שהחוזק הנפשי שלה עולה על הכל.
לגמרי דמות שאהבתי.

לוסיאנו מרטינז, לו 
פאק, אפשר להיות ה Bebe שלך?!
לפני שהכרתי את ליליאן, הייתה לי חולשה לספרדית ולכל מה שקשור לזה.
אבל אז ליליאן הכירה לי את האיטלקית ושם הלכתי לאיבוד.
אבל אחרי הספר הזה, ספרדית לשלטון בייבי!

למי שיצא לראות סדרות בויוה, בטח מכירה את השחקן הארגנטינאי המושלם – לוסיאנו קסטרו.
ככה בנות דמיינתי את לוסיאנו מרטינז.
וכן, לגמרי עפתי עליו יותר רק בגלל זה!

כל אישה צריכה לקבל בחיים שלה לוסיאנו משלה.
חבר אמת, גבר אוהב, דואג ומגונן, עוזר לכל מי שצריך, אבא טוב ואח טוב.
אני פשוט התאהבתי בו מהשנייה הראשונה וזה נמשך עד עכשיו!

לוסיאנו יודע איך לתמוך, איך לא לשפוט ואיך לנחם.
גם אם הוא לא מסכים עם מה שאנה עושה, הוא תומך בה!
הוא אוהב אותה.
ולמרות שהיא טענה שהיא אוהבת את ג'ייסון, זה לא מונע ממנו להיות שם בכל הרגעים הקשים שלה. ויש לה לא מעט כאלה.
הוא תמיד נמצא שם בזרועות פתוחות שרק מחכות לנחם ולתמוך.

אולי הוא שבר לה את הלב כשהם היו יותר צעירים, אבל הוא עשה את זה לטובה.
מה שרק מוכיח שהוא מסוג האנשים האלה שמוותרים על עצמם למען מי שהם אוהבים.
איי לוסיאנו, איך אפשר שלא להתאהב בך מהשנייה הראשונה, איך?!

לסיכומו של,
בהחלט ספר שונה של ליליאן, שלאורך כל הקריאה שלו, שאלתי את עצמי שוב ושוב אם זה ספר שלה או תרגום בסגנון אדל…
ממליצה יותר מבחום על הספר הזה, לגמרי מצטערת שאני קוראת אותו שנתיים אחרי שהוא יצא.
שיחקת אותה שוב ליליאן, והוכחת שיש עוד נושאים שאת יכולה למוטט אותי בהם חוץ מאלו שאני אוהבת.
ואולי קראתי את הספר הזה ואת "בין שני עולמות" מעותקים של חברה, אבל אני לגמרי הולכת לרכוש אותם לעצמי לקריאות חוזרות!

נ.ב
בגללך אני לא מפסיקה לשמוע את פאבלו אלבורן בלופ…וזה רק הולך ומחמיר!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *