השילוש הקדוש שרד כדי לספר לכם על 'מאחורי הדלת'

שלוש חברות קוראות יחד ספרים שמפחיד לקרוא לבד (וגם אחרים). הן מדברות, מנסות להבין ובעיקר חולקות. אנחנו ניתן לכם להציץ להן למחשבות…

הן:
שני ויסלברג
בת 24, בוגרת תואר במדעי המחשב ומתכנתת בתחילת דרכה, מנהלת קבוצת הפייסבוק
"כל הרומנטיקה הזאת" כותבת הבלוג 'ספרים וקצת מעבר'
http://booksandmore-shani.blogspot.com/

אודליה סעדון-קזז
סופרת, אמא לשלושה ואשת הייטק (כשנשאר לה זמן).
בעלת רקורד ספרותי עשיר בתחומי הפנטזיה, המתח והרומנטיקה גם.

ו – עינת להט-יפה
הלו היא  misskipod העוקצנית.
אמא לשלוש בנות, שבשעות הפנאי (המעטות) קוראת ספרים בקצב וכותבת את הבלוג 'אלגנטיות של קיפודה'
https://misskipod.blogsp

 

קוראים להן

ℑ השילוש הקדוש ℑ

מאחורי הדלת / ב' א' פאריס

מדובר בספר מתח פסיכולוגי שישאיר אתכם על הקצה ממש עד השורות האחרונות. הוא יסובב, יערבב  ויהפוך אתכם מקיר לקיר וגם אם מאוד רציתם להכנס, לא בטוח שתדעו איך לצאת מזה.
אחרי הכל, זכרו לאהוב רק את מי שאוהב אתכם באמת והזהרו מאנשים יפים מדי, זה לא אמין.
השילוש יצא להתאשפז מרצון, נשוב בקרוב.


עינת להט-יפה, misskipod

הספר הזה הוא מסוג החוויות שאפשר להגדיר אותן כפחות נעימות תוך כדי, אבל יוציאו ממני אנחת כבוד ואושר ספרותי מיד אחרי הקריאה. כן, הוא ברשימת הארועים שמזוכיסט היה נהנה מהם ללא הכרה (קצת כמו לגרד בפצע מדמם בלי יכולת להפסיק). כי מדובר בסיפור מטריד שכתוב היטב, כזה שמזעזע ומוערר בך רצון לצרוח ולברוח. זה גם מה שעושה אותו כל כך טוב (ואם כבר ברחת, רצוי לא לשכוח לקחת אותו איתך).
הוא מספק את הקריאה הנעימה/לא נעימה הזו שחייב לספק כל ספר מתח איכותי וזה בדיוק מה שהוא.
מומלץ לקרוא במיטה (שלכם או של אחרים) ולזכור להשאיר את הדלת פתוחה. כי הספר הזה מחייב לחפש נחמה שרק מיטה יודעת לספק ולא חשוב כמה מפחיד מה שקורה מחוץ לדלת, מה שעלול לקרות בפנים, מפחיד אפילו יותר.

משפט שנשאר
"אני לא רוצה לפגוע בך, מהסיבה הפשוטה שאם אתחיל לא אוכל להפסיק".

אודליה סעדון קזז
יש כמה מילים שיגרמו לי לקפיצות בדופק אחרי הספר הזה…
שלמות, צהוב, אדום ו… ג'ורג' קלוני.מהעמודים הראשונים של הסיפור, הייתה לי תחושת אי נוחות, שהתגברה למועקה, שהתגברה לתחושה שאם לא אפסיק לרגע, יש סיכוי שאאבד את שפיותי.
חרקתי שיניים, תלשתי שיערות והמשכתי לגמוע את הדפים.

 

 

 

 

 

 

 

 

קיפודה עוקצנית אחת אמרה שהקריאה של הספר הזה דומה לעליה לרכבת הרים, נראה ממש כיף כשאת עולה, וכשאת במהלך הנסיעה, את צורחת את נשמתך ורוצה לרדת .
אז קיפי, הייתי עולה על הרכבת הזאת שוב.

הספר הזה, מלבד לשחוק את עצביי עד לקצה, גרם לי להסתכל על יכולת הבחירה והחופש שלי בהערכה מחודשת
ורק ליתר ביטחון, אני אשכפל מפתח ואחביא מתחת לבלטה בחדר.

משפט שנשאר
"אני מחבבת אותך ג'ק אתה נחמד, אבל לא מחבבת את ג'ו קוני."

שני ויסלברג

זוועה נפלאה. שתי מילים שמסכמות את שני הלילות חסרי השינה שחוויתי. הייתי שבויה של הספר הזה, לא יכולתי להפסיק לקרוא אותו וכשכן הפסקתי הוא לא שחרר לי את המחשבות. הטירוף מתואר שם כל כך טוב, תחושת חוסר האונים מחלחלת עד לרמה שהרגשתי פיזית את המחנק בגרון.

זה לא ספר מתח שעוסק בתעלומת רצח. זה ספר שמתאר סיטואציה, מצב נתון וקבוע. וזה בדיוק מה שהופך אותו לכל כך מוחשי.

חסרון: אחת הגיבורות עם תסמונת דאון וכל נושא ההתעסקות בתסמונת לא אמין במיוחד.
ספר מתח משובח ומפחיד. רצוי לקרוא עם חברות, רצוי לקרוא באור יום, רצוי לקבוע טיפול פסיכולוגי ליום שאחרי. 

 

 

משפט שנשאר
"כשאני רואה אותו עומד שם אני חשה מיואשת כמו שאני תמיד חשה מכך שהוא נראה גבר כל כך נורמלי. כי הרי חייב להיות משהו – אזניים מחודדות או זוג קרניים – שיזהיר. "

קבלו סיכום

 

הסתקרנן? אתן מוזמנות לקרוא את הפרק הראשון!

 

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

מאת: טל פורקוש

If you are lucky enough to find a way of life you love, you have to find the courage to live it John Irving

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *