יומן צבים / ראסל הובן

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 2 דקות. תהנו🙂

השבוע קראתי את "יומן צבים" של ראסל הובן, ספר על שני אנשים בודדים בלונדון העליזה של 1975, שמתחברים סביב אובססיה משותפת – לשחרר לחופשי את צבי המים מגן החיות המקומי.

ניארה ה' היא סופרת ילדים במשבר כתיבה עמוק, בלי חתולים ולא צמחונית, למזלה. ויליאם ג' הוא מוכר בחנות ספרים, גרוש. אנשים שקצת הרימו ידיים במרוץ החיים והצבים האומללים מעניקים להם מטרה מוזרה כלשהי.

ניארה הולכת לגן החיות כדי לצפות היצורים שהיא מאיירת בספרים שלה, ויליאם נמצא שם סתם כי משעמם לו, והובן עוקב אחריהם פרק אחר פרק בשני קולות, כשמחשבותיהם נפגשות הרבה לפני שהם עצמם נתקלים זה בזו. כאילו מישהו שם למעלה החליט שאוקיי, סבלתם מספיק והגיע הזמן לגאול אתכם מייסוריכם, כשהצעד הראשון בדרך לגאולה הוא המחשבה, ההרהור הפילוסופי.

ויליאם חושב שקופי הגיבון בכלוב בגן החיות נראים כמו נגני ג'אז עם פרצופי זן. ניארה מהרהרת בכך שרק לנו השבי נראה לא בסדר – החיות רגילות, הן לא עושות מזה עניין. וככה זה ממשיך, מחשבה אחר מחשבה, הרהור מול הרהור, הגיג מול הגיג. קשר שברוח.

"יומן צבים" הוא ספר על מה שמחבר בין אנשים, בין גבר לאישה, באופן הכי מפתיע ולא צפוי, הכי מחוץ לקופסה. קשר אנושי, קשר אהבה, יכול לתפוס אינסוף צורות וגוונים. מערכת יחסים, לא משנה באיזה גיל, מצב או מקום, היא היצירה שלנו, היא מעשה אמנות, והפלא הזה מתרחש קודם כל ברוח ובנפש. הגוף, עם קצת מזל, כבר יגיע לשם ברגע הנכון.

הסתקרנתן?

בואו לקרוא את הפרק הראשון כאן https://bit.ly/2AviO5O

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

מאת: רן בן-נון

רן בן-נון, 52, עורך במוספים "זמנים מודרניים" ו"זמנים בריאים" ומבקר ספרות במוסף "24 שעות" של ידיעות אחרונות, נשוי ומתגורר בדרום תל אביב. ספרו הראשון, "עכשיו יותר ברגש", יצא בספטמבר 2017 בידיעות ספרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *