חשופה לעיניך / סילביה דיי

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 5 דקות. תהנו🙂

בשבת האחרונה חרפתי את נפשי ויצאתי לשוטט בספריית ה"עברית" שלי. החשבון ב"עברית" אמנם נושא את שמי ומחובר לכרטיס האשראי שלי, אבל מי שבעיקר עושה בו שימוש הוא חמותי היקרה. בהתחלה, כשרק גילתה את חדוות הטבלט, נהגה לשגר אלינו רשימת ספרים לרכישה, אבל אחרי "חמישים גוונים של אופל" הבנזוג נשבר ונתן לה את פרטי החשבון כדי שתקנה בעצמה. עמדתי להיכנס, אם כן, לטריטוריה לא מוכרת, לא ממופה ועל פי ניסיון העבר עם טעמה של החמות – זרועת מוקשים.

חמישים רם אורן וגוונים שונים מאוחר יותר נתקלתי בספר של סילביה דיי. בכמה ספרים שלה, אם לדייק. על הכריכה הובטח שמדובר בהצלחה בינלאומית, ואני עם הצלחה, כידוע, לא מתווכחת. חמושה בשעה פנויה, תחושת שליחות ומעט סקרנות טבעית צללתי אל חשופה לעיניך כדי לדעת על מה לעזאזל מדובר.

אווה טרמל, בחורה יפיפייה מהחוף המזרחי, עוברת לגור בניו יורק כדי לעבוד כעוזרת אישית לבוס מעלף עם בנזוג כובש. היא חולקת דירה מהממת באיזור מדהים בעיר עם שותף הורס, שעוסק בדוגמנות. מאמן הכושר שלה מפיל, מאמן הקרב מגע שלה, אמממ, לעזאזל נגמרו לי הסופרלטיבים, ולמעשה היא מוקפת רק באנשים שיכלו בקלות להשתלב ברשימות האנשים היפים של מגזין "פיפל". אבל יופיים של כל אלה מתגמד לעומת זה של גידאון קרוס, שיופיו מרומם אותו לדרגת אל או אם לצטט את אווה – "אלוהים הלבוש חליפה".

אווה וגידאון – הברקה תרגומית שמרחיקה את Gideon מבן דמותו התנכ"י, גדעון משמיד העמלקים, ומעניקה לשמו ניחוח זר ומצלול אמריקאי – נפגשים במקרה בבניין בו היא עובדת וכבר בפעם השלישית שהם נתקלים זה בזו הוא מודיע לה שהוא רוצה לזיין אותה. ככה. ליד המעלית. בסוף פגישה עסקית. אף שקיוויתי שהפנייה הגסה הזו תביא את אווה להעיף אותו לכל הרוחות ולמצוא בנזוג אחר, פרק וחצי אחר כך אווה וגידאון באמת מזדיינים וממשיכים לעשות את זה בתדירות מעוררת השתאות והערכה עד לעמוד האחרון.

סילביה דיי מנתבת בזהירות ובמומחיות בין הצגת התנהגות תוקפנית פסולה על פי אמות המידה המקובלות ובין הכשרה של אותה ההתנהגות. אווה נעלבת, כועסת, מודעת לזה שההתנהגות של גידאון אינה ראויה (כבר הזכרתי את זה שהוא מושך אותה כנגד רצונה לתוך מעלית, מניח עליה ידיים, מלטף, ואז מנקה ומלקק פירור שוקולד בזווית פיה?) ובאותה נשימה מכריזה, בינה לבינה, שזו מעוררת אותה. לכן היא תחליט בעודם במעלית לשמוע מה הוא מציע והשניים ימשיכו למשרדו שם הוא יציע לה סקס סתמי, ימשיך לגעת בה ללא הסכמה ויאכוף עליה נשיקה ממנה היא כמובן תהנה. היא תחליט בסופו של דבר שהיא מעוניינת בו למרות ואולי בגלל התנהגותו ומכיוון שזו החלטה שלה – הכל טוב. בערך. אני בעד חופש בחירה נשי ולכן לגמרי בעד אווה, רק חבל שלא הצלחתי להיפטר מהבחילה שעוררה בי הסצנה כולה.

אבל זו לא הבעיה היחידה של הספר ובטח לא הבעיה העיקרית שלי אתו. הבעיה עם חשופה לעיניך שהוא פשוט משעמם. יש שם סקס. המון סקס. רק סקס. מערכת היחסים המינית בין אווה וגדאון על פיתוליה וקשייה – שכן כל אחד מבני הזוג סוחב מטען כבד בתחום – היא תכלית הכל ומכיוון שכל שיחה (שהפועל ש.ל.ט. מרבה להפציע בה) נקטעת בהתעלסות סוערת לפני שמשהו אמיתי מתפתח מצאתי את עצמי מנמנמת תוך רפרוף על תיאורי איברים, ליקוקים, מציצות ואנחות. מעייף.

הדבר היחיד שהצליח להחזיק אותי ערה והוציא את השותף המתרגם שלי מדעתו עד שהורה לי לכבות את ההפרעה הטורדנית שלי היה התלונות המידי תכופות שלי ביחס לתרגום. שלא תבינו לא נכון. התרגום לגמרי מדויק. בדקתי. אבל לא כל מה שמדויק נשמע נכון בעברית. כל כך חסרה בטקסט ידו של עורך תרגום טוב שהיה עובר עליו והופך את "דלפק הקבלה שבצורת חצי עיגול" ל"דלפק הקבלה המעוגל" או את "התנדנדתי על העקבים המעוגלים של נעלי הכושר שלי" ל"התנדנדתי על עקבי נעלי ההתעמלות השטוחות שלי".

רגע לפני שהנחתי לאווה וגידאון להמשיך לבדם אל הכרכים הבאים בסדרה ניסיתי לחשוב מה בכל זאת הפך אותם לאחד הזוגות האהובים בסוגה הרומנטית. שהרי רומנטיקה גדולה אין כאן. לא היה אפילו רגע אחד מרעיד לב רק תנועה מתמדת בין ביחד (בתנוחות שונות) ללחוד. התשובה, נדמה לי, טמונה בכך שמדובר בפנטזיה מזוקקת תלושה מכל מציאות – החל מהדמויות הכל כך מושלמות ויזואליות, עובר במערכות היחסים שכמו הועתקו מ"היפים והאמיצים" וכלה בהצגת דמות גבר שמעוררת אצל הקוראות את אפקט פלורנס נייטינגל – כל כך חזק, גברי, מסוקס, טריליארדר מבחוץ וכל כך פגוע ופגיע מבפנים  –  עם כל האמפתיה שהוא מייצר איך אפשר שלא לפתח כלפיו משיכה רומנטית? עם פנטזיות אני דווקא מסתדרת יופי, אולי הבעיה טמונה בכך שלא חוננתי באופי טיפולי. אז את סילביה דיי ודומותיה אני משאירה לחמותי. לא נורא. גם ככה לא התלהבתי מהרעיון להחליף איתה רשמים על הספר הזה.

סולם עלמא: לחובבות פורנוטיקה (Not that there is anything wrong with that)

לינק לביקורת:
http://almabooks.co.il/%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%9C%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9A-%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%94-%D7%93%D7%99%D7%99/

הסתקרנתן?

בואו לקרוא את הפרק הראשון כאן https://goo.gl/2FN8ej

מאת: דורית תמיר

מוציאה לאור, מוציאה ילדים לבתי ספר, מוציאה בנזוג מדעתו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *