הנער וסרט המשי הכחול / פפר וינטרס

"היו היה, לפני שנים רבות, ילד ותינוקת."

כבר קראתי את הדואט הזה באנגלית ברגע שפורסם, אבל לא יכולתי להתאפק ולקרוא אותו גם בעברית. כן, עד כדי כך הוא טוב. וגאד דמט, הספר הארור הזה גרם לי לבכות…שוב!!!
זה לא ספר אופל, אבל זה לא רומן מסורתי…זה סיפור אהבה על נפשות תאומות, הישרדות ומוסריות במהלך מסע ארוך ומיוחד.

זמן הקריאה המשוער לכתבה זו הוא 2 דקות. תהנו🙂

"כמה פעמים את חושבת שאדם יכול לשרוד לב שבור?"

רן היה בן עשר כשנמלט מהמציאות המחרידה של חייו. אך ברגע שהגיע למקום בטוח, הבין שבטעות הבריח איתו משהו נוסף בתרמיל.
משהו שהוא שונא בכל ליבו. הדבר היחיד שמעולם לא רצה, והדבר היחיד שיזדקק לו בעתיד…
תינוקת ובידה סרט משי כחול.

עם הזמן, ולמרות הקשיים הפיזיים והנפשיים, השנאה התחלפה לאהבה והם גדלו והתפתחו יחד… אולי לא היה לרן הרבה מה לתת, אבל דלה גדלה מאושרת ומוגנת תחת אהבתו.

"ידעתי שלעולם לא אאכזב אותה שוב. אני אמות בשבילה. אחיה בשבילה. אהרוג בשבילה.
…מצאתי בית, ולא משנה איפה נמצא את עצמנו לבסוף, תמיד אהיה בבית, כי לעולם לא אעזוב אותה שוב."

במשך שנים היה להם רק אחד את השני. אך כעת, כשאנשים אחרים עומדים בדרכם ורגשות לא צפויים מתחילים לפרוח, יחסיהם משתנים…
אבל מה אפשר לעשות כשאתה מתאהב נואשות באדם היחיד שלעולם לא תוכל לקבל???

"לא היה יום בחיי שבו לא אהבתי את רן ויילד.
הוא נמצא בכל זיכרון שלי. בכל חוויה, הוא איתי. ובגלל זה… אני כמעט שונאת אותו."

רן הוא גיבור ספרותי מושלם, אי אפשר לא להתאהב בו! פראי ועקשן אך בעל נפש עדינה ומגונן. הוא יקריב הכל בשביל דלה ועתידה…היו פעמים שרציתי לקפוץ לתוך המסך ולהגן עליו בגופי.

"הגעתי למצב שבו פחדתי שיום אחד לא אוכל לנשום אלא אם היא תיגע בי כל הזמן.
היא הייתה החולשה האחת שלי והייתי נחוש להישאר מחוסן מפניה, כדי שאוכל להגן עליה."

אלוהים, איזו יצירת מופת!
שוב התאהבתי בעלילה, באופן הכתיבה הייחודי של פפר (יש שיגידו, "חופר" חחח) – ופה הזמן להגיד גם שאפו על התרגום המדויק, היה תענוג לקרוא את הספר בעברית!
הוא מיוחד. הוא קשוח. הוא שונה.
הוא…מושלם!
אבל בעיקר התאהבתי בדמויות, רן ודלה נכנסו לי ללב ולא ייצאו משם!

"לעולם לא אראה שוב צבע כחול בלי לחשוב עליה. לעולם לא אחזיק שוב בסרט משי מבלי לרצות לאחוז בה."

אני כבר יודעת איך הדואט נגמר, ובכל זאת קוצצת ציפורניים בצפייה לספר השני – וזו גבירותיי ורבותיי, הגדולה של פפר וינטרס!
זה רשמי, אני רוצה להתחתן איתה וללדת לה מלא נובלות וספרים קטנטנים.

עשו לעצמכם טובה, ותקראו את הספר הזה…
כאילו, ברגע זה.
קדימה.
עכשיו.
ביי.

תנו בלייק ושתפו בכיף:)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *