חסר חוק + חסר נשמה / ט.מ. פרייזר

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 3 דקות. תהנו🙂

זה לא סוד שהייתי פריקית של "קינג" ו"רודן", משהו בדואט הזה כבש אותי מהמילה הראשונה.
הפחד הכי גדול שלי בהמשכים זה שהסופרת תצליח להרוס את כל מה שהיא בנתה בספר או הצמד הראשון.
אז מה חשבתי עליו באמת?

"החובה באה לפני המצפון שלי, לפני המשפחה שלי, לפני הכול."
(ציטוט מתוך הספר "חסר חוק")

ת'יה 
הילדה הזאת פאקינג הגיבורה שלי.
לא משנה מה היא עברה, ראתה או חוותה בחיים שלה, דבר לא הצליח לשבור אותה.
היא חוותה אובדן אחרי אובדן, וניסתה לשרוד.
בגיל עשר, כשישבה מאחורי דלפק בחנות זניחה בעיירה שלה, הכול השתנה כשלחנות נכנס אופנוען חמוש ודרש את הכסף שנמצא בקופה.
ת'יה לא היססה או נשברה, היא לא בכתה.
היא אחזה ברובה ציידים וחיכתה לרגע הנכון.
אך אופנוען אחר, אופנוען בעל חזות גדולה, שיער ארוך, זקן ועיניים כחולות שינה את הכול.
הוא קונה אותה בטבעת שמקנה לה ביטחון והבטחה.

"היינו במלחמה, מלחמה של תאווה ותשוקה, וכעס ושנאה וכל רגש שהיה לי כלפי האיש המבלבל הזה מאז שהייתי בת עשר."
(ציטוט מתוך הספר "חסר חוק")

הדוב
מתתי עליו כשפגשתי אותו לראשונה בקינג.
אני זוכרת את היום שסיימתי לקרוא את "קינג" ו"רודן", שלחתי להוצאה הודעה.
התפללתי שיוציאו לאור את ההמשך וזה קרה, למרות שלא הגעתי אליו עד ליום שישי האחרון.
וכשהגעתי אליו לא הצלחתי לעצור.
קראתי ספר אחרי ספר מבלי לעצור.

המוות של הפרופסור צילק אותו.
הוא מצא את עצמו לבד, חיפש את עצמו ואת המהות שלו בעולם.
הוא השאיר מאחוריו את המשפחה, את האחים, את המועדון והאופנועים, ומסתבר שגם את ההבטחות שלו.
הוא לא תיאר לעצמו ששיחת טלפון שהתקבלה לנייד שלו באמצע הלילה, היא זאת שתחזיר אותו להתמודד עם כל מה שהשאיר מאחור.

"לא רציתי רק נקמה.
הייתי בפאקינג מסע ציד."
(ציטוט מתוך הספר "חסר נשמה")

כשהדוב מחליט לחזור, הוא חוזר חזק יותר, משוגע יותר ואוהב אותי.
וכשהוא אוהב…אוי, הלב שלי התמוגג ממנו.
יכולתי לעצום את העיניים ולדמיין אותו.
לראות אותו מולי ולהרגיש את אהבה שלו.
הזיכרונות שלו הכאיבו לי, אך העתיד שלו מילא אותי.

"הוא נראה כמו הזריחה. שיער בלונדי ועיניים כחולות. מראה כזה שאפשר לראות בתוכניות הטלוויזיה האלה שכל הילדים מעריצים בימינו.
אבל הילד הזה משכן בתוכו את השטן."
(ציטוט מתוך הספר "חסר נשמה")

ת'יה ודוב מבינים שהם רדופים.
הייתי בטוחה שאני יודעת מה קורה. הייתי בטוחה שאני יודעת לאן הרוח נושבת.
הופתעתי לטובה.
למרות הכאב ששניהם עברו יחד, יכולתי להתאהב באחד מהם.
הם השלימו אחד את השנייה.
באהבה, בנקמה, בסליחה, בחברות ובמשפחה.

"אנחנו לא מקבלים נצח. אנחנו מקבלים רק זמן מוגבל בעולם הזה. ורק אנחנו יכולים להחליט איך נעביר את הזמן הזה ועם מי."
(ציטוט מתוך הספר "חסר נשמה")

לסיכום…

אז כמו שכתבתי בהתחלה, הפחד הכי גדול שלי היה שאתאכזב מהדואט.
אחרי קינג ורודן לא חשבתי שאפשר להביא לי דואט דומה מבית היוצר של אותה הסופרת.
אך מ.ט פרייזר לא איכזבה.
הדואט היה טוב.
הכתיבה קולחת והדמויות מעניינות.
נהניתי ממנו.
קראתי אותו ברצף. ספר אחרי ספר ונשאבתי לתוך העלילה.
הדבר היחיד שהפריע לי זה ההתמודדות של ת'יה. היא עברה הטרדה מינית/ אונס, תקראו לזה איך שתרצו וציפיתי לקרוא עוד על ההתמודדות שלה עם המקרה.
מהרגע שהדוב הגיע הכל קרה כל כך מהר, שהרגשתי כאילו זה נשכח ממנה במהירות האור.
ולמרות הקטע הזה שהפריע לי, מאוד נהניתי.
אין ספק שט.מ פרייזר יודעת לכתוב.

עד אז,
נתראה בספר הבא.

הסתקרנתן?

בואו לקרוא את הפרקים הראשונים כאן https://goo.gl/rwyWvV

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *