"ז'ול" – סיפור אהבה בין שלוש צלעות

השבוע קראתי את "ז'ול" החביב של דידייה ואן קואלארט הצרפתי, העוקב אחר סיפור אהבה בן שלוש צלעות, שרק שתיים מהן אנושיות.

זיבל הוא מוכר בדוכן עוגיות מקרון בשדה התעופה, שאליו הגיע אחרי שאשתו לשעבר גנבה את הפטנט המבריק שלו וזרקה אותו מעסקיו. כבן למשפחת פליטים מסוריה, הוא התגלה בינקותו במעמקי פח זבל (ומכאן השם זיבל) בפריז ואומץ על ידי אינטלקטואלית בעלת לב זהב.

הצלע הנשית בסיפור היא אליס, קריינית רדיו עיוורת ומדהימה ביופייה, בדרך לניתוח השתלת קרנית שישיב לה את מאור עיניה. ז'ול, הגיבור השלישי, הוא כלב הנחייה שלה, שכעת בעצם מאבד את ייעודו. ז'ול לא מוכן לקבל את רוע הגזירה, הוא נוטש אל בעליו החדש ובורח לשדה התעופה, לדוכן של זיבל, שהתאהב באליס ממבט ראשון כשרכשה ממנו עוגייה. יחד ייצאו שניהם לחפש את האישה של חייהם.

למרות שהוא מבוסס על הגימיק השחוק בעולם, "ז'ול" מצליח לייצר משחק מעניין בתוך חוקי הז'אנר. בכל פרק מופיעים גילויים חדשים על עברם המסתורי והמרתק של הגיבורים. אצל אליס זו הדרך הטראומטית והמחרידה שבה התעוורה, ובעקבותיה מסלול שיקום מרהיב ומקורי, ואילו זיבל צריך להשלים עם מאגר שלם של מרירויות עתיקות וצורבות.

בדרכו הפתלתלה אל האושר מגיעות ל"ז'ול" שתי הקלות בעונש: א. הוא צרפתי ו-ב. הוא מ-2015. כך שכשזיבל מתמקד בחזה של אליס, מתאר אותה כ"סקסית" ואפילו הביטוי "פצצה" מרים את ראשו המעוות – לא חייבים לשפוט אותו לחומרה, במיוחד כשהמבט שהוא מספק אל הפסיכולוגיה הכלבית מטשטש במשהו את מבוכת הפסיכולוגיה הגברית.

הסתקרנתם? בואו לקרוא!

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

מאת: רן בן-נון

רן בן-נון, 52, עורך במוספים "זמנים מודרניים" ו"זמנים בריאים" ומבקר ספרות במוסף "24 שעות" של ידיעות אחרונות, נשוי ומתגורר בדרום תל אביב. ספרו הראשון, "עכשיו יותר ברגש", יצא בספטמבר 2017 בידיעות ספרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *