הרמוני, ספר מקסים ומרגש על תיאטרון ואהבה

"המסך ירד וכולנו זינקנו על רגלינו בתשואות רועמות. הקהל שאג עוד יותר חזק כשאייזיק קד קידה. מאחורי הזקן וכתמי הדם שעל פניו, פניו נראו מותשים. ואז הוא חייך. חיוך זוהר, עוצר נשימה, גדוש ניצחון, של מישהו שיצא למסע אפל ושרד אותו."

"הרמוני" הוא ספרה הראשון של אמה סקוט שאני קוראת, כשסיימתי אותו הפכתי ללא ספק לאחת מהמעריצות הגדולות של הסופרת הזו. הרמוני הוא לא ספר מושלם, אבל הוא ספר שגרם לי לייבב כמו ילדה, להתרגש ולהתאהב עד כלות .

ווילו הולויי (ווילו – ערבה, קריצה לערבה הבוכייה, עץ שענפיו שחוחים כאילו הם בוכים)  היא נערה בת 17 שהגיעה עם הוריה מניו יורק לעיירה הקטנה "הרמוני" באמצע השנה האחרונה בתיכון עקב שינוי בקריירה של אביה. ווילו עברה טראומה נוראית שהיא לא מגלה לאיש. כובד הסוד שהיא נושאת בליבה גרם לה להסתגר, להתרחק מחבריה ומכל מי שהיא אהבה . ווילו אמנם חיה ונושמת אך היא כבויה . כשהוריה מודיעים לה על המעבר להרמוני היא שמחה להתחיל מחדש במקום מרוחק.

אייזיק פירס הוא בחור בן 19 שחי בקרוואן רעוע עם אביו השיכור. כשהיה בן 8 אימו נפטרה במפתיע, הותירה אותו עם אב שלא הצליח להרים את ראשו מעל האבל הקשה ושקע בשתייה ובמירמור. אייזיק נותר לבדו. עם השנים הוא הקיף את עצמו בחומה בלתי נראית שהרחיקה את כולם , הוא מיעט לדבר, הדבר היחידי שהציל אותו היה התיאטרון. כשאייזיק על הבמה הוא מהפנט. הוא נכנס לדמות באופן טוטאלי והופך למישהו אחר. כשאייזיק על הבמה הוא כבר לא בחור עני מעיירה קטנה עם אבא שיכור.

"המוות של אמא שלי זרק אותי מחוץ לזרם החיים, ואני פרפרתי ונאבקתי לנשום כמו דג מחוץ למים. חזרתי לחיים בתקווה לזכות בפיסה קטנה של חיים נורמלים. במקום זה קיבלתי עוני, שתיין על תקן אבא, ונשארתי כיתה, וכל אלה חברו יחד נגדי. המשחק היה הדבר היחיד שהגן עליי. לשחק על הבמה כדי לגרש את השדים שצווחו בליבי. "

כשווילו נבחנת לתפקיד אופליה במחזה "המלט" של שייקספיר, היא מתקבלת לתפקיד למרות חוסר נסיונה במשחק. אייזיק הוא המלך הבלתי מעורער של התיאטרון המקומי ובן חסותו של מרטין בעל התיאטרון ולכן נבחר לשחק כהמלט. כשווילו ואייזיק על הבמה המשיכה בין השניים היא עוצרת נשימה. אייזיק נמשך לעצבות בעיניה של ווילו למרות שהוא מרגיש שאין לו שום עתיד בהרמוני. ווילו מהופנטת מהבחור השקט שעיניו אומרות הרבה יותר מקולו אך אביה אסר עליה להתראות איתו בגלל שמו הרע.

האם יש סיכוי כלשהו שהם ימצאו יחד את השלווה שהם מחפשים ?

דמויות המשנה בספר מקסימות והוסיפו עומק ועניין לעלילה. אנג'י – החברה היחידה של ווילו שמוציאה אותה מעולמה המסוגר, דמות מצחיקה ומלאת חיים. בני , הבן של השכנה של אייזיק שהופך את עולמו לנסבל יותר. מרטין , בעל התיאטרון שעושה כל מה שניתן כדי לעזור לאייזיק , מעצים אותו וגורם לו להבין שמגיע לו גם להיות מאושר.

היו מספר דברים שהפריעו לי במהלך הקריאה, דמותם של הוריה של וויילו הם בין המופרכים שקראתי. אימה של וויילו מתוארת כאמא מנותקת , לא אכפתית ואף מזניחה , ובסופו של הספר עוברת מהפך שלא היה אמין בעליל. בתחילת הספר ווילו כמעט ולא מתייחסת למרותו של אביה אך ברגע שהוא אוסר עליה להתראות עם אייזיק היא מקשיבה לו מיד. כל מערכת היחסים בין ווילו להוריה לא אמינה וקילקלה לי מעט את ההנאה מהספר. בנוסף, היחס של אייזיק לאביו היה טוב מדי וגרם לי לתסכול, לאורך כל הספר אייזיק דואג לאביו בצורה קיצונית ובתמורה הוא מקבל רק גידופים ואלימות מילולית ופיזית.

הכתיבה של אמה סקוט היא ללא ספק אחת היפות , העדינות והמרגשות , אהבתי את המשיכה בין הדמויות, העומק שלהן, ההתלבטויות והחששות, ובעיקר את התיאור של האהבה שלהם שגדולה יותר מהחיים עצמם. שילוב התיאטרון בעלילה הוא ללא ספק תוספת מדהימה שהפכה את הספר הזה לייחודי ומרגש (לא פעם נזכרתי בדואט המצויין "רומאו רע" ו"יוליה שבורה" של לייסה רייבן, מי שטרם קראה, מומלץ בחום!). את הספר קראתי בשקיקה וברצף כמעט עד סופו, לא הצלחתי לשבוע מוילו ואייזיק, רק רציתי להגיע לרגע שבו הם יכנעו לאהבה.

 "האהבה היתה שם קודם"

 לסיכום, הרמוני הוא לא ספר מושלם, אבל הוא ללא ספק ספר מקסים ומרגש שייזכר בליבי לעוד הרבה זמן. מומלץ בחום !!

 

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *