"אני אקום…": מעיין מרים סמדר בראיון ל"ידיעות אחרונות"

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 20 דקות. תהנו🙂

לרגל פרסום הספר "נשות ההרמון" אנחנו מביאות לכן את כתבה של נבו זיו מ"ידיעות אחרונות" על מחברת הספר המדהימה – מעיין סמדר.

כשמעיין סמדר הייתה קטנה השיער שלה נשר. שום טיפול לא עזר ורק כשהכירה את גואל רצון, הרגישה שהכל מסתדר. אבל מהר מאוד, מי שחשבה שריפא אותה, הפך לשטן: הוא גרם לה להתעלל בהורים ולגנוב מהם אלפי שקלים, ועד היום היא מרגישה שאמא שלה מתה בגללה. הוא זיווג אותה עם בנו ואחר כך אנס אותה. וכשכבר אזרה אומץ לקום וללכת, הגיעו העונשים. עכשיו, עם עליית סדרת הדרמה 'הרמון' שנוצרה בהשראת סיפורה ובהשראת סיפורי כתות נוספות, היא מתארת איך נראים חיים כאלה במציאות.

אונס, מעשי סדום, עשרות סעיפים של עבירות מין, שעבוד, פוליגמיה, קבלת דבר במרמה. ב-8 בספטמבר ‭ 2014‬ הרשיע אותו בית המשפט ברוב העבירות הללו. ובשעה שרצון נשלח לכלא ממשי, סורגים ובריחים, עשרות הנשים שהיו אסירותיו החלו לצאת מהכלא המדומיין שיצר בעולמן, זה שהייתה בו דלת פתוחה, אבל חוקי ברזל ואיום נפשי תמידי שלא איפשרו להימלט ממנו.

זו הייתה פרשייה בלתי נתפסת – בשכונת התקווה, בלב המדינה, גר אדם עם ‭ 21‬נשותיו ו-‭50‬ ילדיו מהן, שניהלו חיים נוקשים תחת כללים שהוא קבע. סיפור מטורף של כת אחת אבל בעצם סיפור של כתות רבות, שבראש כל אחת מהן עומד אדם בעל כריזמה ויכולת לשלוט בחיי אחרים, בדרך כלל אנשים צעירים ברגע פגיע בחייהם. אחת הנשים שמכירה את המציאות הזו מקרוב מאוד היא מעיין מרים סמדר. לפני קרוב לשמונה שנים היא השתחררה מכבלי הכת של גואל רצון, שנכנס לחייה כשהייתה בת 17 וחצי. עוד מעט תחגוג ‭ .38‬הסיפור שלה, יחד עם סיפורים של כתות שונות, הפכו להיות ההשראה לסדרת הדרמה 'הרמון' שעלתה בערוץ ‭ 13‬של רשת.

"פעם הייתי בתוך בור עמוק וחשוך, והיום כל העולם עומד לדעת על הסיפור שלי. זה מטורף", אומרת סמדר. היא הייתה האישה היחידה שחיה עם גואל רצון והגיעה לפרמיירה של הסדרה לפני שבועיים. את אחד השחקנים היא הכירה היטב. "פגשתי באירוע את יורם טולדנו. לפני עשר שנים עבדתי אצלו ואצל אשתו ז"ל במשק בית", היא נזכרת בעבודה שנשלחה אליה על ידי רצון, כדי שתכניס כסף לכת. "חלק מהחוקים היו שאסור היה להסתכל על גבר או להיות לבד בנוכחותו. אז אף פעם לא דיברנו. אבל הוא זכר את השם שגואל נתן לי. 'עטריאליה'. בפרמיירה הפגישו בינינו ואמרו, 'תכיר, זאת מעיין'. הוא הסתכל ואמר שלום, ולא הבין מה רוצים מחייו. אמרתי לו, 'אני מעיין שעבדה אצלכם במשק בית'. הוא היה בשוק. הסתכל עליי ואמר, 'אני לא מאמין! קראו לך עטריאליה. אני זוכר שלא הסתכלת עליי, שלא היית מוכנה לעמוד לידי. תראי מה נהיה ממך!' התחבקנו וזו הייתה טלטלה לשנינו".

סמדר ביקרה גם על הסט. "הגעתי לחלק מהצילומים, של חן אמסלם. היה לי חיבור ממש טוב איתה. ישבתי שם לפחות ארבע שעות ושאלו אותי שאלות, הם היו אכולי סקרנות. הם היו מזועזעים כששמעו את כל הסיפור".

צילום: נבו זיו

‭× × × ‬

עד היום סיפרו המצלמות את הסיפור של רצון ושל הנשים שנפלו ברשתו בלא מעט הזדמנויות. תחילה בכתבות בעיתונות – עם חלקן אף שיתף פעולה בעצמו – אחר כך בסרטים דוקומנטריים. 'הרמון', שיצרו ענת ברזילי והדר גלרון (שגם משחקות בסדרה) וגדי טאוב, לוקחת את סיפורי הכתות למקום אחר. שואבת השראה מזרעים מרתקים במציאות ומערבבת אותם לכדי סדרת דרמה. במרכזה, הכת של שבתאי צדיק (אלון אבוטבול). גבר מבוגר וכריזמטי שמתחזק לעצמו הרמון בביתו בדרום תל-אביב ובו עשרים נשים (טל טלמון, רומי אבולעפיה, שני קליין, גילת אנקורי ואחרות), עשרות ילדים ושליט אחד. יש חוקים אדוקים, אמונה, שעבוד ובעיקר דינמיקה מניפולטיבית והרסנית שכל כולה נועדה לשרת את האדון.

כמו בכל כת, למנהיג תמיד יש תיאבון לעוד מאמינים, ובמקרה זה – מאמינות. העלילה מתמקדת בדמותה של מאיה (חן אמסלם-זגורי), שמבוססת על סיפורה של סמדר, לצד קווים בדיוניים שנוספו בתסריט. ההורים שלה, (אסי לוי ויורם טולדנו) נלחמים לחלץ את בתם שבודה עלילה פלילית כנגד אביה ומפרקת את המשפחה. הפרקים הראשונים מכים בעוצמה שוברת לב באחד הפחדים הכי גדולים של כל מי שמגדל ילד בעולם, ולא רק שלהם.

אז איך אישה יכולה לעבור משגרת יום-יום מוכרת, רגילה, לשגרה אחרת, מחרידה? סמדר מכירה את זה היטב. "נולדתי וגדלתי בפתח-תקווה", היא מספרת. "אני ועוד אח ואחות, משפחה חמה, חצי פרסים וחצי תימנים. גם גואל תימני. גדלתי בחממה. אבא היה דירקטור בחברה גדולה, אמא שלי אם בית לילדים שסבלו מפיגור שכלי. אנשים מאוד מוערכים. מעמד גבוה, בית גדול, אחרי זה עברנו לווילה, כסף, שתי מכוניות."

"ההורים היו הרבה בעבודה והייתי הרבה אצל סבא וסבתא. הייתי קשורה לסבא שלי מאוד מאוד. כשהייתי בת שלוש וחצי הוא היה צריך לעזוב את הארץ בפתאומיות כי אמא שלו הייתה על ערש דווי בארה"ב, ואחרי יומיים השיער שלי התחיל לנשור. אחרי כמה חודשים אחד הדודים אמר לו מה קרה, הוא לקח טיסה ראשונה והגיע לארץ. חיכינו בשדה אבל הוא לא הגיע. הוא ירד מהמטוס, קיבל דום לב ונפטר".

והשיער שלך?

"עד היום לא חזר לצמוח. וככה העולם שלי מושלם וטוב ומקסים, הפך לעולם שמשהו נושף בו בעורפי. אמא שלי החליטה לשים לי מטפחת על הראש כי ילדים היו פוגעים וצוחקים. מכיתה ב' עד י"א הייתי עם רגשי נחיתות, מסוגרת, הלכתי עם מבט מושפל. בקושי הייתה לי חברה, לא היה לי חבר אף פעם, היו מושכים לי בפאות. קשרתי אותן עם גומי חזק והייתי עושה לעצמי שטפי דם. לא היו מדברים איתי, מצורעת. היה לנו הכל, אבל אני רציתי שיער, להיות אישה."

"מתישהו עברנו דירה ועברתי לתיכון בשפיים ובכיתה י"א עמדתי לנשור מהלימודים. הכרתי חברה ואמרתי לה, 'אני עוזבת'. היא סיפרה לי שהאבא החורג שלה הוא הילר, קוראים לו גואל רצון. בגיל ‭ 14‬ היא החליקה בבריכה, קיבלה מכה ועצם הזנב שלה נפגעה, הייתה לה מוגבלות בלתי הפיכה. היא סיפרה שהוא ריפא אותה, העביר עליה את האצבע ומאותו רגע אין כלום".

לפני זה ניסיתם טיפולים?

"מה לא. רופאים בארץ, בחו"ל, פטריות, משחות, בילינסון חופשי-חודשי במחלקת עור, הילרים, הרבה כדורים, קמעות, כלום לא עזר. סיפרתי לאמא שלי והיא אמרה, 'למה לא?' הבאנו אותו יחד עם אמא של החברה אלינו הביתה. גואל עלה איתי לבד לחדר, עמד מולי, חוקר אותי עם העיניים שלו. 'ילדה, מה רצית?' באתי להגיד את המילה 'שיער' אבל הוא אמר, 'חכי'. העביר לי את האצבע מול העיניים כמה שניות – היום אנחנו יודעים שזה הפנוט – ופתאום היה לי שקט בראש. לא זכרתי מה רציתי. אמרתי לו, 'אני לא רוצה שיער, אני רוצה נחת רוח, להיות שלמה בחלקי'. הוא הסתכל עליי ואמר לי שאני ילדה חכמה. העביר את האצבע שוב ואמר, 'מחקתי לך את הטראומה'."

"למחרת זרקתי את הפאה, הלכתי לבית ספר עם הקרחת וכאילו ישבה עליי שמש זוהרת, חיוך על הפנים. הפכתי מברבור מכוער לברבור זורח. נהיו לי חברים, הייתי כמו מגנט, הציונים שלי עלו. זה היה כמו נס. לאט-לאט בנות מהשכבה התחילו לשאול 'מי עשה לך את זה?' ולנהור אליו. אחת שלא מקבלת מחזור, אחת שלא מקבלת את עצמה. והוא מגיע לקיבוץ, משלמים לו ‭ 250‬שקל לטיפול, מוציא אנשים מסיגריות, מגראס, אקנה – כמה טיפולים והעור חלק. היית רואה ניסים".

את יודעת להסביר את זה?

"בשנים שהייתי אצלו למדתי קבלה. יש קבלה מעשית והסכנה בה זה שאתה מפעיל כל מיני צפנים ויכול לשנות לאנשים את החיים מקצה לקצה. זה מה שגואל היה, הוא ריפא אנשים. הוא היה אומר, 'אני מקפיא. אם אני מחליט שזה יקרה שוב המחלה תחזור בשיאה'. לאט-לאט אתה מרגיש שאי-אפשר להסתיר ממנו כלום. ופתאום הוא מגלה לי שהוא רואה אותי מרחוק, שיש לו עין שלישית, שאני בבית והוא בתל-אביב והוא מסתכל ואומר לי מה אני עושה בחדר. היו רגעים שפחדתי להתקלח כי חשבתי שהוא רואה אותי".

מה משך אותך בקרבה אליו?

"לא משך אותי כלום, רציתי את השיער. לאט-לאט התחלתי לזהות שאני עושה דברים שאני לא רוצה, ואני לא מבינה למה. יום אחד הוא ביקש שאבוא ואביא פלאפל. הוא זרק את הפלאפל ואמר 'הבאתי אותך כדי להגיד לך, המתנות שיש לך לא יישמרו אם תחליטי לא לשמור איתי על קשר'. הוא לא אמר, 'תהיי אשתי', רק 'תהיי לידי. למענך. אם תתרחקי את תחזרי לשים את הפאה'. וקרו לי בחצי שנה האחרונה כל כך הרבה דברים טובים שלא רציתי לוותר עליהם. האמנתי לכל מילה. מצאתי את עצמי מגיעה פעמיים-שלוש בשבוע, יושבים עד ארבע לפנות בוקר אצלו או בדירות אחרות, או בקפה בעזריאלי. ובינתיים חברה שלי הפכה להיות אחת הנשים שלו".

ידעת שיש לו כמה נשים?

"כן אבל הן היו מבוגרות. לא ראיתי את עצמי חלק מזה ולא חשבתי על זה אפילו. רציתי ריפוי אבל אז גיליתי שאני רגל אחת שם".

‭× × × ‬

בשנים שבהן שהתה סמדר לצד רצון, אמא שלה, מרים, נפטרה. היום היא כואבת את מותה והוסיפה לשמה את השם מרים, אבל באותן שנים היא ראתה את הוריה באור אחר, באופן שקשה לתפוס. כשסמדר נשאבה אל עולמו של רצון, גם אמה הייתה זקוקה לטיפול רפואי. "נסתמו לה עורקים בצוואר והיא הייתה צריכה ניתוח. היא באה אליו, עשה לה שני טיפולים, אמר לה, 'תלכי לבית חולים ותראי שאין לך שום דבר'. ובאמת העורקים נפתחו. אמרתי לה, 'אמא את רואה?' אבל אז הייתי מתחילה להגיע בשעות מוזרות הביתה, לא הולכת לבית ספר, ככה אני ועוד שש חברות ושלושה חברים מהשכבה. וכמה חודשים אחרי אמא שלי אמרה, 'ריפוי-ריפוי אבל זה נגמר'. היא אמרה לאחת החברות שלי, 'תגידי, גם את הולכת למטורף הזה?' והחברה הלכה לגואל ואמרה שאמא שלי קראה לו מטורף מאחורי גבו. הוא אמר, 'היא הולכת לשלם ביוקר. פתחתי לה שני עורקים? אני סוגר לה עשרה. אבל את – התפקיד שלך זה למתוח לה את העצבים, לשבור אותה. היא תהפוך למטורפת, אנחנו נחנך אותה'".

מה חשבת?

"הוא שיכנע אותי שהיא לא הייתה בסדר. הוא אמר, 'אני לא ישו, אני אנקום'. ואז גיליתי שהוא לא רק מברך, הוא גם מקלל. הוא אמר לי, 'השיער שלך לא נשר בגלל סבא שלך. זה ההורים שלך, כשהיית קטנה הם רבו. את ראית את הריב ונכנס בך פחד. למה הם שמים לך פאה? לא רק שהם מתביישים בך, המצפון שלהם מייסר אותם כי הם עשו לך את הנזק הזה'. הוא התחיל לטפח לי חשדנות כלפיהם, ואז לתת לי הנחיות איך להטריף אותם. לא דברים ספציפיים אלא את רוח הדברים. לקחתי כלים מהמדיח, ניפצתי אותם. היא מגיעה מהעבודה – 'אמא הכל נפל לי'. את כל הבגדים שלי שמתי בשקיות זבל – מחלקת לחברות, ו-'אמא, אני רוצה בגדים'. מחריבה, זרקתי את כל הרהיטים בחדר".

זה מה שרצית לעשות?

"הוא התחיל לטפח לי חשדנות כלפי ההורים, ולתת לי הנחיות איך להטריף אותם. מרגע שהוציא עליה את הגזירה, אמא שלי קמלה. קיבלה אירוע מוחי ועוד אירוע מוחי ולאט–לאט המצב שלה הידרדר. לא הלכתי לשבעה עליה, לא כלום. אני מרגישה עד היום שיש לי דם על הידיים, ואני לא מצליחה לרחוץ את הדם האלה. כשהייתי איתו הייתי שפחת מין. הוא פשוט שכב שם ואני הבובת מין. מאוד מכעיס אותי שחלק מהנשים אומרות, 'אני הייתי אשתו של גואל רצון'. למה שלא תודי באמת ותגידי שאת היית שפחת מין? העולם שם היה מאוד לא ברור לחלק מהנשים. ידעתי שכשצועקים עליי זה משפיל אותי. אבל חלק מהן השלימו עם זה. הוא היה מקלל וצועק והן היו מוחות את הדמעות והוא היה אומר להן, 'אלה הנשים הטובות שלי, מעיין היא הסוררת'."

"הוא החדיר בי שנאה כל כך עמוקה נגדם. זה נראה לי הגיוני, הוא אמר שהם אויבים בתוך הבית, שהם הנשירו לי את השיער. והוא ראה הרבה דברים. יום אחד דיברנו בטלפון והוא אמר לי לבוא אליו. אבא שלי צותת לטלפון ואמר לו, 'תקשיב לי טוב, אם תתקרב לבת שלי אני אזמין משטרה! ארים אותך על טיל'. ואז אני מתחילה להיפגש עם גואל בלי שאבא שלי יידע. בורחת מהלימודים, אי-אפשר לתקשר איתי, ההורים מתים מדאגה. הוא אומר לי, 'בואי ניקח להם את הכסף'. הייתי מזייפת צ'קים בשמם, נתנו לי כרטיס אשראי שלהם להוציא כסף – מוציאה ‭ 4,000 ‬שקל. היה להם חשבון משותף ואבא היה בטוח שאמא מוציאה ואמא הייתה בטוחה שהוא מוציא. עד שהם עלו על זה לקח כמה חודשים".

איך את מסבירה את שטיפת המוח הזו? אלה ההורים שלך.

"כל אחד בנקודת חולשה, ואתה תאמין שזה יקדם אותך לקבל מה שאתה רוצה – יכול ליפול לזה. הוא נתן לי משהו הרבה יותר גדול משיער. הבן אדם הצליח להשתיק לי את המחשבות. הבעיה הייתה שהוא גרם לי להשתיק גם את המצפון. את השכל הישר. את הרגש. כשסיימתי תיכון גואל אמר לי לא להתגייס לצבא. הלכתי לקב"ן, גואל אמר לי לביים רגשי נחיתות מהקרחת. הוא רצה שנהיה בצבא שלו. אחרי זה ארזתי את הדברים, הבאנו הובלה, העמסנו, ההורים הגיעו הביתה וראו שמעיין איננה. גואל חיכה לגיל‭ 18 ‬כי הוא פחד שהממסד יתערב. עברתי לגור בתל-אביב. הם ידעו שאני שוכרת דירה עם חברה, אחת הנשים המיועדות לו. אז התחיל להגיע גל של בנות מהשכבה שלי שמתקרבות לקשר יותר אינטימי איתו. אני לא. הוא גר בבית בנפרד וכל יום היה מגיע לבקר. גרנו שתי נשים ביד אליהו והיה בית לידנו של ארבע נשים ואחר כך עברנו לווילה בשכונת התקווה ששם גרו רובן. עם כל אחת הייתה לו שפה. התאים את עצמו לשכל של אותה אישה ולאט-לאט תפס אותה. הוא מחליט את מי להכניס להיריון והוא מחליט אל מי לבוא לחדר. ראיתי את העיוות אבל לא הפריע לי".

בוחר לעצמו אישה ואומר 'בואי לחדר'?

"אם יש אישה שמבייצת עכשיו אז כן".

רק בשביל היריון?

"הרוב היה בשביל להכניס להיריון. הוא רצה הרבה ילדים, רצה צבא מול המדינה הזאת, ידע שיבוא יום והוא ישתול את הילדים האלה בכל מיני עמדות כוח ולאט-לאט ישתלט על המדינה. זו הייתה התיאוריה. הוא פשוט לא הצליח ליישם אותה".

מה היה הצעד הבא?

"באיזשהו שלב אבא שלי החליט שהוא סוגר את הברז של הכסף. גואל אמר לי, 'איזה אבא עוין יש לך, את רוצה לראות איך הוא דואג לך לא ל-‭3,000‬ שקל, אלא לשנה שלמה לשלם שכירות?' ואז אני מרימה טלפון לאבא שלי, 'אבא, תגיד לי מזל טוב'. על מה? 'אני מתחתנת'. 'עם מי?' אני אומרת לו, 'אנחנו מאוהבים, הוא ערבי-נוצרי'. ואין בחור. הוא אמר לי, 'מעיין, על גופתי. אני רוצה לעשות איתך שיחה, בואי ניפגש'. דיברנו ואמרתי, 'תקשיב אבא, יש בעיה. הוא הודיע למשפחה שלו שהוא רוצה אותי. קנה לי דברים לבית, הכל. אם אני אומרת לו 'לא' יש סיכוי שהוא יכול לחסל אותי. אז הוא אומר לי, 'טוב, אני רוצה לדבר איתו'.

"אנחנו מגיעים לקפולסקי, אני יושבת עם בחור, אחד החברים של גואל, בן ‭ .27‬לא ערבי, התחפש קצת, דיבר עם מבטא. אבא שלי אומר לו, 'מעיין צריכה ללמוד, זה לא הזמן להתחתן. היא מאוד צעירה, בת ‭ .19‬מה שכן, בוא תכתוב לי מה קנית לה ואנחנו נחזיר לך'. הבחור עונה, 'אני רוצה את מעיין, מה אכפת לי מה קניתי לה?' ואבא ואמא שלי לא יודעים מה לעשות. אבא שלי אומר לו, 'בוא תכתוב' והוא כותב: 'סלון ‭ ,3,000‬ מקרר ‭ ,3,000‬ שטיח מקיר לקיר…' מגיעים ל-‭.18,200‬ אבא שלי מוציא את הפנקס שיקים, אמא שלי מסתכלת עלינו, 'מה אתה מטורף?' אבא שלי אומר לה, 'שקט'. הוא כותב ‭ ,18,200‬ מוציא את השיק ואומר לו, 'קח. תעזוב את מעיין. אני מפצה אותך על כל מה שקנית לה'. הייתי בשוק. זו הייתה השיטה של גואל, כל מה שלא הצליח להוציא בכוח הוא הוציא במניפולציות שהשאירו את כולנו פעורי פה".

‭× × × ‬

מוזר לדמיין את הבחורה שיושבת מולי בתור האדם שהיא מספרת עליו. אנחנו יושבים בבית קפה ומשוחחים קרוב לחמש שעות. סמדר לא אוכלת כלום, שותה רק מים, אומרת שזה כדי להישאר בפוקוס, לספר את הסיפור כמה שיותר קרוב למציאות, כדי שכולם ידעו, שהמסר יעבור. בטוקבקים על נשותיו של גואל רצון התגובות חוגגות – "הן לא נורמליות", "הן רצו את זה", "הן לא התלוננו". אבל סמדר סופר-נורמלית, מדברת ברהיטות ובדיוק, מלאת תבונה ופרספקטיבה למה שקרה. יודעת שלא כולם יבינו את מה שהיא בעצמה עדיין מעכלת.

"אף פעם לא חשקתי בו, הוא הגעיל אותי. לא רציתי אותו, רציתי גבר משלי", היא מספרת. "והשלב הבא היה שהוא משדך לי את הבן שלו. הוא שאל אותי שאלות מקדימות – שכבת עם מישהו? הייתי מאוד סגורה, עברו כמה ימים והוא אמר לי, 'הזיווג שלך, שתדעי שזה הבן שלי'. אני אומרת לו, 'מה? אבל אני לא נמשכת אליו. ראיתי אותו כמה פעמים בחיים. הייתי בת‭ ,19 ‬הוא היה בן ‭ .24‬ הוא אמר לי, 'זה הגבר שיעשה אותך מאושרת'".

לא חשבת שתהיי אחת מנשותיו?

"לא שלו ולא של הבן שלו. אמרתי לעצמי שאני חיה איתו אבל כשאמצא גבר אז אמצא את דרכי בחיים. זה רק שלב מעבר, הוא רק הוציא אותי מהאויבים שלי. ואז גואל הפגיש בינינו ונורא בכיתי. הוא אמר לי שאם אני אתחמק מזה אף גבר לא יאהב אותי. שתבין, הייתי בתולה, אבל מרגע שהוא נתן אור ירוק – יומיים אחרי שכבתי עם הבן שלו. בלי אהבה, בלי כלום. זה היה כמו קוד בתוך המוח, ברגע שהוא אמר מילה זה נכנס לראש כמו חץ. במשך שנה ניסינו להיכנס להיריון ולא הצלחנו. הוא לא גר איתי, לא היינו חברים, מדברים מעט. אבל היה מגיע כל יום. הוא שנא את אבא שלו שנאת מוות. אמר שאבא שלו שקרן ורמאי, נוכל ומכשף, מתעסק בכוחות מאגיה שחורים".

וגואל לא נתן לירח הדבש המעוות הזה להימשך.

"באיזשהו שלב גואל התחיל לנסות לכבוש אותי. זרק כל מיני משפטים, 'האישה שתהיה איתי, תהיה בגן עדן. תראי את כל הנשים שלי מאושרות'. התחיל להבעיר אש, להסית אותי נגד הבן שלו, ואין הסבר למה! באתי לבן שלו, 'תקשיב, אבא שלך אמר לי שאתה לא הגבר שלי'. ונפרדתי ממנו".

וכל הזמן הזה גואל מכניס להיריון חברות שלך?

"נכון. ארבע במקביל. הוא היה ביום עם כמה נשים. חייתי עם אחת מהן, שכבר הייתה בהיריון מתקדם, ערב אחד הוא אמר לה, 'הערב את תישני בבית אחר'. ואז הוא הגיע אלינו הביתה".

הבנת מה הולך לקרות?

"הוא הלך לשכב במיטה והסתכל עליי במבט של 'אני מקווה שתנצלי את הזמן שאנחנו פה לבד'. ואצלי קרה משהו מדהים: מרגע שהוא הסתכל עליי הרגשתי שנמחק לי הרצון. אני לא רוצה ואני מרגישה שמשהו דוחף אותי להיכנס אליו לחדר. והוא מסתכל עליי ומבין מה קורה. אמר לי לפשוט את השמלה. פשטתי אותה, מסתכל עליי ואומר לי, 'איזה יפה את'. ואז הוא תפס אותי וכרך לי את הרגליים סביב הצוואר וחייב אותי לקיים איתו יחסי מין אוראליים בכוח. ואני באותו רגע חשבתי שאני מתעלפת. בחיים שלי לא חשבתי שהבן אדם שאני האמנתי בו פתאום אונס. דחפתי, בעטתי, צעקתי, הוא אמר לי, 'סתמי מטומטמת, אם אנחנו לא נעשה את זה, זה לא יעבוד'. נחנקתי, הרגשתי שנגמר לי האוויר, ‭ 50-40‬ שניות בלי אוויר. אני מזיזה וחושבת, 'רק שישחרר אותי כי אני לא מסוגלת לנשום'. הוא היה כבד! גורילה! אחר כך קיימנו יחסים ואז יצאתי מהחדר. הוא עשה את הכל כל כך מהר שלא היה לי זמן להתגונן, זה היה מהר מדי".

"פעם כשבאתי עם צ'ימידן הוא אמר לי, 'הדלת פתוחה אבל אם תחלי זה בגלל שרק אני יכול לרפא'. נשארתי. הוא הסתכל עליי ואמר, 'עכשיו אני אעניש אותך. את עוד תראי, דם יירד לך מהעיניים'. מאותו רגע התחילו עונשים. להקליד שעות במחשב, שעות לשבת למיין ברגים. העביר אותי לבית אחר, פירנסתי את הבנות שלו, התחיל לשאוב ממני כספים, אומר לי 'תיקחי עוד עבודות'. ואני מוצאת את עצמי עובדת בשבתות, בחגים, בשעות הזויות. לאט–לאט שבר אותנו. בפרמיירה של הסדרה פגשתי את יורם טולדנו, שמשחק בה. לפני עשר שנים עבדתי אצלו ואצל אשתו ז"ל במשק בית כשהייתי בכת. חלק מהחוקים היו שאסור היה להסתכל על גבר או להיות לבד בנוכחותו. אז אף פעם לא דיברנו. אבל הוא זכר את השם שגואל נתן לי. 'עטריאליה'. אמרתי לו, 'אני מעיין שעבדה אצלכם במשק בית'. הוא היה בשוק. הסתכל עליי ואמר 'אני לא מאמין! תראי מה נהיה ממך!' התחבקנו וזו הייתה טלטלה לשנינו".

לא רצית?

"נכנסתי אליו לחדר כדי לקיים איתו יחסי מין. לא יכולה להגיד שזה רצון חופשי כי לא נמשכתי אליו. בגלל שהוא לפת אותי, כבר היחסי מין לא היו במצב שבאמת אני יכולה להגיד שרציתי אותם. הוא יצא מהבית ואמר לי, 'אבל אל תספרי לאף אחד בסדר? הם כבר יידעו'. אמרתי לו, 'איך הם יידעו?' הוא אמר לי, 'כי את תרחפי וירגישו את זה עלייך'. והוא צדק. כי הייתי בנוק-אאוט, פתאום הבנתי שנאנסתי. וכשיצאתי, במשך שבועיים הלכתי כמו זומבי. הרגשתי שרצחו אותי".

דברים השתנו?

"הוא התחיל להגיד לכולם שמעיין אנסה אותו. ולאט-לאט התחלתי לשכנע את עצמי שאני יזמתי את זה, שזו בעיה שלי. מאותו רגע היו כמה פעמים שקיימתי איתו יחסי מין ואז כל פעם כשהוא בא כבר ידעו שאני שלו. בפעם הראשונה זה היה אונס, אחר כך שיכנעתי את עצמי שהוא צדיק ואני האישה הרעה שאין ברירה ואני חייבת להבין שמה שקרה באותו יום קרה בגללי".

הוא רצה להכניס אותך להיריון?

"בהתחלה לא. בהתחלה יחסי מין כמו שאומרים להנאה".

לא חשב שאת עלולה להיכנס להיריון?

"הוא לא היה גומר. אף פעם! לא משנה מה הייתי עושה זה לא היה עוזר. הוא אמר שהוא שולט בזה. כשהייתי איתו הייתי שפחת מין. זה לא היה תענוג בכלל. היו ימים שהייתי מקיימת יחסי מין אוראליים והיו יורדות לי דמעות, לפעמים זה היה עניין של שעות! זה היה התענוג שלו. אישה לא הצליחה לגרום לו סיפוק. רק הוא. זה היה רק ניצול שלנו, התעללות ופגיעה מינית. הוא התעלל בי עם הידיים והרגליים שלו, לא הייתי צריכה את התפקוד המיני שלו כדי שיתעללו בי. האונס היה אונס מתמשך כי מהיום שהייתי איתו ועד היום ששיחררו אותי פשוט קיימתי רק יחסי מין אוראליים".

"תוך שנה הוא לא תיפקד מינית. הוא תלה את זה בזה שאני לא מספיק טובה. 'אם היית אישה טובה שעושה בהנאה את מה שאת עושה, זה לא היה המצב'. הוא פשוט שכב שם ואני הבובת מין. מאוד מכעיס אותי שחלק מהנשים אומרות, 'אני הייתי אשתו של גואל רצון'. למה שלא תודי באמת ותגידי שאת היית שפחת מין? זה שהוא הביא לך על הדרך ילדים זה כי זה שירת את האינטרסים שלו".

הייתה קנאה בין הנשים?

"החלק הכי מצחיק בכל הסיפור זה שלא היה במה לקנא. כולן היו במצב נוראי. כל היום הייתי עובדת במשק בית, ארבעה-חמישה בתים ביום, מנקה חדרי מדרגות ואסור לי לדפוק בדלת של שכן ולבקש ממנו להתפנות כי גואל יגיד שניסיתי להתחיל עם הגבר. אז כל פעם הייתי יורדת למטה למחסן, פורסת עיתון, עושה צרכים, זורקת לפח וככה היו מתנהלים החיים שלי.

וכל הזמן הזה ההורים שלך ניסו לשחרר אותך.

"הם פנו לתקשורת, ויצאה ב'ידיעות אחרונות' כתבה. לא עזר. פנו למשטרה. אמרו שהם לא יכולים להגיש תלונה בשם מישהו אם הוא לא מתלונן. הם הפעילו משרד חקירות, השיגו ראיות שאיפשרו לפתוח בחקירה ולהגיש נגדו כתב אישום. אבל המשטרה החליטה לסגור את התיק מחוסר עניין הציבור. פנו ליועץ המשפטי לממשלה ולשרים בממשלה, מכתבים".

ובינתיים החיים שלהם נהרסים.

"ואז מגיע השיא: אמא שלי, מרגע שהוא הוציא עליה את הגזירה, קמלה. קיבלה אירוע מוחי ועוד אירוע מוחי ולאט-לאט המצב שלה הידרדר. אחי יצר איתי קשר ואמר לי, 'מעיין, אמא על ערש דוויי, בואי לבקר'. באתי לגואל ואמרתי לו, 'אמא שלי במצב לא טוב'. הוא אומר לי, 'נו אז?' שאלתי, 'אז לא ללכת?' והוא אומר, 'להפך, את צריכה ללכת לבית משפט. להוציא צו הגנה נגד אחיך ואבא שלך, הם רוצים להשתלט לך עוד פעם על החיים'. הלכתי לשופט וביקשתי צו הרחקה לאבא שלי. אמרתי, 'הבן אדם הזה שתלטן, שתיין ועריץ'. תבין, ההורים שלי נתנו לי את הנשמה. השופט הסתכל על אבא שלי ואמר, 'מה עשית לילדה שלך שככה היא שונאת?' גם כמה שנים קודם לכן פתחתי לאבא שלי תיק במשטרה. בגיל ‭ 17‬וחצי רציתי ללכת לגואל והוא לא נתן לי את המפתחות של הרכב. לקחתי בכוח. הגעתי לקניון ואבא שלי במקרה היה שם, ראה אותי והתחיל להכניס לי מכות".

מה אמרת במשטרה?

"שכל החיים הוא רק מתעלל בי נפשית. הגזמתי. כמה ימים אחרי שאחי צילצל הייתה מודעת אבל על הדלת בבניין שגרנו בשכונת התקווה, ופתק: 'מעיין מתבקשת לבוא ללוויה'. הרגשתי פעם ראשונה שננעצה לי חרב בבטן והבנתי שאין חזרה. גואל אמר, 'את לא זוכרת? רצינו לטרף את דעתה'. ולא הלכתי. לא הלכתי לשבעה, לא כלום. שמונה שנים קברתי את הכאב הזה תחת השטיח".

בת כמה היית כשהיא נפטרה?

"בת ‭ .22‬ והיא ‭ .52‬ אני מרגישה עד היום שיש לי דם על הידיים, ואני לא מצליחה לרחוץ את הדם הזה".

הצלחתם לשגע אותה.

"כן".

‭× × × ‬

סמדר מגוללת בשטף ובפתיחות את הסיפור שלה, אבל נזהרת לשמור על דיסקרטיות בכל הקשור לנשים שאיתן חיה אז, ולילדים שהן גידלו. היא נמצאת בקשר רק עם אישה אחת משם, וחושבת שלא מעט מהאחרות עדיין לא מספרות לעצמן ולסביבה את הסיפור האמיתי על גואל רצון.

היו אותות מצוקה מנשים?

"אני יכולה לספר רק על עצמי. היו לי ארבעה ניסיונות אובדניים, כל הזמן חתכתי את עצמי, ניסיתי להפוך את הכאב הנפשי לפיזי. כמה פעמים הלכתי לאברבנאל והתעקשתי שיאשפזו אותי. פעם אחת בלעתי עשרות כדורים למיגרנה עד שהיו צריכים להוביל אותי לבית חולים, וכשהגענו גואל אמר לאחת הנשים שאוי לי אם אני אגיד שזה קשור אליו. אמרתי שזה בגלל החובות שיש לי".

"היה לנו רכב מסחרי גדול, סוואנה, ופעם לקחתי אותו ושלחתי הודעה לכמה נשים: 'לקחתי את הרכב ותודיעו לגואל שהיום הוא מוציא גופה מהבית, אבל הפעם הוא לא יוכל להגיד לשופטים שהאישה שלו השתגעה, גופה שמוצאים חוקרים יותר'. ואז כולן התחילו לשלוח לי הודעות, להרים טלפון ולצעוק, 'תחזירי את האוטו! אנחנו נפעיל את האיתוראן!' פתאום גילית שאף אחד לא אכפת לו שאני אתאבד. האוטו!"

מתי המשטרה נכנסה לתמונה?

"היה אירוע של רב בעל שם, ואחת הנשים – אמא של זו שלמדה איתי בכיתה – שאלה את הרב על גואל. הבחור שהיה איתו כתב על דף שגואל נפל בקליפת המין, הוא מחק להן את המוח ואם האישה הזאת לא תלך לרשויות החוק ותספר מה הוא עושה, הן לא תוכלנה לשחרר את עצמן. הרב אמר לה שאין לה מה לדאוג, הוא עשה השוואה לכוח המאגי של גואל והוא לא יכול לפגוע יותר באף אחד. הוא ניטרל אותו, כמו הארי פוטר. היא הלכה למשטרה, סיפרה להם הכל".

באותה תקופה גואל כבר היה סלבריטי.

"ברור, הוא היה כבר בערוץ ‭ .10‬היה חכם, הכניס את הכתבת הביתה, 'בואו תראו, הכל בסדר'. ובכתבה לכל אחת היה תפקיד, הכל היה הצגה וכולם אכלו את זה. אבל אותה אישה סיפרה במשטרה מה באמת קורה בתוך הבית, שהוא מתעלל בנשים, פוגע בנו. הם הכניסו האזנות סתר וגילו שהכל נכון. ישבו על הבית שמונה חודשים. יום אחד בדרך לעבודה, שבע וחצי בבוקר יורדת מהאוטובוס, שועטים עליי ארבעה גברים ואישה. בלשים. נחקרתי ‭ 15‬שעות. אמרו לי שאין יותר גואל רצון. גואל עצור. ואין לי מילה רעה להגיד עליו. אחרי ‭ 15‬שעות אמרתי לחוקר, 'תן לי ראיות'. חשבתי שרק אני נתפסתי ושאם אפתח את הפה ואין שום דבר, אני חוזרת הביתה – ונצלבת. אבל בינתיים תפסו את כולם. את הילדים, הנשים ואותו".

נתנו לך ראיות?

"החוקר נתן לי ראיה שגואל פגע באחד הילדים. עולמי חרב עליי. ברגע שהושיטו לי את היד – רק רציתי לראות שהיד מספיק חזקה כדי לאחוז בה. ומאותו רגע פתחתי את הפה במשך ‭ 14‬ימים. בתום החקירה הראשונה שאלו, 'את רוצה לראות את אבא שלך?' אמרתי, 'כן, בטח'. תוך שנייה הוא נכנס והלב שלי נפל. איך שראיתי אותו חיבקתי אותו ולא האמנתי שאני נוגעת בו, כי לא ראיתי אותו קרוב לשבע שנים. ראיתי את הכפות ידיים שלו ואמרתי לו, 'יואו, אבא, תראה איך התבגרת', כל העור שלו הזדקן. נתנו לי לישון אצל דודה שלי במשך חודש, הייתי רואה את אבא שלי, פגשתי את אחי, ואז התחיל המשפט, והפכתי להיות עדה מרכזית".

בסדרה נרמז כאילו הרשויות עצמן עוזרות להביא נשים לכת. זה קרה גם אצלכן, עם גואל?

"זה לא קרה במציאות, אבל מה שצריך להבין זה שמנהיג כת לא היה מצליח אם לא הייתה עצימת עיניים בוטה. מצד כל הרשויות – החל ברווחה וכלה בפרקליטות. איך הוא מצליח? בזכות סיוע גדול של המדינה. לא כי המדינה נקטה עמדה פעילה, אלא כי היא לא פעלה. אבל אנחנו הבאנו לגואל נשים".

היית מחפשת לו נשים?

"אם היינו הולכים לאיזה מקום, נגיד בדיזנגוף סנטר, ועל הדרך הוא היה פוגש מישהי שמוצאת חן בעיניו, הוא היה מתחיל לפרוש את נוצותיו כמו טווס, ואז נותן לנו מבטים של 'תמשיכו מפה, תעשו את העבודה שלכן'. והיינו מפרגנות לגואל. לא שעשיתי את זה במודע, אבל חלק מזה שהסכמתי לשתף איתו פעולה זה כדי שיהיו עוד נשים כמוני שיורידו ממך חלק מהעול".

‭× × × ‬

אם לצופה הרגיל זה לא פשוט להתמודד עם עלילה כמו שמציגה 'הרמון', תחשבו על סמדר. "זו סדרה שיכולה לעבוד טוב בעולם", היא אומרת. "יש כתות בכל העולם וכולן פועלות על פי אותו שטאנץ – שליטה, הפקה של כמה שיותר רווחים. וזה לא רק אנשים שהם בכתות או שהילדים שלהם בכתות, היום אפילו במשפחה נורמטיבית, מספיק שמישהו יודע את נקודות התורפה שלך וגורם לך לעשות דברים שלא היית רוצה, או בין עובד ומעסיק שלו. הרבה אנשים ששמעו את הסיפור שלי אמרו לי 'למדנו על עצמנו'. והם לא בכת. זה אומר שבסופו של דבר כולנו עוברים משחקים של שליטה וסחיטה".

יום לפני הפגישה שלנו היה יום מיוחד עבורה – אחרי שעברה התמחות והצליחה בבחינות הלשכה, היא קיבלה את ההסמכה שלה וכעת היא עורכת דין, המקצוע שחלמה עליו מאז שהייתה ילדה. היא גרה לבדה בשכונת התקווה, קרוב יחסית לבית ההוא שבו גרו, אבל לא חוששת מהקרבה לזירת הפשע. עד לאחרונה עבדה כמזכירה במשרד עו"ד, אבל עכשיו היא מתחילה לחפש עבודה בתחום, וגם ממשיכה בהרצאות על סיפור חייה (ופרטים נוספים אפשר למצוא באתר שלה).

איך היה לצאת משם?

"הרגשתי שיצאתי ממין מטריקס, ששיחררו אותי ממאסר עולם. לא ידעתי מה זה אינטרנט, לא ידעתי מה זה גוגל. לא ידעתי שזה כת בכלל. הייתי בסינדרום השבוי, שטוקהולם. הרגשתי שאלוהים בגד בי, ששירתי את השטן בהתגלמותו. הייתי בוכה המון אבל רציתי לטרוף את העולם. פחדתי להשתולל, שפתאום אני אאבד שליטה על עצמי".

"היה משהו שהייתי חייבת לנסות. גואל אמר שהוא הגבר היחידי, אז הגבר הראשון שמצא חן בעיניי פשוט זרמתי. החלטתי שאיתו אני מקיימת יחסים כי אני חייבת לשבור את החומה הזאת. יצאתי מזה באופוריה. לא מהאקט, פשוט גיליתי שיש עולם בחוץ. שחייתי בשקר. לא הצלחתי לנהל מאז מערכת יחסים של יותר מ-‭24‬ שעות, אני חושבת שאני רואה יותר מדי בזמן מאוד קצר. לא שאין לי הצעות, הבעיה היא שאני פוסלת דברים כי אני כאילו אולי יותר מדי רואה את האחרית שלהם, לפני שאני נותנת הזדמנות. לקחתי על עצמי בחודשים האחרונים להפסיק לפסול, אני עושה שינוי בחיים שלי, מוכנה לתת הזדמנות למישהו שונה ממני".

איך היה לפגוש את המשפחה?

"פתאום אתה קולט שכולם מרוסקים, עברו טרגדיה ואתה אמור לאסוף את הפצעים שלהם ולנחם אותם גם. בחצי שנה הראשונה דיברתי עם פסיכולוגית פעם-פעמיים בשבוע. תוך כדי הטיפול כתבתי וכתבתי כהכנה לעדות ולאט-לאט גיליתי שאני מרפאה את עצמי עם כתיבה. באתי ואמרתי שאני עוזבת. אמרתי, 'אני אלך להרצות בפני קהלים, הם יבכו ממה שאני אספר להם בדיוק כמוך, אבל הם לפחות ישלמו כסף ולא ההפך'. בשנתיים האחרונות הפסקתי להרצות ועכשיו אני חוזרת שוב".

מה את אומרת לאנשים שהילדים שלהם נקלעו לכזה מצב?

"שאי-אפשר להוציא בן אדם שלא רוצה לצאת. אם לא תהיה חקיקה, הד ציבורי – הורה לא יכול להציל ילד. ההורים שלי עשו הכל, ולא הצליחו להציל אותי. צריך את הכוח של המדינה. להורים שלי היו כמה הצעות לחסל את גואל, אנשים כבר היו אצלם בבית ואמרו להם, 'אנחנו נוציא עליו חוזה, נחסל אותו, אף אחד לא יידע שזה קשור אליכם'. אמא שלי התערבה ואמרה לאבא שלי, 'תגיד, אתה מבין שאם חלילה תיפול שערה משערות ראשו הילדה שלי מתאבדת?' כל השנים הם היו אומרים כל הזמן 'העיקר שהיא חיה'. יום אחד זה יקרה. המדינה צריכה להתעורר על עצמה ולהבין שהורים לא יכולים לנהל מלחמה לבד, זה הורס משפחות. קברנו הורים, יש עוד הרבה הורים שנפטרו מצער. לפני שנה הגשנו תביעה נגד המדינה, רוב הנשים ורוב הילדים".

"אני לא חושבת שיש נשים שמתגעגעות למצב, אבל אם מחר גואל יוצא מהכלא קורה אחד משניים: יש נשים שעלולות להתאבד, או לחזור אליו. עדיין יש לחלקן משיכה למקום האפל הזה, לאלה שלא בנו לעצמן עמוד שדרה. לשמחתנו הוא לא אמור להשתחרר".

נשארו לך הרגלים מאז?

"כל מה שנשאר והיה הרגל שאלתי את עצמי למה. למשל אז לא הייתי מחייכת מול גבר. או לא מדברת ליד אנשים. גואל היה אומר שאם אני מחייכת אני אישה טיפשה וקלת דעת ואם אחייך ינצלו אותי. היום אני מחייכת ואני הכי אמיתית, וגם אם אני אפול אני יודעת שאני אקום. איך אני יודעת? כי נפלתי פעם, וקמתי".

הסתקרנתן?

בואו לקרוא את הפרק הראשון מתוף ספר "נשות ההרמון" כאן https://goo.gl/ApXGqX

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

מאת: יעל כהן

בת 34, בעלת נטייה חשודה להיעלם בתוך ספרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *